גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הימים שבהם היינו אי בודד נעלמו; 16% מהתמ"ג שלנו מקורו באירופה, ואם היא שוקעת - אנחנו בבעיה"

המערב בפאניקה בעקבות צניחת האירו ■ האם החבטות שהאירו סופג עכשיו יגיעו לישראל בקרוב בצורה של מיתון מחודש? האם האירו צפוי בכלל לחזור למעמדו החזק בעולם? ומה הקשר של היואן הסיני לטלטלה הזו? ■ 5 מומחים מנסים לחזות כיצד יתפתח משבר החובות האירופי

מרחב המטבע האירופי לא יורד מהכותרת מאז הפך משבר החובות של יוון לעניין דחוף שדורש התערבות של כל החברות באיחוד המוניטרי. החילוץ האירופי כבר אושר, וביום ג' השבוע יוון אפילו קיבלה את התשלום הראשון מתוכו, אבל מצבו של האירו ממשיך לעשות כותרות.

אם עד לפני שבוע-שבועיים הוויכוח בין המומחים עסק בסיכויי ההישרדות של גוש האירו, הדיבור החדש עוסק במצבו של האירו עצמו, שמאבד גובה בקצב מסחרר מול הדולר בעולם, וגם מול השקל שלנו. הצניחה הזאת, אומרים לנו, טובה לאירופה, מיוון ועד גרמניה. האם היא טובה לשאר העולם? זה כבר פחות בטוח.

הסכנה של גלישה למיתון חוזר עדיין קיימת. אבל מי שחושש שהגורם המניע במקרה של מיתון הוא הערך של המטבע האירופי, יכול להירגע. אם יהיה מיתון, הסיבות שלו יהיה כנראה עמוקות הרבה יותר.

האירו, המוספד התורן

"זו תנועה של מטוטלת. מאופוריה ותאוות בצע לקיצוניות של דיכאון ודפרסיה", אומר צבי סטפק, יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות מיטב. "המטוטלת נעה יותר מדי חזק והיא תצטרך לעשות מהלך חזרה". להערכתו, בטווח הקצר האירו אפילו ירד מהר מדי, וייתכן תיקון כלפי מעלה, אבל במושגים של שנה-שנתיים, ברור שהדולר יתחזק ושהאירו ייחלש.

"האירו במגמה של ירידה. ושוב, לא שהוא ייעלם, לא שגוש האירו הולך להיעלם. זה לא בגלל הריבית שגבוהה יותר באירופה, אלא שהחוזק של הכלכלה האמריקנית זה מה שיחזק בסופו של דבר את הדולר גם בעתיד, מעבר לפרק הזמן הקרוב".

- מה יגרום פתאום לעלייה של האירו בזמן הקרוב?

"זה קצת עולם הפוך. בשיא המשבר עם ליהמן, כשהדולר הגיע לשער של 1.60 דולר לאירו, כולם הספידו את הדולר ואמרו שאוטוטו הדולר יקרוס והאירו יחליף אותו כמטבע יתרות עולמי. אחר-כך, בתחילת השנה הזו, הדולר עמד על 1.30 ומשהו לאירו, ועדיין המשיכו לדבר על זה שיהיה צורך למצוא מטבע שיחליף אותו, בגלל הכלכלה של ארה"ב, בגלל הגירעון".

- היום זה נשמע מצחיק שמישהו חשב שהאירו יירש את הדולר.

"אני מאוד נגד קיצוניות. כמו שהספידו את ארה"ב כמעצמה כלכלית ואת הדולר כמטבע, אז היום המטוטלת נעה לצד השני, ועכשיו מספידים את גוש האירו ויחד איתו גם את האירו".

לדברי סטפק, הגורם לכותרות הענק הוא משבר החובות והעובדה שהדינמיקה בשווקים הפיננסיים בשנתיים האחרונות הפכה הרבה יותר מהירה. "האירו נחלש משמעותית תוך זמן קצר, כך שמתבקש פה מהלך אפילו די חזק של עלייה".

- אתה צופה התערבות של הממשלות במסחר?

"אם מדינות האירו יתחילו לקנות, זה יהיה חבל על הזמן ועל הכסף. אין תוחלת להתערבות כזאת. אבל אני חושב שהאירו מיצה את הירידה שלו בשלב הזה. יכול להיות שהוא עוד ירד ל-1.20 לפני שהוא יעלה, אבל תוך חודש-חודשיים נראה אותו יותר גבוה מהיום".

