שוק הסלולר עובר מהפכות מקצה לקצה. החידושים הטכנולוגיים שעוברים על תעשיית הענק הזו הופכת את המכשיר שקנינו רק לפני שנה למיושן ולמפגר טכנולוגית אחרי זה שהושק אתמול.
בין החידושים ניתן למצוא יכולות צילום שהולכות ומשתפרות, התקני ניווט (GPS) מובנים, דפדפני אינטרנט שמתחילים להזכיר את אלה שבמחשב, ואפילו לפנסים שיסייעו לכם למצוא את חור המפתח בדלת כשאתם חוזרים הביתה מאוחר בלילה. בקרוב אפילו נוכל לצלם ולצפות בסרטוני תלת-מימד באמצעות הטלפון סלולרי.
ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה הותירה מאחור שאריות לא רצויות במכשירי הטלפון, שהפכו במהלך השנים לסוג של סטנדרט, על אף שאף אחד כמעט לא משתמש בהן. נסו לחשוב מתי השתמשתם בפעם האחרונה בחיוג קולי בטלפון שלכם, שממש זיהה את השם או הפקודה שנתתם לו. או איך התעצבנתם כשמישהו השאיר לכם הודעה בתא הקולי, במקום פשוט לשלוח SMS.
שיחות וידיאו: מהבטחה לפלופ
טכנולוגיית הדור השלישי היתה אחת ההבטחות הגדולות ביותר בשוק הסלולר הישראלי. הטכנולוגיה הבטיחה מהירויות גלישה גבוהות ומכשירים עם יכולות חדשות, בהן שיחות הווידיאו. פרטנר וסלקום הציגו פרסומות מושקעות בהן נראו בני משפחה משוחחים בשיחת וידיאו. סלקום אף הציגה שיחת וידיאו מחדר לידה.
יכולות הגלישה המהירות עזרו לפתח יכולות שונות ובהחלט שיפרו את הגלישה הסלולרית, אך שיחות הווידיאו הפכו לאחד הפלופים הגדולים בתחום. יצרניות הטלפונים כבר לא מכניסות לטלפונים שלהן את המצלמות הקדמיות הדרושות לביצוע של שיחות כאלה, ואם כבר משתמשים בטכנולוגיה זו, מגלים שאיכות הווידיאו בשיחה אינה מוצלחת.
כרגע נראה שהפיצ'ר הזה הולך ונעלם, אלא אם השמועות על כך שאפל מתכוונת לשלב מצלמה קדמית בגירסה הבאה של ה-iPhone נכונות, ואז אולי הקטגוריה הזו תקום לתחייה ואף תצמח באמת.
הקלטת שיחות: מצפצפים עלינו
פרנואידים או צרכנים שמחליטים להקליט אנשי מכירות ושירות בטלפון, מהפחד שמה שמבטיחים להם לא יתקיים בסוף, בוודאי ניסו להשתמש בטייפ המנהלים הסלולרי שקיים ברוב הטלפונים היום.
היכולת להקליט שיחה ולשמור אותה כקובץ דיגיטלי היא רעיון מצוין, ובהחלט שווה להקדיש לה מקום במכשירי הסלולר. הבעיה היא שיצרניות הטלפונים החליטו להרוס את היכולת הזו, מסיבות הקשורות לענייני חקיקה במדינות מסוימות.
אם תנסו להקליט שיחה בטלפון שלכם, תגלו שהמכשיר משמיע צפצוף מעצבן כל כמה שניות. הצפצוף, שמושמע לשני הצדדים, הורס בעצם את רעיון ההקלטה, גם כשהיא נעשית כששני הצדדים מודעים אליה. זאת, למרות שהחוק בישראל מאפשר להקליט שיחות טלפון כל עוד המקליט הוא צד בשיחה.
עם הזמן הולכות וקמות אלטרנטיבות להקלטות השיחה הבסיסיות, בדמות אפליקציות שונות במכשירי iPhone, נוקיה וגוגל, אך כל זמן שהטכנולוגיה הבסיסית שמגיעה עם המכשיר לא מתפקדת כהלכה - אין ממש סיבה להשתמש בה או לכלול אותה מלכתחילה בתוך המכשיר.
חיוג קולי: לא מבינים עברית
טכנולוגיות הפעלה קולית נחשבו זמן רב להבטחה הבאה, אבל עם הזמן התברר לרבים כי היכולת לדבר אל הטלפון ולבקש ממנו לבצע פעולות אינה אטרקטיבית במיוחד.
