גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי הכל אתה שיר: שלמה ארצי על המותג "שיר"

שירים זה טיול חיים עבורי, אני אמנם שר אותם באולפנים ועל במות גדולות, אבל הם שרים בתוכי, הם מזמזמים אותי, הם נוכחים כל חיי ביום-יום שלי

"שמעת את השיר החדש של...?" זו אחת השאלות הנפוצות ביותר בין האנשים שאני חי בסביבתם.

כשהייתי ילד לא רק שמעתי שירים... הקשבתי להם, התמכרתי להם, והם עיצבו את עולמי.

ברוס ספרינגסטין אמר פעם: "בחמש דקות של שיר טוב למדתי הרבה יותר מאשר בחמש שנות חיים שלמות".

שירים זה טיול חיים עבורי, אני אמנם שר אותם באולפנים ועל במות גדולות, אבל הם שרים בתוכי, הם מזמזמים אותי, הם נוכחים כל חיי ביום-יום שלי.

התחלתי לכתוב אותם כשהייתי בן 17. כשניסיתי לכתוב שיר בפעם הראשונה, בעיקר מילים (מילים הם החלק הראשון שאני מתעסק בו בכתיבה), מעולם לא ידעתי על מה אכתוב שנייה לפני שהשיר נכתב. ועם השנים שירים נהיו הצורך שלי...

לימים, כשהתחלתי לשלוט בגיטרה, ניסיתי לחבר למילים שלי גם מנגינות. אחרי השירים הראשונים בימי התיכון, הגיע הגל השני של הכתיבה שלי, שהחל להיות מוקפד יותר, עם ניסיון לאמירה ונוסף לו ממד של אחריות לשיר הנכתב.

"אחריות" פירושה הגדרה עצמית, אותנטיות ואינטימיות ובעיקר שיח עם המאזין. אגב, מעולם לא כתבתי רק לעצמי, תמיד ידעתי שמישהו מקשיב לי (אולי) אי שם.

אני לא כותב שירים למגירות, אלא לזמר שבי.

אני מחפש תמיד את האמת בשיר. לא בהכרח האבסולוטית, אך כזו שאני עומד מאחוריה.

המילים אינן זורמות ברגע. עבורי זו עבודה סיזיפית קשה, שדורשת המון אורך רוח, חיפוש והתבוננות פנימית וציפייה לפריצת התת-מודע דרך מילים או מנגינה... החיפושיות למשל כתבו בהתחלה את "יסטרדיי" בתור "סקראמבל אגסס" (ביצים מקושקשות), עד שהמילים האמיתיות הגיעו והתיישבו להם על המנגינה.

השיווק של השיר נעשה באמצעות מתווכים שהרדיו היה ועדיין העיקרי שבהם. אך היום, עם פרוץ האינטרנט וחלישתו על חיינו, ניתן להעיף שיר פנימה ל"רשת" ולחכות לתוצאות.

התחלתי את הקריירה השירית שלי בעידן תקליטי הוויניל התמימים, המשכתי אותה כשקראו לשירים המאוחדים יחד "אלבומים". הייתי נוכח בצרפת בעת השקת הקומפקט דיסק הראשון, שהחליף את התקליטים הישנים לדיסקים, והיום חיים השירים שאני מכיר בתוך סלולריים, באמ.פי3, ולאט לאט הולך הפלסטיק (הדיסק הישן) ונעלם מהעולם.

עשיית אלבום שירים (12-14 באלבום אחד בדרך כלל) דרשה תמיד איזו אג'נדה מוזיקלית, סטייל בסאונד, ולא סתם צירוף מקרי של שירים שבאים בזה אחר זה.

באלבום "חום יולי אוגוסט" למשל עסקתי בכתיבה על עצמי מול המשפחה שלי, והמעטפת המוזיקלית שלו נבנתה בחודשי חזרות רבים, תוך עבודת גיטרות חשמליות מוקפדת. האלבום "תרקוד" למשל נעשה בעזרת סינתיסייזרים ותופים אלקטרוניים, מה שנתן לו את הצבע המיוחד שלו.

שירים לא נוצרים אף פעם בחלל ריק. שירים הם ביטוי של אדם בתוך אופנה, זמן, וניתן בקלות לסווג אותם לתקופות. שירי הסבנטיז למשל מאופיינים בשמחת חיים, בגיטרות בהירות, בתיפופים מלאי מעברים ובהמון קולות רקע, כמו שלעומתם באייטיז יש יותר "האפלה" של השירים, מסתוריות ותחילת הדאנס האלקטרוני. כותבי השירים מעולם לא הפנו עורף לאופנות החולפות, וגם היו מושפעים זה מזה. הביטלס טענו שכל מה שרצו ב"סרג'נט פפר" זה להידמות לביץ' בויז, ותראו מה יצא...

בעולם החדש והמורכב, נעשו השירים ממודרים על-פי מאזיניהם, והמילה קונצנזוס על שירים הולכת ופוחתת. כל זה למה? כי החברה שינתה את מדורת השבט הישנה שלה.

