ביהמ"ש ביטל סעיף במשכנתא שניתנה בבנק מזרחי-טפחות

בנק מזרחי-טפחות החתים בני-זוג מפתח-תקווה שביקשו לרכוש דירה בעיר על סעיף במשכנתא שקבע כי הם מוותרים על תנאים בחוק שמגנים על רוכשי דירות במקרה שננקטים נגדם הליכי הוצאה לפועל - ובית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל את הסעיף.

בהחלטה שניתנה אתמול (ד') קבעה השופטת ד"ר דרורה פלפל כי סעיף הוויתור בשטר המשכון של בני-הזוג אינו חוקי, מכיוון שהבנק לא הסביר להם את משמעות הוויתור על ההגנות בחוק, ובכך הפר את חובת הגילוי ללקוחותיו.

"להערכתי, ניתן להניח כי לו היו יודעים רוכשי הדירה את מלוא המשמעויות של הוויתור על ההגנות החוקיות - הם לא היו נכנסים ל'הרפתקה' הזו, ולא היו מתקשרים בהסכם ההלוואה והמשכון", כתבה השופטת - והסבירה: "אל לו לבנק להניח כי תנאים, נוהגים ונהלים הנוגעים לעובדיו ואף נראים להם כברורים מאליהם, ידועים וברורים גם ללקוחותיו - ולא חשוב גילם והשכלתם".

בשנת 2007, לאחר שגרו במשך 15 שנה בדירה שכורה, החליטו בני-הזוג נתן ומירה וורשה לרכוש דירה. החלטתם התקבלה בעקבות ייעוץ שקיבלו מנציג בנק מזרחי-טפחות, שהסכים להלוות להם 120 אלף דולר לצורך רכישת הדירה.

במסגרת שטר המשכנתא נקבע כי בני-הזוג מסכימים כי לא יחולו עליהם סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל - סעיפים המגנים על דיירים נוטלי משכנתאות במקרה שאינם עומדים בתשלומי ההלוואה.

סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קובע כי במקרה שפוקעת הזכות בדירה של הלווה עקב הליכי הוצאה לפועל, הוא רשאי להמשיך לגור בה כדייר של בעל הדירה החדש. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי ההוצאה לפועל אינה רשאית להורות על מכירת דירה של נוטל משכנתא שננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, עד שיוכח כי נמצא לו דיור חלופי סביר.

לאחר שבני-הזוג וורשה לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא, פתח נגדם הבנק הליכי הוצאה לפועל, והוצא נגדם צו לפינוי דירתם.

בני -זוג מיהרו לפנות לבית המשפט וטענו כי הם חתמו על שטר המשכון מבלי שהבנק הסביר להם את משמעות הוויתור על ההגנות בחוק, ולכן שטר המשכון בטל. לחילופין, טענו בני-הזוג כי הסכמתם במסגרת המשכון לאי-תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל בטלה, וכתוצאה מכך בטל הצו לפינוי הדירה שניתן נגדם.

מנגד, הבנק טען כי בני-הזוג חתמו על ההסכם לרכישת הדירה שבוע לפני שחתמו על הסכם ההלוואה, ולכן אף אם היו מקבלים הסבר מלא על המשמעות שבוויתור - הם במילא היו מסכימים לו, מכיוון שלא היו מסתכנים בהפרת החוזה מול מוכרי הדירה. בנוסף טען הבנק כי הוויתור מצד הלווים על תחולת סעיפי החוק הוא עניין שבשגרה.

בית המשפט קיבל באופן חלקי את בקשת בני-הזוג וורשה, קבע כי הוויתורים על ההגנות שבחוק צריכים להימחק משטר המשכנתא, וביטל את צו הפינוי שניתן נגד בני-הזוג. (ה"פ 744/08).