"יש תחרות עזה בחיסכון הפנסיוני; גם בגמל תגיע ההוזלה"

"כשמדברים על האם דמי הניהול בגמל זינקו לרמה גבוהה מדי או לא, בדר"כ משווים לתקופה שקופות הגמל היו בידי הבנקים. אבל, צריך להשוות תפוחים לתפוחים, כלומר, להשוות את ההכנסות שהיו אז לבנקים מלקוחות הגמל לעומת ההכנסות מהגמל שיש היום. והיום ההכנסות נמוכות בהרבה. באופן כללי, אנו עדים כיום למגמה של ירידה בדמי הניהול בכל המוצרים הפנסיוניים, לאחר העלייה שהייתה בגמל". כך אמר אתמול בני שיזף, משנה למנכ"ל ומנהל תחום חיסכון לטווח ארוך בהפניקס, בכנס הביטוח השנתי של "גלובס", ארנסט אנד יאנג והמכללה למנהל. הוא המשיך ואמר כי "השוק טרם הגיע לאיזון אך הוא יגיע לאיזון, כשבדמי הניהול בפנסיה, למשל, יש חתירה לאיזון. צריך לתת לשוק לעשות את העבודה ולהגיע לאיזון".

גם יהודה בן אסאייג, משנה למנכ"ל וראש אגף ביטוח חיים ובריאות במנורה-מבטחים, לא מסכים עם התחושה שיש התייקרות לא ראויה בשוק הפנסיוני בכלל ושוק הגמל בפרט בשנים האחרונות. "יש משהו מאוד מקומם בדיון סביב דמי הניהול. זהו דיון פופוליסטי ודמגוגי כי אני לא רוצה להגיע למצב שבסופרמרקט תראה מתחת למחיר של היוגורט את העמלה שלקח המפיץ וכו'. העלויות והתשומות שאנו נדרשים להשקיע היום בניהול המוצרים לא בר השוואה בכלל לעלויות שהיו לבנקים בזמנו ויש לזה מחיר". הוא הוסיף כי "את קופות הגמל וקרנות הפנסיה רכשו משקיעים במיטב כספם והדרך להחזיר את ההשקעה היא דרך דמי הניהול. אז קשה לבוא אליהם בטענות שהם מנסים - ובצדק - לקבל החזר על השקעה גדולה שביצעו. אחרת מי היה קונה את זה? תנו לשוק לעשות את התחרות החופשית שלו", אמר.

מנחם קלי, הבעלים ויו"ר של קבוצת קלי - סוכנות הביטוח הפנסיונית בבעלות פרטית הגדולה בשוק, אמר בהתייחס לסוגיה זו כי "הלקוח רוצה את המוצר הכי טוב בשירות הכי זמין ובמחיר הכי זול. אבל הנושא מורכב ואי אפשר להפריד את השירות מהחיסכון לטווח ארוך. החלק השני של המשוואה הוא הסיכון הביטוחי שמשתנה עם הצרכים של הלקוח ועם הזמן. הביצוע הוא לקחת את כל המרכיבים האלה ולהרכיב את המוצר המתאים ביותר ללקוח הקצה. ולאמירה שאת תהליך הביצוע ניתן לעשות בזול - אין לה בסיס".

רונן טוב, משנה למנכ"ל מגדל וראש חטיבת הלקוחות בקבוצה, סיכם את הדיון בסוגיה זו ואמר כי "יש תחרות עזה בענף החיסכון ארוך הטווח והיא לטובת הצרכן", אמר והסביר בהמשך את המורכבות בניהול הפנסיוני מבחינת הגופים המוסדיים: "פעם לא היה ניוד חופשי, היום יש וניתן לנוע בין קרנות וקופות תוך ימים ספורים. איזה משמעות יש להחזר השקעה מבחינת המוסדי כשהוא לא יודע אם יעזבו אותו עוד שנה או לא? תוסיפו לכך את עלות כל הדיווחים שהרגולציה הורתה עליהם וכו'. עם כל השפעות אלו הייתם מצפים שדמי הניהול יעלו וראה איזה פלא - הם יורדים עכשיו בשוק הפנסיוני כולו (הכולל מעבר לקופות הגמל גם קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים, ר.ש.). גם בגמל יש תהליך והתחרות תביא לירידת מחירים".