העידן החדש יצר ערבובים בין שפות, שירי מותק, שירי דיבור, שירי גברים ונשים, שירים שהשיח שלהם הוא בין אלוהים לאדם, שירים שנועדו לרקוד אותם. הדיגיטליות הרחיבה את מעגל התדרים שאנחנו שומעים ויצרה את הטראנס, למשל, או את ההיפ-הופ.

כל הזרמים האלה התערבבו זה בזה וחלקם יצרו את "מוזיקת העולם", וחלקם האחר את המוזיקה שבתוך העולם.

רק שירי האהבה הם עדיין הקונצנזוס הגדול. הם השירים שאוספים סביבם את עיקר המאזינים. שירי אהבה גוברים על כל סטייל אחר בעולם, הם הנחשקים ביותר והמבוקשים ביותר.

אגב, בישראל הם מיוצרים (בעיקר על-ידי מה שמכונה כאן הזמר המזרחי) כשירים לרגעים מיוחדים - לחתונות, לימי הולדת ולעצבונות.

עם פרוץ העידן הדיגיטלי החדש, החלה גסיסתן של חברות התקליטים הגדולות. במצב שבו כל אחד יכול להקליט בעזרת מחשב ביתי ובזול, כבר אין צורך ב"מייג'ורס" (החברות הגדולות) אלא כדי לכנס ולמחזר את החומר הארכיוני שהצטבר אצלן במגרות הפאבלישינג שלהן (זכויות היוצרים).

היכולת לצרוב שירים בבית, מסיימת בשנים האחרונות את פרק הדיסקים בעולם.

רק שינוי אחד לא אירע בתוך התחום הזה, והוא ההופעות.

שם, בלייב - בהופעה חיה, כשמריחים את ריח הזיעה, שם אין תחליף להתכנסות יחד שמזכירה בתי כנסת או כנסיות, שמייצרת ארוטיקה בתוך אצטדיונים גדולים או במרתפים חשוכים.

להופעות החיות יש אמת נצחית משלהן.

40 שנה אני כותב ומקליט את תחילת השיר שלי על טייפ קסטות זול בחדר, המילים נכתבות על דף נייר בדרך לאיזשהו מקום, ואני מאמין עדיין באותנטיות השיר.

כתיבת שירים ויצירתם מלווה בשנות יצירה פוריות ופוריות פחות, ושלב הפחד הגדול הוא מ"שתיקה בכתיבה" ומ"שדים" שמייצרים שיתוק בכתיבה.

אני עדיין אוהב שירים כמו שאני אוהב להביט אל השמיים הגבוהים ביום בהיר.

"כל קריירה של זמר מתחילה ונגמרת בשירים טובים", היה אומר לואי להב, גדול מפיקי המוזיקה בישראל. אבל איך לכתוב שירים טובים? זו כבר שאלת חיים, כמו לשאול איך חיים טוב באמת.

קצרה היריעה לשאלות כמו מה זה עוגן בשיר (משפטים קצרים שתופסים לך את האוזן), או מה אורכו האמיתי של שיר (לפעמים 3 דקות נשמעות כמו נצח, ולפעמים, כמו למשל אצל הפינק פלויד, שירים בני 8 דקות נשמעים קצרים).

קצרה היריעה לברר באיזה "ליין" כדאי לפתוח שיר? איך מסיימים אותו? איך שומרים לכל אורך 4 הדקות של שיר על מתחים פנימיים ועניין. זו תורה שלמה.

ניתוח שירים או ביקורת כלפיהם דומה בעיניי לניתוח גוויות, כי בסופו של יום, בשעות הלילה, כשאני עומד על הבמה ו-4,000 שרים את השיר האחרון שלי, זה הרגע שבו מהחדר הקטן פרש השיר כנפיים והגיע ללב ולפה של המאזינים. ואין ניצחון גדול מזה.

"אז שמעתם את השיר החדש של...?" השאלה הזו לא נגמרת לעולם.

והתשובה היא בערך כזאת: "שמעתי כשהייתי עם החברה האחרונה שלי במיטה, או כשזחלנו בצבא בדרך לאיזה חור תחת בלבנון, או בלילה גשום בכיוון ההימלאיה...

חוכמת השירים היא בדיוק כמו חוכמת האדם, וטיפשותם היא כמו טיפשותו.

בכל גיל אדם עדיין מחכה לשיר הבא שייכתב עבורו.

ילדים בפסטיגל, מבוגרים בליל האהבה שלהם, צעירים בזמן דפיקת צ'ייסרים בפאב, וגם כל "האחרים והאחרות", שקולם לפעמים לא נשמע.

אנשים מבקשים שירים עבור עצמם, כמו שהמהפכות הגדולות ביקשו שירים, כמו ההפגנות, המלחמות ורגעי הייאוש, הפחד והבדידות.

ואני? הכותב.

אני עדיין מחכה לשיר הבא, כי השירים עדיין מזמזמים בתוכי כמו דבורים קטנות ורוצים להתפרץ החוצה, ומיד אחר כך מחכה לשמוע את המשפט הבא ממאזין אחד שלא הכרתי ולא אכיר לעולם: "בוא'נה, אהבתי את השיר החדש שלך, ממש דיבר אליי, ממש עשה לי משהו"...

לדירוג מדד המותגים 2010

הכותב הוא זמר, תמלילן ומלחין

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח