כ-80% מהנשים לא ייהנו כלל מהפחתת המסים המתוכננת

כך עולה מדו"ח שפרסם פורום נשים לתקציב הוגן ■ רק שליש מהנשים העובדות נהנו כלל ממדיניות הפחתת המס ב-2010-2003 ■ הפחתת המסים ל-2016-2011 צפויה להקטין את הכנסות המדינה ב-13.9 מיליארד שקל

"כ-80% מהנשים לא ייהנו כלל מהפחתת המסים המתוכננת לשנים 2011-2016. רק שליש מהנשים העובדות נהנו כלל ממדיניות הפחתת המס בשנים 2010-2003", כך עולה מדו"ח שפרסם פורום נשים לתקציב הוגן, אשר ניתח את ההשלכות החברתיות והמגדריות של מדיניות הפחתת המסים על ציבור הנשים והגברים.

עוד עולה כי התכנית להפחתת מסים לשנים 2016-2011 צפויה להקטין את הכנסות המדינה ממס הכנסה, מס חברות ומס על רווחי הון ב-13.9 מיליארד שקל. על פי דו"ח פורום נשים לתקציב הוגן, כל ההפחתה במס הכנסה תופנה לשכירים בשלושת העשירונים העליונים, בעוד ש-70% מהשכירים בשבעת העשירונים הנמוכים לא ייהנו מן ההפחתה כלל. במונחי גובה השכר, רק שכירים ששכרם ברוטו עולה על כ-9,400 שקל בחודש ייהנו מהפחתת המס. בניתוח מגדרי, מרבית ההטבה תופנה לגברים, מכיוון ששיעור הנשים בשלושת העשירונים העליונים נמוך באופן ניכר משיעור הגברים.

חלקן של הנשים בעשירון השמיני (שכר ברוטו של כ-9,400 שקל ברוטו בחודש) הוא כ-42%, בעשירון התשיעי (שכר ברוטו של כ-13,000 שקל) הוא כ-35%, ואילו בעשירון העשירי (שכר ברוטו של כ-24,000 שקל בחודש) שיעור הנשים הוא כ-21% בלבד. זאת לעומת העשירון הראשון בו הנשים מהוות רוב מוחלט של 79%.

מגמה זו מקבלת חיזוק מניתוח נתוני התכנית להפחתת מס שנקבעה בשנת 2002 ויישומה נפרש על פני השנים 2010-2003, אשר היטיבה בעיקר עם בעלי ההכנסות הגבוהות. מרבית הנשים לא נהנו מהפחתת המס בשנים האלה. בפורום נשים לתקציב הוגן טוענים כי תוכנית הפחתת מגבירה את האי שוויון בהכנסות בין נשים וגברים.

עוד נטען כי 66% מהנשים השכירות כלל אינן מגיעות לסף המס האישי ולפיכך הן אינן מרוויחות דבר מהפחתת מסים. יתרה מזו, 36% מהנשים השכירות בישראל נמצאות בקבוצת המשתכרים שכר נמוך - שכרן עומד על שני-שלישים מהשכר החציוני, שעמדו בשנת 2007 על 3,869 שקלים לחודש, זאת בהשוואה ל-15.9% מהגברים השכירים.

עוד טוענים כי הפחתת המס מצמצמת את הכנסות המדינה ממסים ואת יכולתה של הממשלה לממן שירותים ציבוריים חיוניים במיוחד בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה והטיפול בילדים-דבר שפוגע בעיקר על נשים. מאחר שנשים מהוות רוב בקרב עובדי המדינה ובקרב צרכני השירותים החברתיים, צמצומם של שירותים אלה משפיעים הן על תעסוקת הנשים ויכולת השתכרותן והן על איכות וזמינות השירותים המיטיבים עימן.