טלפונים רבים מאפשרים לבצע חיוג קולי לאנשי קשר, אך בדרך לקהל הישראלי דובר העברית, ההתאמה השתבשה או לא נוצרה כלל. כל מי שהשתמש במכשירי נוקיה בשנים האחרונות בוודאי נתקל בחוסר יכולתו של הטלפון לזהות את איש הקשר, וכך "בית" הופך באורח פלא ל"יוסי" וכדומה.
על אף שטכנולוגיית החיוג הקולי השתכללה בשנים האחרונות, ואמורה לאפשר ביצוע של פעולות שונות במכשיר, היא אינה מתמודדת עם העברית. וכך, למרות מערכת היחסים הקרובה בין הישראלי הממוצע לבין המכשיר הסלולרי שלו, התקשורת הקולית ביניהם רצופה ביותר מדי תקלות, והגירושים מטכנולוגיית החיוג הקולי הם כנראה רק עניין של זמן.
ווקי טוקי: כפתור לשום מקום
באמצע 2005, ההבטחה הכי גדולה של חלק ממפעילות הסלולר היתה טכנולוגיה נוסטלגית שניסתה להחזיר את הווקי טוקי (PTT) למכשירים החדשים. סלקום ופלאפון החליטו שהן רוצות לקחת את הפיצ'ר שמייחד את חברת מירס ולהפוך אותו לשירות ללקוחות פרטיים ועסקיים.
המטרה היתה לאפשר ללקוחות עסקיים, שרוצים תקשורת מהירה בלחיצת כפתור, לקבל את אותו שירות שקיים במכשיר מירס; ולאפשר ללקוחות פרטיים, בעיקר בני-נוער, לקבל צורת תקשורת שונה, שאמורה להיות זולה יותר.
בפועל, השירות נכשל. בניגוד למירס, מפעילות הסלולר השתמשו ברשת האינטרנט הסלולרית להעברת השיחות - דבר שפגע במהירות התגובה, והפך את הטכנולוגיה ללא אטרקטיבית.
היום מירס היא היחידה שמציעה בארץ את שירות הווקי טוקי הסלולרי, למרות שזה לא מונע משאר המפעילות לשווק מכשירים שכוללים את הטכנולוגיה הזאת, אבל לא מאפשרים להשתמש בה.
תא קולי: נא לא להשאיר הודעה
אי שם באמצע שנות ה-90 התא הקולי נחשב לאחד מהיישומים המתקדמים ביותר, כמעט לפלא. זה התחיל כמובן בטלפון הנייח בבית עם המרכזיות המיושנות, המשיך לתא קולי דיגיטלי והגיע עד לסלולר.
בתחילת שנות ה-2000, כשהודעות ה-SMS התחילו לתפוס תאוצה, התא הקולי הפך מפלא למטרד. ה-SMS הפך את תהליך ההתקשרות לתא הקולי וההאזנה למונולוג - שבדרך-כלל מבקש מהמאזין בסך-הכול להתקשר בחזרה למספר שחיפש אותו - לתהליך מיותר ויקר.
אנשים רבים החלו לבטל את התא הקולי, או להחליף אותו בהודעה שפשוט מבקשת מאנשים לא להשאיר הודעה קולית. עד היום רואים אנשים שעל צג הסלולרי שלהם מופיע סימון שיש להם עשרות הודעות קוליות בתא, אך הם לא טורחים לבדוק אותן, מאחר שמדובר בבזבוז זמן וכסף מבחינתם.
בשנה-שנתיים האחרונות משרד התקשורת חייב את מפעילות הסלולר להכניס הודעה קולית לפני ההגעה לתא הקולי, כדי שהמתקשר יוכל לנתק את השיחה בלי להגיע לתא ולשלם על כך מחיר של שיחת טלפון רגילה. למרות זאת, המפעילות עדיין רושמות הכנסות מהשירות הזה.
עד שהשירות לא יוחלף בתא קולי ויזואלי כמו במכשירי ה-iPhone בארה"ב, שמאפשר לראות את שם המתקשר ולהגיע להודעה הרלוונטית בקלות, אפשר לוותר על השירות הזה.
הדברים הבאים בסלולר
* צילום וידיאו באיכות HD
* צילום בתלת-מימד
* צפייה בסרטוני תלת-ממד
* הקרנת הסרט על הקיר
* מצלמה עם חיישן 20 מגה-פיקסל
* הפעלה באמצעות תנועה