אם תשאלו את אברם גרנט מה היתה הבעיה הכי גדולה שלו בצ'לסי, הוא יגיד לכם "ג'ון טרי". למרות הסצנה הבלתי נשכחת אחרי ההפסד בגמר הצ'מפיונס ליג ב-2008, שבה הבלם מירר בבכי על כתפו של המאמן, טרי הוא אחת מהדמויות המרכזיות שדאגו לדחוק החוצה את גרנט. בין היתר אפשר למנות את האירוע אחרי ההדחה המפתיעה מהגביע האנגלי, כשהקפטן טרי כינס את חבריו לצ'לסי ל"ישיבה סגורה". סגורה בפני אברם. במפגש הזה, כך התברר מאוחר יותר, דנו השחקנים על פיתרונות טקטיים שגרנט לא הצליח לספק להם.
יש חוק ברור בכדורגל, והוא די פשוט: המאמן הוא הבוס. אבל מי שזוכר את האירוע ההזוי מצ'לסי, ודאי לא הופתע מכך שטרי ניסה השבוע לקחת את החוק לידיים גם בנבחרת אנגליה. הנה תקציר הדברים שאמר טרי במסיבת עיתונאים ביום ראשון, במה שהוגדר על-ידי ה"טלגרף" כ"אחד מהימים הכי דרמטיים בתולדות הנבחרת".
"אני מדבר בשם כל השחקנים", הבהיר טרי. "היום בערב יש לנו הרצאה טקטית עם קאפלו. אני הולך להגיד לו שאני חושב שג'ו קול, שהוא אחד השחקנים הכי טובים במדינה שלנו, חייב להיות בהרכב. הוא ו-וויין רוני הם היחידים בנבחרת שיכולים לפתוח הגנות. בנוסף, סטיבן ג'רארד חייב לשחק קרוב יותר לרוני מקדימה. ככה כל השחקנים חושבים". קול, כזכור, לא היה בהרכב בשני המשחקים הנוראיים של אנגליה מול ארה"ב ואלג'יריה. "יכול להיות שקאפלו יתעצבן מהדברים האלו", הודה טרי. "אבל אתם יודעים מה? שיתעצבן. אני כאן כדי לעזור לאנגליה לנצח. אם אנחנו לא יכולים להיות כנים אחד עם השני, אין טעם שנהיה כאן".
בסופו של דבר, בהרצאה הטקטית ביום ראשון בערב טרי לא אמר מלה. המרד הגדול נמנע. באנגליה טוענים שאחד מחברי הצוות של קאפלו שכנע אותו להימנע מהעניין, וגם פרנק למפארד פעל מאחורי הקלעים כדי למנוע בלאגן בנבחרת האנגלית, המבורדקת גם ככה. קאפלו גם לא נתן כל כך צ'אנס לשחקנים לדבר, כשפתח את התדרוך עם המילים האלו: "ערב טוב. עכשיו אתם הולכים לראות את המשחק מול אלג'יריה. אף אחד לא מוציא מלה מהפה בשעתיים הקרובות חוץ ממני". אתמול קאפלו הבהיר: "ג'ון טרי עשה טעות גדולה. אני חושב שהוא אכזב חלק גדול מחבריו לקבוצה". טרי, מצידו, שחרר הודעת התנצלות: "אולי הלכתי רחוק מדי".
אבל מסיבת העיתונאים הדרמטית של טרי בכל זאת הניבה פירות: האיטלקי, שבשני משחקי הפתיחה של אנגליה במונדיאל הודיע לשחקנים על ההרכב רק שעתיים לפני שריקת הפתיחה, אמור לעשות זאת הפעם הרבה יותר מוקדם. וג'ון טרי? גם אם אנגליה תעוף מהמונדיאל היום, תסמכו עליו שתהיה לו תעסוקה בקיץ הקרוב במועדון שלו. "מדהים אותי איך צ'לסי הגיעה למסקנה שצריך לשחרר את ג'ו קול", אמר השבוע הקפטן. על יוסי בניון שמעת, JT?
***
הרושם שמתקבל מהפרשה האחרונה הוא ששחקני אנגליה מתוסכלים מקאפלו. ולא רק בגלל שהוא לא מעמיד את ג'רארד בעמדה הנכונה או לא פותח עם ג'ו קול בהרכב. קאפלו הוא כנראה המאמן הקשוח ביותר בעולם, ולאנגלים קשה להתמודד עם זה. בטח לחברי הסגל הנוכחי, שהתרגלו לסחבקייה של קודמיו בתפקיד, סטיב מקלארן וסוון גוראן-אריקסון.
"קאפלו הוא מאמן שיודע להיכנס חזק אפילו בכוכבים הכי גדולים", אומר גבריאל מארקוטי, העיתונאי שלאחרונה פרסם ביוגרפיה על המנג'ר האיטלקי. "היררכיה זה לא דבר שקיים אצלו. כלומר, יש היררכיה שכוללת אותו עצמו מעל כולם, ואת כל היתר מתחתיו". על האופי הלא סטנדרטי של קאפלו יכול להעיד רונאלדו. לא הפורטוגלי עם הג'ל בשיער, אלא הברזילאי. פעם, בריאל מדריד, כשהחלוץ יצא מהמקלחת, צרח עליו קאפלו: "אתה לא מתבייש להיות כל כך שמן?!".
אבל לקאפלו יש יתרון מנטאלי אדיר על-פני מאמנים אחרים בעולם הכדורגל: הוא לא נוטר טינה ולא לוקח כלום ללב. הדבר היחיד שמעניין ומנחה אותו זה ניצחונות. סיפור נוסף מימיו בריאל מדריד ממחיש את זה: ברגע של זעם, הוא אמר לדייויד בקהאם: "אצלי אתה לא תשחק יותר". חודשים ספורים אחר-כך, בקהאם הוביל את ריאל מדריד לאליפות ספרד. היום בקהאם יושב ליד קאפלו על הספסל של נבחרת אנגליה.
ואלו כמובן חדשות טובות לג'ון טרי. את המקום שלו בנבחרת הוא לא יאבד, גם אחרי הפרשה השבוע. כי קאפלו מבין שטרי הוא הבלם הכי טוב שיש כיום לאנגליה להציע.
***
הכינוי שהעניקו באנגליה למשרת המאמן הלאומי הוא "הג'וב הבלתי אפשרי". אי אפשר באמת להצליח במקום שבו דורשים ממך לזכות במונדיאל עם חומר שחקנים שמתקשה מול אלג'יריה.
מקאפלו ציפו בממלכה להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד, זה עבד. עד המונדיאל, ניצחה אנגליה 75% מתוך 24 המשחקים שקיימה. אף מאמן בהיסטוריה של אנגליה לא הצליח לחצות רף של 60% ההצלחה.
אבל עכשיו נראה שהדברים שוב מתפקששים. ואם הם לא יתפקששו היום מול סלובניה, אסון כלשהו בוודאי יקרה בשמינית או ברבע הגמר. מה שמעלה תהייה: אם גם המאמן הכי טוב בהיסטוריה של הנבחרת האנגלית נכשל, אולי בכלל אסור לייחס את חוסר ההצלחות של אנגליה למאמן כזה או אחר?
לפני ה"קרב על טראפאלגר" בשנת 1805, בין כוחותיו של נפוליאון לצי הבריטי, שלח אדמירל הוריישיו נלסון מסר: "אנגליה מצפה שכל איש יבצע את חובתו" (england expects that every man will do his duty). הביטוי הזה, "אנגליה מצפה", השתרש מאז בתרבות האנגלית, והוא מלווה גם את כל טורנירי הכדורגל הבינלאומיים בהם מעורבת המדינה מאז ומעולם. העניין הוא כזה: אנגליה פשוט צריכה להתחיל לצפות להרבה פחות. רק אז אולי העניינים יתחילו להסתדר לה.