גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעבדות למנכ"לות ובחזרה

העבד ברומא העתיקה היווה מוקד פעילות הדומה לחברה בע"מ. האם היסטוריה חוזרת?

ההכרה באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד ובאחריות המוגבלת של בעלי המניות נחשבת לאחת ההמצאות הגדולות של התרבות האנושית המודרנית. יש אף הטוענים כי השפעתה של המצאה משפטית זו על התפתחות האנושות חשובה לא פחות מהשפעתן של המצאות טכנולוגיות כמו הגלגל, המחשב וכיו"ב.

מה מנע מתרבויות קדמוניות יותר להמציא את מוסד ה"חברה בערבון מוגבל"? הסבר אפשרי אחד נועץ את הסיבה לכך במגבלות הדימיון האנושי - בקושי לייחס לפיקציה משפטית (כמו תאגיד), תכונות אנושיות כמו זכות, חובה, רצון או כוונה. הסבר אפשרי אחר מייחס חשיבות רבה לתפקיד הדת בחברות העתיקות, ולכך שהגבלת האחריות של בעלי המניות עומדת בסתירה לחשיבות שמייחסת הדת לאחריותו האישית של כל אדם לכישלונותיו ולחובותיו.

במסגרת כנס בינלאומי בנושא היסטוריה של ממשל תאגידי שקיימנו באחרונה באוניברסיטת תל-אביב, הציגו כלכלן והיסטוריון משפטי מאוניברסיטת אמסטרדם (פרופ' אנריקו פרוטי ופרופ' ג'וזפה דארי-מאטיאקי) מחקר, שבו הם טענו כי לתאגיד המשפטי המודרני, אשר נהוג לחשוב שהומצא רק במאה ה-19, היו שורשים כבר במשפט הרומי, שורשים אשר נגדעו עם התמוטטות האימפריה הרומית.

הזדמנות עסקית ייחודית

לטענתם, מוסד העבדות איפשר למשפט הרומי להתגבר הן על מגבלות הדמיון האנושי והן על העכבות המוסריות שעיכבו את התפתחות התאגיד המודרני. לעבד הרומי היו מספר תכונות משפטיות חשובות, שאותן ניצלו המשפטנים והסוחרים הרומים כדי ליצור את המקבילה הרומית לתאגיד המשפטי המודרני:

(א) העבד נחשב לרכוש של בעליו, מספר אנשים יכולים היו להחזיק בעבד אחד במשותף, והזכות של הבעלים בעבד היתה ניתנת להעברה בשוק. במובן זה, הבעלות על העבד היתה שקולה לבעלות על מניות התאגיד המודרני.

(ב) העבד אמנם לא יכול היה להיות בעלים של רכוש, אך הוא יכול היה להחזיק ברכוש עבור בעליו ולנהל אותו. הרכוש שהופקד בידי העבד כונה פקיוליום (PECULIUM), והוא הוחזק על-ידי העבד בנפרד מן הרכוש שהוחזק על-ידי הבעלים של העבד, ובנפרד מן הרכוש שהבעלים העביר להחזקתם של עבדים אחרים, בפקיוליום אחר.

כך, למשל, רומאי אשר היו בבעלותו מספר אוניות היה יכול ליצור פקיוליום אחד שבו מופקדות כל אוניותיו, ואשר הוא בניהולו של עבד אחד. אך הוא גם היה רשאי לפצל את אוניותיו בין מספר פקיוליומים, כך שבכל אחד תהיה אונייה אחת והוא ינוהל על-ידי עבד אחר. במובן זה, העבד היה שקול למנכ"ל החברה, המחזיק ברכוש החברה ומנהל אותו, אך לא הוא הנהנה מרכוש זה אלא הבעלים שלו.

(ג) העבד יכול היה ליצור התקשרויות משפטיות עבור הבעלים שלו, אך לא היה שום תוקף להתקשרות משפטית של העבד אשר פוגעת בבעלים של העבד. עובדה זו איפשרה לבעלים של עבד להעביר רכוש לחזקתו ולניהולו של העבד, כאשר כל הרווחים שייצברו בגין רכוש זה יועברו בסופו של דבר לבעלים של העבד, אך הבעלים לא יישא בשום הפסד שיצר העבד, מעבר להפסד שנובע מירידת הערך של הנכס שהופקד בידי העבד.