לדברי ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית ההשקעות פסגות, "מה שמדאיג אנשים זה לא הרמה. 1.34 דולר לאירו זה לא מה שמדאיג. זה אפילו לא קצב הירידה. ההבדל בין היום ללפני שנה וחצי, הוא שאז אמרו 'זו מטוטלת'. לא היה איזה סיפור שקשור לאירו, זה היה קשור להתחזקות הדולר. הפעם זו לא התחזקות הדולר, אלא היחלשות האירו, והפעם זה לאו דווקא בגלל סיבות זמניות. היום, את השאלה שאתה שואל אפשר לתאר בצורה דרמטית - 'שאלה קיומית'. כל מחיר של נכס הוא מטוטלת. יש תנודתיות, זה תמיד ככה וזה בסדר. אבל הפעם השאלה היא האם זה בכלל בר-קיימא. זה לא אומר שהאירו לא יתחזק ב-10%. יש מטוטלת בשוק עולה ויש מטוטלת בשוק יורד".

חדשות טובות ליוון

קובעי המדיניות באירופה אולי מודאגים בגלל יוון, או בגלל הסכנה הנשקפת לכלכלות של ספרד ופורטוגל, אבל אם יש משהו שמדאיג אותן פחות זה דווקא הערך של האירו. "זה בסך הכל עושה טוב לאירופה", אומר סטפק. "קודם כל, הוא עוזר לייצוא ומגביר את כושר התחרות של אירופה, זה יעזור לה לעבור את השנים הקרובות מאשר אם האירו היה ממשיך להיות גבוה".

- זאת הסיבה שהבנק האירופי המרכזי לא מתערב?

"אני לא חושב שלמישהו מקובעי המדיניות באירופה מפריע שהאירו נחלש. הבעיה עם המטבעות היא המהירות שבה זה קורה. אף בנק מרכזי לא רוצה לראות את המטבע שלו מתרסק תוך זמן קצר. אם מה שקורה עכשיו היה קורה בעוד חצי שנה, זה לא היה מקבל כותרות גדולות. זה לא היה כרוך בפגיעה ב'כבוד הלאומי' של אירופה. היו כותבים על זה, בטח, אבל לא ככה. הבעיה בשווקים שנעשו יותר אגרסיביים ודינמיים ומהירים בתגובות שלהם, וזה לא טוב. כל דבר מקבל מהר ביטוי".

פרופ' אביה ספיבק, עמית בכיר במכון ון ליר ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, טוען שהבעיה הייתה ונשארה המבנה של האיחוד המוניטרי. "נקודת המוצא היא שהאירו הוא לא דבר טבעי", הוא אומר. "לכן לחשש של אנשים שיש להם השקעות באירו, יש יסודות אמיתיים. זה לא איזה דבר ריק, זה פונדמנטלס (כלל יסוד), והמשבר האחרון רק מוכיח את זה. אין סמכות פיסקלית יחידה ויש לך מישהו שיכול להוציא המון כסף, ובעצם לערער את המטבע הכללי בלי לשלם את המחיר".

- אבל נראה שיש מספיק כוחות שילחצו כדי להחזיק את הגוש יחד.

"מבחינת הרצון הפוליטי, הגרמנים והצרפתים החליטו שהם כן רוצים לשמור על האירו. השאלה אם המדינות יהיו מוכנות לוותר על חלק מהסמכויות הפיסיקליות לטובת מנגנון מרכזי, כי בלי זה, המערכת לא תוכל לחזור ליציבות".

בינתיים, אומר ספיבק, יש המון השפעות מתערבות. "יש פה פסיכולוגיה, פוליטיקה, דינמיקה של משבר. אבל אם אירופה בצרות, פיחות יכול לעזור לה. מטבע חלש טוב לכלכלה שלהם. זה סביר שהבנק המרכזי יהיה מוכן להשלים עם אירו חלש יותר, כי זה גם מתאים לפונדמנטלס, וזה גם מה שיכול לאושש את כלכלת יוון למשל".

יוון, מזכיר ספיבק, חתמה על הסכם שמחייב אותה לתוכנית צנע. היישום שלו מוביל כמעט בהכרח למיתון. ואם כולם מדברים על בעיית התחרותיות של יוון, הרי שעבורה יש בצניחה הזאת סיכוי להמראה. "ההסכם מקלקל ליוון את הסיכויים לצאת מהמשבר, כי היא צריכה להוציא פחות כסף, וכשאתה מוציא פחות ומעלה מסים, זה מחריף את המשבר. אז מבחינת יוון, פיחות של האירו זה חדשות טובות".

האירו הנחלש, צופה ספיבק, יקים לתחייה את יוון כאטרקציה תיירותית. "פתאום יבואו תיירים, כי כמדינה של תיירות, יוון מאוד התייקרה בשנים האחרונות. הפיחות הזה יעזור לכל כלכלות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד), וזה גם בטח לא יזיק לגרמניה שהיא מדינה מייצאת".

חיים ישראל, מנהל המחקר של השווקים המתעוררים במריל לינץ', לא שותף להנחות האופטימיות ביחס להתאוששות באירופה. "גם אם אירו חלש הוא אינטרס של הכלכלות האירופיות, עדיין יש שאלה כמה חלש".

לדברי ישראל, אירופה היא לא רק יצוא, אלא גם יבוא. "כמו ארה"ב, אירופה עוברת להיות מבוססת צרכן. כשארה"ב נהנתה מדולר חלש, זה פגע בה. וכש-70% מהתמ"ג שלך הוא צריכה פרטית, אתה מייבא את רוב הדברים, וזה פוגע. הצריכה תיפגע בצורה קשה. צריך לזכור גם שאוכלוסיית אירופה מזדקנת, הפרודוקטיביות יורדת והצריכה עולה". ישראל מדגיש כי גם הנתון הזה מלאכותי. כי אלה שצורכים עכשיו לא יהיו שם בעוד 20 שנה. האוכלוסייה באירופה מצטמקת, והצריכה צפויה להצטמק איתה. הוא משוכנע שאירופה צועדת לקראת מיתון.

- זה יכול להגיע גם אלינו?

"בהחלט. אלה כלים שלובים. הימים שבהם היינו אי בודד נעלמו. אין איים, אין גושים, היום הכל מעורב. 16% מהתמ"ג שלנו מקורו באירופה, ואם אירופה שוקעת, אז בוודאי שאנחנו נושפע מזה. כשהלקוח שלך בבעיה, גם אתה בבעיה".

הבעיה האמיתי: היואן

פרופ' אלפרד טוביאס, מרצה בקתדרת ז'אן מונה לכלכלת אירופה, וראש מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מזכיר שהאירו ריחף בספירות גבוהות מדי לתקופה ארוכה ושיש הסכמה רחבה שהגיע הזמן שהוא יחזור לאיזון.

"האינטרס של האירופים הוא שהמטבע ירד באופן הדרגתי לרמה סבירה אחרי כל השנים האלה", אומר טוביאס. "דובר בכל מקום על האובר-וואליו של האירו. צריך להיות שמחים שהאירו ירד מהשמיים לרמות שעוד לא הגיעו, על-פי העיתונים הבינלאומיים, לרמה הסבירה".

- אז הכל עובד היטב?

"לא הכל קורה כפי שהיינו רוצים. מה שקורה עכשיו נובע מפאניקה ומתופעות לא רצויות אחרות, שעלולות להביא את האירו לרמה שמתחת לרצוי. זה עוד לא אומר שהאירו עצמו ייעלם. שינויים תלולים במסחר במט"ח היו תמיד. השערורייה פה זה היואן, שהוא נמוך מדי באופן מלאכותי".

המטבע הסיני מוצמד לדולר בהחלטה של השלטון הסיני, וגורמים רבים, כולל ארה"ב עצמה, מנסים לשכנע את סין להתיר ליואן לעלות באופן שייתן ביטוי לחוזק ולצמיחה המהירה של כלכלת סין, שנחשבת לקטר שימשוך אחריו את העולם כולו לצמיחה אחרי המשבר של השנתיים האחרונות.

טוביאס: "מה שצריך להתרחש עוד מעט זה עלייה של היואן, כי עכשיו כשהאירו יורד, הלחץ על הדולר הופך ליותר גדול". המשמעות, הוא מזהיר, היא ש"כולם ירצו לייצא לארה"ב ואף אחד לא ירצה לקנות מארה"ב, והיא תהפוך למדינה יקרה עבור כולם וזה לא טוב".

- אז מה שצריך להדאיג אותנו זה היואן?

"עכשיו התאקל יהיה לא בין אירופה לארה"ב אלא ביו ארה"ב לסין ולכל העולם. כי כל עוד אין איזון מצד היואן, לא יהיה איזון כללי".

- וזה מוביל למיתון חוזר?

"מיתון איפה? באירופה? כל עוד הם נשארים מאוחדים. זה שיש ירידה של האירו, כבר היינו בסרט הזה. הרי האירו כבר היה ברמה של 0.85 דולר, אז מה הקטע? ההיגיון אומר שדווקא ההפך, שהתוצאה של הירידה התלולה של האירו אמורה להביא לאינפלציה במרחב האירו ולא לדפלציה, כלומר שמחירי היבוא יהיו יותר גבוהים ורוב הצריכה שם היא למוצרים שמיוצרים מחוץ לאירופה".

