"אני חושש מחרם צרכנים אירופאי על מוצרים מישראל"

האם ההסתבכות בפרשת המשט לעזה עלולה להטביע את הכלכלה הישראלית? פרופ' אביה ספיבק, פרופ' עומר מואב, פרופ' חיים לוי, ד"ר יעקב שיינין, שרגא ברוש, אוריאל לין ואחרים מנסים לענות

קשה לדעת אם מי שהחליט השבוע על פעולת השייטת במשט לעזה הבין את הנזק שעלול להיגרם לישראל מהמבצע הזה. השאלות לגבי תהליך קבלת ההחלטות רק חלק מהתמונה. גם אם נניח שכל האופציות נלקחו בחשבון ושגם התרחיש הגרוע ביותר נבחן, האם הסכנות של בידוד דיפלומטי וחרם כלכלי היו על השולחן?

הכלכלה העולמית צולעת את דרכה אל מחוץ למשבר גדול, שעלול להתחדש בגלל החובות של גוש האירו, או של בועת הנדל"ן בסין, או חלילה כתם הנפט במפרץ מקסיקו, אבל כלכלת ישראל הייתה כל התקופה הזאת מקור לגאווה. כשהמעצמות הגדולות רשמו צמיחה שלילית, ישראל האטה אבל לא עצרה. כשהן חזרו לצמיחה איטית, ישראל צופה חזרה לתמ"ג מרשים של 3.5% ואולי יותר.

להפריד בין הכלכלה לפוליטיקה

המגמה הזאת, אומרים ל"גלובס" המומחים, עלולה להתהפך כעת. לא בגלל הכלכלה העולמית או כשלים של המשק המקומי, אלא בגלל המקום שישראל בחרה לה כשהחליטה ללכת על השתלטות על המשט שניסה לשבור את המצור על עזה. שר הביטחון הורה לשמור על המצור, וייתכן מאוד שבדרך הוא שבר את מפרקתה הכלכלית של ישראל.

לדברי פרופ' אביה ספיבק, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, "העולם המודרני סולד במידה רבה מסכסוכים צבאיים, בעיקר אירופה. ואירופה החליפה את התגובות הצבאיות בכלכליות. האירופים לא ישלחו לכאן את הצבא שלהם, אלא יטילו סנקציות כלכליות ואף חרם".

גם פרופ' עומר מואב מהאוניברסיטה העברית, לשעבר יועצו הכלכלי של שר האוצר יובל שטייניץ, מתרשם שהמהלכים של השבוע האחרון יזיקו. "אין לי ספק שליחסים של מדינת ישראל עם העולם השלכות על הכלכלה הישראלית. די ברור שישראל מבצעת מהלכים הפוגעים ביחסים שלה עם העולם ובתדמיתה".

- זה יכול להגיע לחרם כלכלי?

"הנקודה החשובה היא האם ישראל הופכת לנטל עבור ארה"ב. ככל שישראל תתנהג באופן שאינו ראוי בעיני העולם, היחסים הכלכליים שלה עם העולם יפגעו. אבל מאוד קשה לכמת את הנזקים. לאירוע הספציפי לא תהינה השלכות דרמטיות על כלכלת ישראל, אך זהו עוד צעד שהופך את ישראל למדינה פחות אהודה".

ספיבק חולק על הנגיד סטנלי פישר, שטען שישראל היא אי של יציבות, והוא משוכנע כי הכלכלה מחוברת לפוליטיקה. "יש הרבה יותר אי-ודאות לעומת מה שהישראלי הממוצע תופס".

- איך נרגיש את ההשפעה הזאת?

"זה אפקט CNN. כשחבר בוועדת השקעות של מוסד אירופי או אמריקני נשאל האם כדאי להשקיע בישראל, הוא חושב ומשיב: 'אני רואה אותם יותר מדי ב-CNN, אז כנראה משהו לא טוב שם, בעלי המניות שלנו אולי לא ישמחו לשמוע על זה ששמנו את הכסף שלהם שם'. חשוב לזכור שבוועדת ההשקעות שמרנים. אף אחד לא יטרח לבדוק אם אנו צודקים או לא".

סכנה אחרת לפי ספיבק היא "שאנו הופכים לדרום-אפריקה של שנות האלפיים. לא מדובר בדעות אלא בעובדות. זה ניכר בקמפוסים באירופה ובארה"ב. בטווח הקצר יש השפעה ישירה, שכן אנשי עסקים יכולים לבטל באופן מיידי עסקאות והייצוא הישראלי הוא מחצית מהתוצר. וחשוב לזכור - לא חייבים לקנות בישראל".

שטות שלא תשפיע על השוק

פרופ' חיים לוי, דיקן הפקולטה למנהל עסקים - המרכז האקדמי למשפט ועסקים, מתרשם שההצלחה של הכלכלה הישראלית, שנבעה מהחוסן של הבנקים ובגלל הרגולטור ששמר עליהם, לא תעזור במקרה הזה.

"שרדנו את המשבר הכלכלי כי לא הייתה לנו בעיה של משכנתאות כמו בארה"ב. גם נגיד בנק ישראל עשה עבודה טובה. אבל פה יש משהו שהוא ספציפי לנו ויהיו לו השפעות כלכליות בשני מישורים. מישור אחד זה הקשר עם טורקיה, שלדעתי יוקפא לגמרי. אבל זה כלום. זה חלק קטן, שממנו אני לא מודאג. מה שאני מודאג לגביו זו השנאה וההתמרמרות נגד ישראל. עוד לא היה לנו מצב כזה שכולם, חוץ מארה"ב, נגדנו. היום כולם נגדנו, והכלכלה שלנו עלולה להיות בסכנה. מה שאני חושש ממנו זה חרם צרכנים. כמו שיש חרם על מוצרי הגדה, יכול להיות פתאום חרם צרכנים על מוצרים מישראל על-ידי ארגונים גדולים באירופה".

- רק באירופה או גם בארה"ב?

"זה עלול להגיע גם מכיוון ארה"ב, אבל מאוד בקטן. ארה"ב הרבה יותר פתוחה ומעמדנו שם הרבה יותר חזק. אבל אירופה מהווה 50% מהייצוא שלנו, ואם יוכרז שם חרם עלינו, זה בקלות יכול למוטט חברות. השאלה היא כמה יהיה לדבר הזה מומנטום, או כמה נצליח, איכשהו, להקטין את הגל הזה, להוריד אותו בשקט ולעבור אותו.

"הבנקים הזרים הנחו את המנכ"לים של הסניפים בישראל לא להתבטא בנושא המשט, בעיקר כדי לשמור על ניטרליות, אבל בכיר באחד הבנקים הזרים בישראל הסכים לומר לנו ש"הייתה פה שטות גמורה מהתחלה ועד הסוף, אבל זה לא רלוונטי לשאלה האם תהיה השפעה של זה על השווקים. אישית, אני חושב שמשקיעים מתייחסים לזה כאל אירוע נקודתי".

- אז אתה אופטימי?

"נכון לעכשיו. כל זמן שזה ברמת אירוע נקודתי, אין לזה השפעה משמעותית על שוק ההון. אני לא מכיר משקיעים זרים שלא ייכנסו לשוק הישראלי או לא יעשו איתנו עסקים בגלל זה". לדברי הבכיר, חרם כלכלי מצד מדינות או הכרזה על הפסקת הסחר עם ישראל הם עדיין תרחישים רחוקים מהמציאות.

"עברנו לאורך 10 השנים האחרונות הרבה מאוד אירועים ביטחוניים ומדיניים", מסביר הבכיר. "שתי מלחמות, בחירות, מבצעים. ראינו שהדברים האלה לא משפיעים על שוק ההון. מה שמשפיע זה דברים שקשורים לכלכלה".

- אם יהיה חרם צרכני בעקבות האירוע, זה לא ישפיע?

"אם מחר יחליטו באנגליה, בצרפת ובגרמניה שלא עושים יותר עסקים עם ישראל ברור שזה ישפיע, אבל אני חושב שאנחנו רחוקים משם. אני לא זוכר סיטואציה שבה מדינה שיש לנו איתה יחסי מסחר בסדר גודל מיוחד עשתה עלינו חרם מסודר".

לגבי הנזק התדמיתי, הוא מזכיר את מבצע "עופרת יצוקה". "גם אז היינו באותה בעיה. כל עוד המדינות העיקריות שאנחנו לא מסוכסכים איתן לא יכניסו אותנו לאיזו בלאק ליסט, יהיה בסדר. זה מאוד לא נעים, זה היה אירוע מטופש ואידיוטי ומי שקיבל את ההחלטות עשה את זה בחוסר כישרון נוראי, אבל הפיאסקו של המשט לא יוביל אותנו לפיאסקו כלכלי".

