במשך שנים הצליחו לפמפם לנו שאנחנו מדינה בלי מים ושחייבים לחסוך. ואנחנו באמת מדינה בלי מים, וחייבים לחסוך. כל שנה הכינרת עולה, הכינרת יורדת. משנים את הקו האדום בהתאם למצב-הרוח הלאומי, אבל בשורה התחתונה אין לנו מים. אף פעם לא יהיו לנו.
עשרות מיליוני דולרים הושקעו בקמפיין לחיסכון במים במהלך השנים, וזה אפילו הצליח להשפיע עליי. אני "חושב טיפה" לפני שאני פותח ברז, אני מוריד את המים עם הידית של ה"חצי מיכל", ואפילו התחלתי לשיר רק שירים קצרים במקלחת.
לאורך כל השנים המסר היה ברור - חייבים לחסוך במים. וזהו. בלי לבלבל, בלי להתחכם, בלי אינפורמציה מיותרת. נחסוך. יהיו לנו מים. נחיה. KISS.
קמפיין ישראל מתייבשת, שעלה לאוויר לפני שנה, היה קמפיין חזק ומפתיע. הפקה מרשימה, סלבס, ויז'ואל זכיר. הכל טוב. והכי חשוב - הוא המשיך בעקביות את הקו של כל הקמפיינים הקודמים, רק בצורה מרעננת.
ופתאום - החליטו לעשות שדרוג. המסר החדש: ישראל "עדיין" מתייבשת, אבל עוד 3 שנים בעיית המים שלנו תיפתר. אז צריך להמשיך לחסוך, אבל גם להיות אופטימיים, כי תכף זה נגמר.
באמת? הרכבת הקלה כבר נוסעת ברחבי תל-אביב? קיבלנו את אירוח האולימפיאדה? פתרנו איזושהי בעיה אמיתית ב-60 ומשהו שנות קיומנו? מאיפה הביטחון הזה? וגם אם יהיו לנו יום בהיר אחד מערכות התפלה משוכללות שייצרנו טונות של מים איכותיים - הן לא יצרכו חשמל? הן לא יבזבזו כסף? הן לא יהרסו את הסביבה?
הבעיה הגדולה בעיניי היא ההשלכות של הקמפיין החדש. מה האינסטינקט הראשוני של כל ישראלי ששומע את ההבטחה הזו? נכון, להתחיל לבזבז כאילו אין מחר. "מה אתם רוצים?" יגיד ישראל ישראלי, "יש פתרון. יש התפלה. עוד 3 שנים נהפוך לשווייץ. אז אני אדפוק מקלחת של שעה. אז אני אתגלח עם ברז פתוח. אני לא דואג, רננה רז אמרה שיש פתרון".
אנשים בכלל ואנשים מזן ישראלים בפרט לא מבינים מסרים מורכבים. או שחוסכים או שלא חוסכים. וכרגע, כמו שאני מבין את זה - לא חוסכים. ואם לא חוסכים - מבזבזים. הברז נפתח. אפשר להשתולל. כשיש תקווה לא צריך משמעת. אני מקווה שאני טועה, אבל אני די בטוח שזה מה שיקרה.
נקודה נוספת למחשבה, היא שהחיסכון במים הוא מסר גדול יותר ממשק המים של מדינת ישראל. בכל העולם מים הם אחד המשאבים הכי בעייתיים והכי מבוקשים. ביבשות שלמות אנשים חיים במחסור חמור של מים. נכון, זה לא הבעיה של רשות המים או של מקורות, אבל זו בעיה של כולנו כבני אדם, ועדיף לחנך את הציבור לחסוך ולהתייחס בכבוד למים.
לסיכום, אולי פספסתי משהו, ואולי יש הסבר מבריק ונתונים מסקרים שמגבים אותו, אבל נראה לי שפלנר עם כוונות טובות הלך פה צעד אחד רחוק מדי.
בואו נתפלל שהקמפיין הזה לא ישפוך את התינוק עם המים... ותזכרו: ישראל תמיד מתייבשת.
הכותב הוא אייל גן-מור, סמנכ"ל הקריאייטיב בחברת האינטראקטיב טוויסטד.