גם טוביאס חושש מההשלכות של התהליכים האלה דווקא על המעצמה הגדולה. ואם זה ישפיע על האמריקנים, הנזק צפוי להגיע לכל מקום. "אם יש סכנה, היא שתהיה אינפלציה. נכון שיכול להיות משבר בארה"ב כי אף אחד לא יקנה מהם, לא הסינים, לא האירופים, ואז המשבר יכול להגיע מארה"ב בחזרה לכולם".

ואם זה ישפיע על כולם, ישראל לא תוכל להתחמק הפעם, לפי טוביאס. "המצב היה בעייתי עוד קודם. השקל חזק מול כולם ועכשיו עוד יותר חזק. יש סכנה שעכשיו יגיעו כספים מאירופה להשקיע פה, ואז השקל יהיה עוד יותר חזק".

טוביאס מסביר ש"מדינות קטנות, כמו שוויץ, כמו ישראל, נתפסות כמדינות טובות שאפשר לברוח אליהן, אז השטח קטן ומספיקים כמה מיליונים של השקעות כדי שהמטבע יעלה מאוד. זו פחות בעיה בארה"ב, שאם מגיע לשם הרבה כסף, עד שזה משפיע על הדולר עובר הרבה זמן".

- אנחנו נספוג פה פגיעה בצמיחה בגלל זה?

"כן, כמו ארה"ב, רק גרוע יותר. זאת הסיבה שמתחילים לדבר על לייצא לסין, אבל זה הרבה יותר מסובך לבצע מלהגיד".

קופצים החוצה מהבור

ורד דר גורסת שגלישה של ישראל למיתון לא תהיה תוצאה של צניחת האירו, בניגוד לטענות של יצואנים רבים. "אם נמצא את עצמנו במיתון, ובלי להיכנס לסיפורים גיאו-פוליטיים, זה יהיה כנראה כי ארה"ב חזרה למיתון".

- והאירו?

"רק דרך ההיחלשות של האירו זה לא יקרה, אפילו לא כגורם משני. מה שיכול להשפיע הוא היחלשות של הכלכלות במדינות האירו, כלומר של ירידה בביקושים שלהן, אבל לא המטבע. בעיניים ישראליות, אנחנו גם מייבאים הרבה מגוש האירו, ואז יכול להיות שהמאזן הוא נגדנו. אני לא מדברת על יצואן זה או אחר, אלא על המשק הישראלי כולו. אם משהו יוביל אותנו למיתון זה לא יהיה זה".

הדאגה מכך שהשקל "חזק מדי" נראית לדר משהו שבא עם השיוך שלנו לכלכלות המפותחות. "השקל מול הדולר יציב כבר כמה חודשים. מול האירו הוא בתהליך של התחזקות כמה חודשים טובים. מול הסל השקל בהחלט בהתחזקות. זה למרות שהוא כבר היה יותר חזק. זו לא רמת שיא, אבל זה מצב לא הכי נוח. יש מחיר לזה שהכלכלה שלך היא יחסית חזקה במשבר הזה, והמחיר הוא מטבע חזק. היינו שמחים אם היינו עוברים את המשבר הזה עם מטבע יווני".

- זו הסיבה שראינו כבר האטה בצמיחה אצלנו?

"קודם כל, אני לא מסכימה עם הנחת היסוד. אני לא רואה ב-3.3% צמיחה שראינו ברבעון הראשון האטה, כי אני מסתכלת על התוצר העסקי, שגדל ברבעון הראשון ב-8% לעומת 4% ברבעון הרביעי של 2009. מה שאומר שישראל הייתה בתהליך התאוששות מואץ. בלי שום קשר, אני חושבת שלקראת סוף 2010, תחילת 2011 אנחנו נראה האטה בצמיחה גם בארץ וגם בארה"ב והפואנטה היא לאו דווקא המטבע, אלא הכלכלה הריאלית".

בדרך זו או אחרת, ההאטה בדרך. "מה שאתה רואה בארה"ב, בישראל ובשווקים המתעוררים, זה אינדיקטורים מאוד חזקים לזה במקרו", אומרת דר. "כולנו נפלנו לבור ב-2008. אז איך בן אדם יוצא מבור? הוא לא עושה את זה בהליכה, אלא בקפיצה. אז כולנו קפצנו החוצה מהבור, אבל אחרי שאתה יוצא מהבור ומגיע לפני הקרקע, אתה לא ממשיך לקפוץ, בעוד 50 ס"מ ועוד 50 ס"מ. קפצת ואתה עובר להליכה. אני חושבת שבקפיצה הזאת קצת נפצענו, ולכן כשנתחיל ללכת זה יהיה עם קצת צליעה".

"לטפל בשיווי המשקל של השקל בצורה יסודית"

אם האירו צונח, וגם הדולר שכח מתי רשם שער עם קידומת של 4 שקלים לדולר, נראה שהלחץ על המטבע המקומי ימשיך להעסיק אותנו. ההתערבות של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בשוק המט"ח ברכישות יומיות וברכישות בימי מסחר חריגים היא כלי בעייתי וקצר טווח. האם יש כלים אחרים שיכולים לעזור לישראל להרגיע את ההתלהבות מהשקל?

פרופ' אביה ספיבק חושב שכן. יחד עם פרופ' נתן זוסמן, הוא מקדם כעת רעיון שמתמודד עם השקל המתעצם בצורה קצת פחות שגרתית. שיווי המשקל של מטבע החוץ שלנו זה נושא שישראל צריכה לטפל בו בצורה הרבה יותר יסודית, אומר ספיבק.

"הבעיה של ההתערבות הייתה שזו הייתה מדיניות קצרת טווח. צריך להחליף אותה במדיניות ארוכת טווח. קנייה של דולרים לא יכולה להתאים כמדיניות לטווח ארוך, כיוון שגם השוק מבין שבנק ישראל לא יכול להמשיך בכך, ואז האפקטיביות של הצעד הזה נעשית יותר קטנה".

לישראל יש עודף בחשבון השוטף של בערך 7 מיליארד דולר. "כך זה היה ב-2009", אומר ספיבק. "אם הכסף הזה לא מוצא את מקום החנייה שלו מחוץ למדינת ישראל, אז נוצר לחץ לחיזוק השקל. המועמד הטבעי לרכישת המט"ח הזה, זה דווקא לא בנק ישראל, אלא קרנות הפנסיה, חברות הביטוח, קופות הגמל. הן יכולות לבנות תיק מבוסס משקים מתעוררים, שבהם הצמיחה הצפויה וגם הקיימת הרבה יותר גבוהה מאשר בישראל".

מעבר לתשואות סיניות

ההיגיון של הפניית ההשקעות למקומות כמו סין משתמע מההתקדמות של הכלכלה הישראלית. "אם ישראל הולכת ומתחברת למדינות המפותחות, וגם לא מזמן קיבלנו חותמת לעניין הזה עם ההצטרפות ל-OECD, אז שיעור הצמיחה בישראל צפוי להיות נמוך יותר מזה שבברזיל, ברוסיה, בהודו ובסין. אנחנו צריכים את הכסף שאנחנו חוסכים לפנסיה, היה נכון שיקבל תשואות סיניות במקום תשואות ישראליות", מסביר ספיבק.

- המוסדיים יגידו לך שזה מסוכן.

"נכון שיש בזה סיכון, אבל על-ידי פיזור נכון, אפשר להגיע לתשואות גבוהות עם סיכון סביר".

ספיבק וזוסמן רואים ברעיון פתרון לשתי בעיות, המגמה ארוכת הטווח של ייסוף השקל, והתמחור הנמוך מדי של סיכונים בהשקעות מקומיות. "אם כל ענף הפנסיה ישקיע בחוץ, זה יפתור את הבעיות שיש כל הזמן בשוק הזה, שמתמחרים את הסיכון נמוך מדי בתחום האג"ח הקונצרניות, שמלווים בקלות מדי למגזרים מסוכנים. ישראל צריכה דווקא מול האתגר הזה של אירופה, ללכת על הפתרון הזה בצורה יותר נמרצת".

ורד דר מפסגות פחות נלהבת. "זו עצה מאוד יפה, רק שהיא לא כל-כך מעשית. בוודאי לא בטווח הקצר. אתה נכנס כאן לשאלות אחרות. למשל, מחירים. אני לא בטוחה שהמניות בסין לא מתומחרות גבוה מדי". דר מסבירה שיש מדינות שלא צומחות מהר, אבל המניות שלהן יקרות, או מדינות שצומחות מהר, אבל הבורסות שם זולות.

"מנהל השקעות יכול להגיד שיפן היא כלכלה שלא תפתיע בשיעורי צמיחה סיניים בעשור הקרוב, לעומת זאת, מחירי המניות מאוד נמוכים. בסין, עם צמיחה של 12% שנים הקרובות בערך, המחירים מאוד גבוהים. אני ממש לא חושבת שהסיפור פה הוא המטבע, אלא המחירים".

עוד כתבות

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה