גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האירו חוזר לערכו הכלכלי

לא חשש מחדלות פירעון יוון הכניס את העולם לפאניקה, אלא האפשרות שהאירו יהיה שווה הרבה פחות

במהלך ארבע השנים האחרונות, אנליסטים ואנשי פיננסים רבים "קברו" את הדולר, תוך שהם נושאים על נס את האירו. ההמלצות היו חד-משמעויות: לעבור מהדולר לאירו. היעד היה 1.6 דולר לאירו.

אולם, לאחר ארבע שנים שבהן התנפח האירו באופן מלאכותי, החלה ב-2010 הנסיגה הגדולה בערכו. מראשית מאי 2010 נוטשים את האירו ומתבצרים בדולר. הגורמים הפיננסיים הבינלאומיים נראים מבולבלים וחסרי כיוון. המציאות הכלכלית מבלבלת, ומביאה אותם לזגזוג חסר תקדים, וזאת כאשר המציאות היא, בסך הכל, התנפצות של עוד בלון מנופח - חוזקו המלאכותי של האירו.

נכון, גוש האירו אינו ארה"ב והאירו אינו הדולר. עם זאת, גוש האירו עדיין מייצג עוצמה כלכלית גדולה: 320 מיליון נפש ותוצר של 11.5 טריליון דולר (בהשוואה ל-310 מיליון נפש בארה"ב ותוצר של 14.5 טריליון דולר).

כלכלת הגוש היא כלכלה חזקה והחברות בגוש כולן מדינות תעשייתיות מפותחות, למרות החובות של חלקן ולמרות הבעיות שבפניהן ניצב הגוש. גוש האירו מהווה איחוד כלכלי ומוניטרי של 16 מדינות, עדיין ללא מדיניות פיסקלית משותפת ובעיקר ללא יכולת לגבות מסים ולהוציא הוצאות ברמה פדראלית, וזו חולשה שהגוש יהיה חייב לפתור.

אולם, המעבר למטבע אירופי משותף לפני 10 שנים היה מהלך היסטורי נכון וחכם. התחזקותו הקיצונית של המטבע האירופי יחסית לדולר האמריקני היא הבעיה, ולא עצם קיומו של האירו. ההתנפחות של האירו הייתה עוד "כשל שוק" זמני של הכלכלה העולמית במאה ה-21.

כל ילד הרי יודע מה סופו של כל בלון. מפליא לכן, שהגורמים הפיננסים הבינלאומיים הופתעו כל-כך מהיפוך המגמה החד בשער החליפין של האירו, וההיפוך הביא לפאניקה בשווקי ההון. אלו שקברו את הדולר מבינים עכשיו את האבסורד שבדבר, והם צריכים להסביר את טעותם: מה קרה היום שלא היה גלוי וידוע בארבע השנים האחרונות? היוונים שיקרו - הם אומרים. אולם, יוון כולה מהווה כ-3% בלבד מהגוש. ספרד לא שיקרה, פורטוגל לא רימתה, ואפילו איטליה דיווחה אמת. כל הנתונים היו גלויים ורק היה צריך לקרוא אותם כראוי.

הפסדים כבדים בעקבות השקעה סולידית

כשמנתחים את הנתונים של השנים האחרונות, האבסורד של התחזקות האירו בולט לעיני כל. כולם מבינים היום שהאירו חזק מדי, אולם עכשיו ישנם "מומחים", המביעים דעה קיצונית, ולדעתנו - אבסורדית, שהאירו יתמוטט וייעלם, וזו אכן סיבה לפאניקה. דעתנו, אותה אנו מביעים כבר תקופה ארוכה מאוד, גם כשזה היה פחות פופולרי, היא שהאירו הוא מטבע בינלאומי שצפוי להמשיך ולהתקיים לאורך זמן. אולם, הוא צפוי גם לחזור לערכו הכלכלי האמיתי.

האירו הושק בינואר 1999 לפי 1.17 דולר לאירו, ואין סיבה כלכלית שתומכת בשער חזק יותר. יותר מכך, התייצבות אפילו על יחס של 1 דולר ל-1 אירו אינה בעייתית, וייתכן ש-1:1 הוא שער החליפין הנכון. דווקא הפיחות החד באירו הוא שיעזור לאותן מדינות בגוש האירו, אשר לא היו תחרותיות יחסית לעולם שמחוץ לגוש האירו, להגדיל יצוא ולהקטין יבוא ולעודד בכך פעילות כלכלית שתביא לצמיחה מהירה יותר.

ארה"ב היא הכלכלה הדומיננטית, שתוביל את הכלכלה העולמית בשנים הקרובות, הדולר הוא המטבע המרכזי בעולם, וכך זה יהיה כנראה גם בעתיד הנראה לעין. אולם, גם האירו הינו מטבע בינלאומי חשוב ומשמעותי אשר כ-30% מהרזרבות מושקעות בו. הרזרבות שמחזיקות הממשלות בעולם הן בסדר גודל של 7 טריליון דולר, מהם כ-5 טריליון בדולר וכ-2 טריליון דולר באירו.

