1. מספר החברות הגדולות בתחום ריפוי הפצעים אינו גדול, ורובן הביעו עניין במוצר של פוליהיל. בסופו של דבר, דווקא טבע היא זו שזכתה בהסכם המסחור הבלעדי של מוצרי החברה, והיא נכנסת בכך לשוק די חדש עבורה.
עד היום, טבע החזיקה ב-12% ממדיוונד, והחזיקה בזכויות על שיווק המוצר המוביל שלה באירופה. בעסקה הנוכחית היא מרחיבה את פעילותה בתחום, כשהיא רוכשת גם את הזכויות על מוצר של פוליהיל, שכבר מאושר לשיווק באירופה.
הסכומים שטבע תשלם והשווי שנגזר למדיוונד בעסקה תלויים גם בהתקדמות הרגולטורית. נכון להיום, מדיוונד סיימה את הניסוי הקליני ומצפה לאישור שיווק באירופה במהלך החודשים הקרובים. אישור שיווק בארה"ב, בשלב זה, לא נמצא בידי מדיוונד ולא בידי פוליהיל. טבע תהיה מעורבת, מן הסתם, בקידום התהליך הרגולטורי גם בארה"ב, ובביצוע הניסויים הקליניים הנדרשים. אם לא יהיה אישור, טבע תשלם פחות.
אם הוא יתקבל, הוא יקפיץ משמעותית את השווי בעסקה.
2. התוכנית האסטרטגית שטבע הציגה בתחילת השנה כוללת יעד מכירות בגובה 9.2 מיליארד דולר של המוצרים המקוריים (לא גנריים) ב-2015. שוק ריפוי הפצעים נאמד ב-9 מיליארד דולר, אולם המוצרים של מדיוונד ופוליהיל פונים רק לחלק מהשוק, בהיקף כמה מאות מיליוני דולרים, שעשויים להתווסף למכירות המוצרים המקוריים של טבע.
התוכנית של טבע שמה דגש על הפחתת תלות החברה במוצר הדגל, הקופקסון שמיועד לטיפול בטרשת נפוצה. נכון להיום, הקופקסון מהווה כשליש מהרווח הנקי של טבע. התחרות הצפויה מכיוון תרופות שניתנות בגלולות (בניגוד לזריקות), והאפשרות להשקת קופקסון גנרי מתחרה, מדגישים את הצד השלילי של חשיבותו לטבע.
כדי להפחית את התלות, טבע מתכננת להתרחב לשווקים חדשים ולהשיק מוצרים חדשים, וכאן נכנסת גם עסקת מדיוונד. אגב, בניגוד להרגלה טבע תחזיק בשליטה בחברה. לרוב טבע נוהגת לרכוש את החברה או להחזיק החזקת מיעוט.
3. האקזיט הנאה של בעלי המניות בפוליהיל מדגים אמת פשוטה: כאשר יש לבעלי המניות אורך רוח, והם ממשיכים בפיתוח המוצר עד לשלבים המתקדמים ביותר, הם יכולים להשיג עסקה טובה יותר.
זאת דבר פשוט אך מסובך לביצוע, משום שלא תמיד יש משקיעים שיכולים לתמוך. לעיתים אפשרות למכירת החברה או הסכם מסחור צצה בשלב מוקדם יותר, והמשקיעים שלא יודעים מה יהיה בעתיד הולכים על זה. במקרה של פוליהיל, קבלת האישור באירופה העלה אותה על הרדאר של מספר חברות, מה שהביא בסופו של דבר לעסקה.