מותר דוד עזריאלי מיצחק תשובה

כל מחזור מאי 2010 דוחה הנפקותיו ורק מלך הקניונים צועד בגאון לשוק למכור ניירותיו

חשיפת "גלובס" את כוונת יצחק תשובה, בעל השליטה באלעד קנדה, לדחות את הנפקת המניות של החברה, על רקע הירידות בשווקים הפיננסיים, לא הפתיעה את מי שמעורה בשוק ההון המקומי. דחיית הנפקה היא מהלך הגיוני כשהשווקים רועדים, ואלעד היא רק אחת מעשרות חברות שדחו את הצעד המתוכנן.

אך יש גם מי שמתעקש שלא לוותר על הנפקת החברה שבבעלותו. זהו כמובן דוד עזריאלי, שאמנם דחה בימים ספורים את המכרז המוסדי בהנפקת הקבוצה בשליטתו, אך ככל הידוע איננו שוקל את הסרתה מהמדף בשלב זה. עזריאלי, לפיכך, הוא עוף שונה בנוף המנפיקים של מחזור מאי 2010. אבל מה באמת מבדיל בינו לבין יתר בעלי השליטה שהחליטו אחרת?

אחת התשובות לכך טמונה כנראה בהתבגרות שוק ההון בעקבות המשבר הפיננסי האחרון. המשקיעים המוסדיים, אלה שמהווים את קהל הקונים העיקרי בהנפקות ומנהלים את השוק הראשוני ביד רמה, כבר לא מוכנים לקנות כל סחורה, בכל מקום ובכל מחיר, לאחר שנכוו ברותחין בגל ההנפקות של שנת 2007.

עזריאלי מנפיק קבוצת החזקות רחבת היקף שכוללת פורטפוליו מרשים של נכסים מניבים בישראל, וכן החזקות בחברות מבוססות דוגמת סונול, סופרגז, טמבור, בנק לאומי ולאומי קארד, שגם הן, רובן ככולן, פועלות בשוק המקומי - סחורה מוכרת שניתן "למשש".

המרחק בין רמת גן לוונקובר

לעומתו תשובה, יזם בעל מוניטין לא פחותים מאלה של עזריאלי, ניסה להנפיק בת"א פורטפוליו נכסים מניבים בקנדה הרחוקה. עד כמה יכול המשקיע המוסדי בישראל להעריך את נכסיו? הברירה שעומדת בפניו היא להישען על מעריכי השווי של החברה המונפקת, או לוותר על ההשקעה בה. וזאת, כשבמרחק נסיעה קצרה ממשרדו הוא יכול לבחון במו עיני את קניון איילון, קניון עזריאלי וקניון גבעתיים של קבוצת עזריאלי.

באשר למחיר, גם במקרה של קבוצת עזריאלי, חברת הנדל"ן המניב הגדולה והיציבה בישראל, הצליחו המוסדיים להפחית באופן לא מהותי את שוויה לצורך הגיוס המתוכנן, והיא עדיין מוערכת בכ-10.5 מיליארד שקל. במקרה של אלעד קנדה, כך למדנו אתמול, הפרידו עשרות אחוזים בשווי החברה בין רצונו של בעל השליטה לנכונותם של המוסדיים. זוהי בשורה מצוינת עבור החוסכים, פחות טובה עבור המנפיקים הפוטנציאליים.

קלישאה מוכרת בשווקים הפיננסיים היא שזיכרון המשקיעים קצר. זכר המשבר האחרון, בשל עוצמתו, לא יימחה אמנם ביום אחד. שאלת השאלות היא האם הסלקטיביות שמפגינים כעת המוסדיים היא רק עניין זמני הנובע מהזעזועים בשווקים, כך שבעתיד, כשהאופוריה תחזור לשווקים, הם שוב יעמיסו מכל הבא ליד לחשבונות הפנסיה שלנו?