ההערכות הן שסין לבדה מחזיקה ביותר מ-700 מיליארד דולר באירו. המדינות הערביות שמפיקות נפט מחזיקות, כנראה, ביותר מ-300 מיליארד דולר באירו. נפילת האירו ל-1.23 דולר גרמה לגופים חיצונים לגוש האירו, המחזיקים באג"ח באירו, הפסדים של מאות מיליארדי דולרים. זוהי הסיבה האמיתית לפאניקה.

כל אותם "חכמים" שעברו לאירו מהדולר וגרמו לפיחות הדולר, מתחילים במנוסה חזרה לדולר, וגורמים לפיחות האירו. הדוגמה הבולטת היא סין, שהפסיקה לקנות אג"ח דולרי לפני כשבעה חודשים ועברה לאג"ח באירו. היום היא חזרה לקנות אג"ח דולרי, כנראה בקצב חודשי של כ-20 מיליארד דולר.

היו גם "חכמים" בציון, שיעצו ליצואנים הישראלים לעבור ליצוא לגוש האירו "הפורח". והיו כאלו שמכרו דולרים לפי שער של כ-1.55 דולר לאירו ועכשיו הם קונים חזרה לפי 1.23 דולר, לאחר הפסד של כ-20%. זו סיבה מאוד טובה לפאניקה, שלא תיעלם, כנראה, עד ששער האירו יתייצב. אם האירו יתייצב ביחס של 1:1 (דולר לאירו), ההפסד המצטבר מהשיא עלול להגיע לכ-35%, וזאת כאשר אחזקת רזרבות ועודפים באירו נחשבה כהשקעה סולידית.

להערכתי, לא החשש מחדלות פירעון של יוון הכניס את העולם לפאניקה, אלא האפשרות שהאירו יהיה שווה הרבה פחות עשתה את זה. היוונים יפרעו את האג"ח, וגם אם לא, תהיה לכך חשיבות מעטה, שכן יוון מהווה 0.5% מהכלכלה העולמית וכ-3% בלבד מכלכלת גוש האירו. זוהי האמת על המשבר הנוכחי. יוון, טעות סטטיסטית בכלכלה העולמית, נבחרה כ"תירוץ" רעוע להסביר את התכווצותו הפתאומית של האירו שנופח ללא כל היגיון כלכלי.

בלונדון הייאוש לא נעשה יותר נוח

ארבע המדינות הגדולות החברות בגוש (גרמניה, צרפת, איטליה וספרד) הן מעצמות כלכליות, המהוות כ-77% מהתוצר של הגוש. זהו גוש כלכלי עם אינטרסים ברורים שלא צפוי להתפרק. נהפוך הוא. המשבר האחרון דווקא עשוי לחזק את האיחוד האירופי ואת גרמניה, מנהיגת גוש האירו. תוכנית המימון בסך של כ-1 טריליון דולר מראה את העוצמה של גוש האירו ושל העולם המפותח, את המחויבות וההתגייסות הפוליטית כדי למנוע הידרדרות ולהחליש פאניקה בשווקים.

הקרן בסך 1 טריליון דולר, שהוקמה לטובת החובות של חברות האיחוד האירופי, משותפת לאיחוד האירופי ולקרן המטבע העולמית. כלומר, גם במקרה זה, ארה"ב כנראה היא הדומיננטית והיא זו שעזרה, בעזרת קרן המטבע, להגיע לסכום גדול כזה. ברור שאירופה חזקה היא חלק מהאינטרס האמריקני. לדעתנו, ארה"ב היא זו שתשמש כ"קטר" של הצמיחה בשנים הקרובות, והאיחוד האירופי יהיה "שחקן משני".

ולסיום, ישנם המהללים את אנגליה על שלא הצטרפה לגוש האירו. אולם עיון בנתונים מבהיר שאנגליה "הלכה בלי, והתנהגה עם". הפאונד התנפח באוויר חם, מ-1.6 דולר לפאונד ל-2 דולר בשיא של 2008. עכשיו - נפילה לשפל של 1.43 דולר.

המציאות הכלכלית של אנגליה אינה עדיפה על זו של גוש האירו. עם גירעון ממשלתי של 10% תוצר, כמו יוון והגרועות שבמדינות ה-OECD, עם גירעון במאזן התשלומים, עם שיעור אבטלה גבוה ועם צמיחה אטית. מהניסיון של אנגליה ניתן להסיק, שלא המטבע המשותף קלקל לצרפת, לספרד ולאיטליה את הכלכלה, ועל כן נטישת גוש האירו לא תפתור להן את הבעיה, אלא כנראה תחמיר אותה.

  • הכותב הוא יו"ר מודלים כלכליים ומודלים שוקי הון
  • להרחבה ראה: www.modelim.co.il

עוד כתבות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בתל אביב מתחזקות; מניות הנדל"ן נופלות, מדד הביטוח ממשיך לאבד גובה

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-2.4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ● מניית אל על יורדת בעקבות הדוחות ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ​​● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים