ב"י: לא להעלות את שכר המינימום; צפויים פיטורים המוניים

בנק ישראל מתנגד בתוקף להעלאת שכר המינימום ל-4,600 שקל. הבנק פרסם היום (ד') את עמדתו הרשמית בנושא לאחר שהצעתו של ח"כ עמיר פרץ עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה מוקדם יותר השבוע. גם שר האוצר יובל שטייניץ מתנגד להצעה והטיל עליה ערר.

בבנק ישראל מיישרים קו עם משרד האוצר וטוענים כי העלאת שכר המינימום תכריח מפעלים וחברות לפטר עובדים ולהעביר קווי ייצור לחו"ל, כלומר למדינות עם עלות זולה יותר של העסקה עובדים.

"עלייה חדה בשכר המינימום, בעיקר בענפים עם קשיי רווחיות ותחרות, תביא לפיטורים רחבים ולעלייה באבטלה", מסר הבנק. "יש להגדיל מס הכנסה שלילי ולחזק האכיפה של שכר המינימום".

על פי הצעת החוק המקורית של פרץ, יעלה שכר המינימום, העומד כיום על 3,850 שקל, בשלוש פעימות: שלושה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף צפוי לעלות הסכום ל-4,100 שקל, לאחר תשעה חודשים יעלה ל-4,350 שקל, ולאחר 15 חודשים יגיע ל-4,600 שקל.

פרץ טען כי העלאת שכר המינימום בעבר הוכיחה שמהלך זה מגביר את הצריכה הפרטית, שמהווה יותר מ-40% מהתמ"ג, ומכאן תורם לצמיחה במשק. לפי נתוני בנק ישראל, 14% אחוזים מכלל העובדים במשרה מלאה משתכרים פחות משכר המינימום, כאשר בענף אירוח ושירותי אוכל מגיע שיעור זה לכרבע מכלל המועסקים במשרה מלאה ובענף התעשייה כ-10%.

"פיטורים בהיקף משמעותי"

"השכר הכולל של חלק מהעובדים בשכר המינימום, בפרט בענפים בהם מרבית העובדים מאוגדים, גבוה משמעותית משכר המינימום עצמו, שכן הוא כולל רכיבי שכר שאינם נכללים בשכר המינימום", טוען בנק ישראל. "בסקטור הציבורי תופעה זו רווחת במיוחד והשכר ברוטו הממוצע של מקבלי שכר המינימום במגזר זה גבוה במידה ניכרת משכר המינימום עצמו. גם בענפים אחרים, כמו התעשייה למשל, גבוה השכר הכולל של מרבית משתכרי שכר המינימום משמעותית משכר המינימום הנקוב בחוק".

בבנק מתייחסים גם להערת ארגון ה-OECD אליו הצטרפה לאחרונה ישראל, לפיה שכר המינימום בישראל גבוה יחסית למדינות אחרות בארגון. גובה שכר המינימום הינו 47.5% מהשכר הממוצע במשק והעלאתו תגביה שיעור זה ל-57% מהשכר הממוצע - מעל הממוצע ב-OECD.

בנק ישראל מזהיר כי העלאת שכר המינימום תוביל להגדלת הכדאיות בהעסקת עובדים זרים על חשבון ישראלים, כמו גם "לפיטורים בהיקף משמעותי ולעלייה נוספת באבטלה". הבנק מציע להתמקד במס ההכנסה השלילי כדי לצמצם את הפערים החברתיים במשק, צעד בו דוגל גם משרד האוצר.