חיזוק מגמות שליליות

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, דווקא רואה חרם מאורגן שהפעולה האחרונה תעזור לו לצבור תאוצה. "יהיה חיזוק של מגמה שלילית שכבר החלה להתפתח בשנים האחרונות. התחלנו לראות ניצנים של החרמת סחורות ישראליות שמיוצרות בשטחים. זה התחיל ב'עופרת יצוקה', ולא מדובר רק בעסקים בודדים, אלא בארגונים. בנובמבר 2008 אנגליה החליטה להנהיג סימון על מוצרים שיוצרו בשטחים. בפברואר 2008 ממשלת בלגיה החליטה לא לייצא מוצרים בעלי אופי ביטחוני, על מנת לא להעצים את היכולות הצבאיות של ישראל".

- אנחנו צריכים את הייצוא הביטחוני של הבלגים?

"אני מניח שלא, אבל להחלטה כזו יש אופי הצהרתי ויש לזה השפעה. בבריטניה, ארגון הסחר החליט להחרים מוצרים שישראל מייצאת מהשטחים. בדרום-אפריקה ארגוני עובדים סירבו בפברואר 2009 לפרוק אונייה ישראלית כתמיכה בפלסטינים.

"יש תופעות של ארגונים והם קושרים אותן באופן ישיר לקונפליקט שלנו עם הפלסטינים, ואירוע המשט והרושם הדרמטי שהוא השאיר בעולם יכול בהחלט לחזק את המגמות האלה. אסור לזלזל בכך".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, מביע תקווה שהמשבר לא ישפיע. "צריך לזכור שיחסי הסחר שלנו מבוססים על מוצרים טובים, איכותיים עם הרבה ידע, שנדרשים בעולם כולו. אף אחד לא קונה את המוצרים שלנו מתוך ציונות. ללא ספק ההסברה הנכונה דווקא בתקופה הזאת תתרום תרומה מכרעת לפיזור הענן שמעיב על התחושות של העולם כלפינו, גם אם לא בצדק. בכל זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שענן הזה קיים וצריך לעשות כל מאמץ להסיר אותו. המוצרים האיכותיים הם שיכריעו בסופו של דבר את הכף".

התיירים מגיעים. בינתיים

ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל ומנהל מדעי של חברת מודלים כלכליים לא צופה משבר בגלל אירועי המשט, אבל מצביע על הצטברות האירועים שמפנים כלפי ישראל תשומת לב שלילית. "אנחנו נמצאים במעמד בינלאומי בעייתי בהרבה מאוד מרכיבים. יש את שיחות הקרבה, את מה שקורה בהתנחלויות, מה שקורה עם המשט - זה אוסף של דברים שלא מציג אותנו כנחמדים. ברור שאנחנו לא הפייבוריט של העולם".

וכשאתה לא הפייבוריט, יש לזה השלכות. "זה מקשה עלינו את כל נושא הסחר הבינלאומי. זו לא רוח גבית, אלא רוח מול הפרצוף. אבל לא זה מה שיביא לאיזה משבר כלכלי. הבעיה המרכזית היא המדיניות הכלכלית של ישראל".

- לא יעשו עלינו חרם? לא יפסיקו לעשות איתנו עסקים?

"לא יהיה חרם. ברור שזה לא עוזר לנו, אבל בפרספקטיבה, בטווח של שנתיים-שלוש, זה לא יגרום להפסקת הגידול בייצוא".

"המשט הזה בסך הכל יזרז תהליכים שממילא החלו לפני וימשיכו אחרי, של בידול ישראל מבחינה כלכלית, החרמת תוצרת ישראל ופגיעה מתמשכת בכל ההיבטים הישראלים", אומר רו"ח גד פניני. לדברי פניני, המשט הוא אבן קטנה, שמצטרפת לחומה שנבנית כבר הרבה זמן. "טורקיה התחילה איתנו כבר לפני המשט. החרמת מוצרים ישראלים ברחבי אירופה זה הליך שהתחיל לפני המשט. אלא שהמשט פשוט מהווה נקודת מפנה מבחינת זירוז תהליכים של השפעת אוכלוסיות אסלאמיות ברחבי אירופה".