בדרך זו נוצרה מגבלה על האחריות של בעלי העבד, הדומה למגבלת האחריות של בעלי מניות, בלי שהדבר יחתור תחת העיקרון הדתי המחייב אדם לשאת באחריו למעשיו.

(ד) מכיוון שהעבד לא נחשב לבעלים של הפקיוליום, מותו של העבד לא יצר שום שינוי משפטי, והבעלים של העבד יכול היה להפקיד עבד אחר על ניהול הפקיוליום. עובדה זו העניקה לפקיוליום תכונה שקיימת (והיא חיונית) לכל תאגיד מודרני, שהיא ההמשכיות וחוסר התלות של האישיות המשפטית באישיות הטבעית של מנהל העסק.

התכונות המשפטיות הללו של העבד הרומי סיפקו לעבדים הרומים הזדמנות עסקית ייחודית, ולמעשה איפשרו להם למלא פונקציה שאדם חופשי ברומי לא יכול היה לקיים.

כלומר, דווקא המגבלות המשפטיות שהציב הדין הרומי על זכויותיהם של עבדים, היקנו לעבדים אלה הזדמנות למלא תפקיד קריטי להתפתחות הכלכלה, אותו תפקיד שבעידן המודרני ממלאים החברה בע"מ ומנהליה.

העבדים כיזמים וכאנשי עסקים

מנקודת המבט של עשירי רומי העתיקה, ההפקדה של רכושם לניהול של עבדים היתה עדיפה, הן בשל היתרונות המשפטיים של העבד, והן גם בשל שרבים מן העבדים הגיעו מתרבויות מפותחות יותר מרומי, והיו בעלי ניסיון מסחרי בינלאומי עשיר יותר מזה של הרומאים, אשר כישוריהם היו בעיקר צבאיים.

כתוצאה משילוב מפתיע זה של יתרונות משפטיים ואינטלקטואליים הפכו העבדים ברומי העתיקה ליזמים ולאנשי עסקים אשר הניעו את גלגלי הכלכלה הרומית.

בדומה לקונצרנים המודרניים, גם ברומי העתיקה נוצרו פירמידות של עבדים, כאשר בראש הפירמידה ניצב העבד שבפקיוליום שלו יש מספר עבדים, שכל אחד מהם מחזיק פקיוליום משלו, קטן יותר, המעסיק עבדים נוספים וכן הלאה. בדרך זו ניתן היה ליצור שרשרת של חברות, בדומה לפירמידת החברות המודרנית.

עבדים אלה, שניהלו עסקים גדולים למדי, נהנו מרמת חיים גבוהה, לפחות כל עוד הם נשאו בתפקידיהם הניהוליים. יחד עם זאת, הם ידעו שבכל רגע נתון יכול הבעלים לנשל אותם מתפקידם, ואז הם ייוותרו ללא רכוש. חולשתם זו של העבדים יצרה קושי גם לבעליהם, משום שהיא יצרה מגבלה על היכולת של הבעלים לתגמל את עבדיהם ולתמרץ אותם להפעיל את העסק ביושר וביעילות.

על מנת לפתור בעיה זו, שידלו עשירי רומא את המחוקק הרומי להעביר חוק אשר יאפשר לעבדים לרכוש את חירותם, ואף להקנות להם כוח לאכוף התחייבות של בעליהם להקנות להם רכוש עם שחרורם.

נקל לשער שהיו בין המחוקקים כאלה שהתנגדו לליברליזציה כזו של שוק העבודה, בטענה כי היא תפגע בשוויון בין העבדים. אך הלובינג של עשירי רומא, והיחסים הקרובים בין ההון לשלטון הרומי, הביאו לשינוי החוק ולהכרה בכוחם של העבדים להשתחרר ולהפוך לבעלי הון בעצמם.

מסקנה: בנוסף לכך שהעבד הרומי היווה מוקד פעילות הדומה לחברה בע"מ המודרנית, גם הוויכוח סביב זכותו של בעלי העבד להעניק שכר ללא מגבלה מעורר דמיון מפתיע לוויכוח הנוכחי סביב שכר המנכ"לים.

גבירותיי ורבותיי, האם ייתכן שההיסטוריה חוזרת בהילוך אחורי?

* עמרי ידלין הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב. רון חריס הוא מנהל מכון ברג למשפט ולהיסטוריה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש