בני-זוג של פושט-רגל לא ייהנו מהזכות לדיירות מוגנת בפירוק שיתוף

פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב קובע כי בן או בת-זוג של פושט-רגל לא ייהנו מזכות לדיירות מוגנת אם הוצע להם דיור חלופי הולם, וזאת כאשר פירוק השיתוף בדירה מתבקש לפי הוראת סעיף 40 לחוק המקרקעין.

סעיף זה קובע כי במקרקעין שחלוקתם בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירה וחלוקת הפדיון.

השופטת ורדה אלשיך ציינה בפסק הדין כי אין מניעה שבעל תפקיד יגיש בקשה לפירוק שיתוף בדירת מגורים לפי הוראות חוק המקרקעין, גם אם הוא מצוי בהליכי פשיטת-רגל.

בהכרעתה אימצה השופטת אלשיך את עמדתו של עו"ד מור נרדיה, שמונה לנאמן על הנכס. היא דחתה את טענותיה של רעיית החייב, וחייבה אותה בהוצאות הנאמן ובשכר-טרחתו.

הבטחת דיור חלופי

התיק שדנון בבית המשפט נגע לחייב אהוד עמית. בדצמבר 2006 הוגשה על-ידי בנק אגוד בקשה לצו כינוס נכסים נגד עמית ולהכרזתו כפושט-רגל. כעבור כ-3 חודשים הורה בית המשפט על כינוס נכסיו של עמית ועל מינויו של עו"ד נרדיה ממשרד לוי טילר ושות' לתפקיד מנהל מיוחד לנכסי החייב. בינואר 2009 הוכרז עמית כפושט-רגל, ונרדיה מונה נאמן על נכסיו.

לחייב ולרעייתו לשעבר דירת מגורים בבעלות משותפת, ורעיית החייב מתגוררת בה עם בנותיה. הנאמן פנה לרעייתו של החייב והציע לה לרכוש את חלקו של החייב בדירה. משלא נענה, עתר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לפירוק השיתוף בדירת המגורים בדרך של מכירה.

האישה התנגדה לפירוק, ובין היתר טענה כי מכוח הוראות חוק הגנת הדייר, מוקנית לה זכות דיירות מוגנת בדירה, וכי יש למכור את הדירה כתפוסה. עוד טענה הרעיה כי מאחר שמדובר בהליכי פשיטת-רגל, יש להחיל על בקשת הנאמן את חוק הגנת הדייר.

בית המשפט קיבל את טענת הנאמן שלפיה חוק המקרקעין קובע במפורש כי כל עוד הובטח דיור חלופי מתאים לבן-הזוג - לא יחולו הוראות חוק הגנת הדייר, ומשום כך רעיית החייב אינה יכולה לטעון לזכות דיירות מוגנת בדירה.

עם זאת, קבעה השופטת כי מכירת דירת המגורים לא תתבצע עד שיובטח לרעייה ולבנותיה דיור חלופי מתאים. (פש"ר 2364/06).