"הבטחת מקדם תוחלת החיים - כשל שוק קלאסי"

בנוגע לשאלה האם המסלקה הפנסיונית תשפר את התחרות בשוק הפנסיוני ותוביל להורדת דמי הניהול, כפי שמקווה האוצר, אמר שיזף כי "המסלקה תעשה ממילא מה שצריך לעשות הפרוטוקול האחיד וזה זרימת מידע חופשית בענף. האם המסלקה תביא לירידה במחירים? זו שאלה. ככל שהייעוץ הפרטני יגבר, יהיה לזה מחיר ומישהו יצטרך לשלם את המחיר על המערכות האלה. אין ספק שהמסלקה תביא למערכת ייעוץ משוכללת יותר, אך אני לא בטוח שזה לכשעצמו יביא לירידת מחירים, אפילו ההיפך מזה". בן אסאייג אמר כי "המסלקה תביא להסרת עול תפעולי גדול ותוביל להתרכזות בעיקר בייעוץ הפנסיוני".

אחד האתגרים הגדולים העומדים בפנסיה התחום הפנסיוני נוגע להתארכות תוחלת החיים - סוגיה המטרידה את עולם הביטוח בכלל ואת ענף הביטוח המקומי בפרט על רקע הפיכת שוק החיסכון הפנסיוני לקצבתי וכיוון שבארץ נהוג להבטיח מקדמי תוחלת חיים בפוליסות ביטוחי המנהלים כבר בגיל צעיר.

"הסיפור של תוחלת חיים הוא כשל שוק קלאסי", אמר אתמול בן אסאייג, שהסביר כי "נדמה לי שבעוד 15 שנה נקבל מכתב מהרגולטור שיהיה אז שלצערו לא נוכל לעמוד בהתחייבויות האקטואריות שמונחות על כתפי הביטוח. אני, כמנהל אגף ביטוח חיים וכמי שצריך למכור את הפוליסות האלה לקהל צעיר, נמצא במצוקה", אמר והוסיף בנוגע לחשש שלו בהקשר זה, ש"שום רזרבה שנשים עכשיו לא תספיק להתחייבות הזו. כאן נדרשת התערבות של הרגולציה. למכור את המוצרים האלה בלי לדעת מה קורה בסופו של יום - זו התאבדות", אמר.

מנגד, טוב ושיזף יצאו להגנת הנוהג הקיים של הבטחת מקדמי תוחלת חיים והסבירו כי מבחינת החברות שלהם מדובר בהתחייבויות שיש בגינן עתודות ראויות. "חברה שחושבת שזה לא נכון לה - שלא תציע מקדמים ותמצא פתרונות אחרים", אמר שיזף.

בעיה נוספת הנובעת מהתארכות תוחלת החיים נוגעת לדברי קלי מכך ש"תוחלת החיים שהולכת ומתארכת תגרום לכך שהכספים בתוכניות הפנסיוניות המקובלות בסופו של יום לא יבטיחו להבטיח רמת חיים הולמת בגיל הפרישה ואחריו. הואיל ואי אפשר לדרוש העלאת דמי הגמולים מהמעבידים ללא סוף, יידרשו האזרחים לקיים תוכניות פנסיה משלימות", הציע והזהיר ש"אחרת, הם לא יזכו לקיים רמת חיים הולמת בגיל הפרישה".

רונן טוב הציף סוגיה נוספת ההופכת למרכזית בתחום הביטוח המקומי ונוגעת לציבור הרחב, והיא "החסך האמיתי שיש לציבור בביטוח למקרי מוות (ריסק)", כדבריו. "אנשים משוכנעים שהם מכוסים בסכומים הרבה יותר גבוהים ממה שיש להם. זוהי שליחות של חברות הביטוח להפיץ את המוצרים האלה", אמר טוב. שבהמשך הצטרף לבן אסאייג באמירה כי שוק ביטוחי הבריאות הוא תחום מרכזי וחשוב נוסף לצמיחה בפעילות חברות הביטוח.