בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב גזר על עורך דין עונש של נזיפה, קנס בסך 2,000 שקל ופיצוי בסך 2,000 שקל למתלונן נגדו - לאחר שהורשע בכך שנפגש בחו"ל עם עד מטעמו של צד נגדי למשפט.
מדובר בעורך דין ותיק ובכיר, שותף במשרד גדול ומוכר בתל-אביב, שהורשע בעקבות הודאתו בהסדר טיעון בעבירות של מגע עם עדים והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
בין המתלונן נגד עורך הדין לבין החברה שאותה ייצג התנהלו הליכים אזרחיים בבית משפט השלום בירושלים. החברה התובעת הגישה לבית המשפט תצהיר מטעמו של עד מטעמה, שהוא תושב ספרד. ואולם, עורך הדין של הצד שכנגד נסע לספרד, ביחד עם נציג מטעם הלקוח שלו, והגיע לכתובת בית המלאכה שבו עובד אותו עד. בין עורך הדין לבין העד התקיימה שיחה, שאף תועדה בווידיאו על-ידי נציגי הלקוח. בהמשך אף הוגש תיעוד השיחה כראיה במסגרת הליך משפטי.
השיחה בין עורך הדין לבין העד מטעם הצד שכנגד נעשתה ללא הסכמת בעל הדין שכנגד או עורכי הדין שלו. בשל כך החליט רכז הקבילה במחוז תל-אביב של הלשכה, עו"ד עמוס ויצמן, להגיש נגד עורך הדין קובלנה משמעתית.
ואולם, לפני כחודשיים הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שבמסגרתו הודה עורך הדין בקיום השיחה עם העד, אף שטען כי מדובר היה בשגגה, ובמועד שבו קוימה השיחה לא ידע כי אכן מדובר בעד של הצד שכנגד, אם כי ככל הנראה היה עליו לדעת זאת.
ריגול תעשייתי
דייני בית הדין המשמעתי, עוה"ד שושנה קוגלר, שאול שבח ושרון גרשוני, קיבלו את הסדר הטיעון והרשיעו את עורך הדין במגע עם עד של בעל דין נגדי. גם נציג ועדת האתיקה בבית הדין הסכים כי "כפי שהתרשמנו, הנסיעה שלו לספרד לא היתה במטרה להיפגש עם העד ולדבר איתו, אלא במטרה לבדוק שאלות ששנויות במחלוקת במשפט האזרחי שהתקיים, מה שנקרה - לעשות בירור במקום". עם זאת, לדבריו, "כשהם פגשו את העד, זה היה צריך להדליק אצלו אור להיזהר ולא לבוא איתו בדברים בקשר לתיק הזה".
המתלונן נגד עורך הדין ביקש מבית הדין לדחות את הסדר הטיעון. "על מנת שהצדק ייראה", אמר, "מן הראוי לקיים דיון שבו עורך הדין ייאלץ להתעמת עם מסכת השקרים שאותה שטח בתגובותיו לשכה. מן הראוי שהוא יתמודד עם גירסתו מול עורך הדין שלי, ומן הראוי שיתבונן בקלטות ויראה אם אכן יש דימיון בין גירסתו ללשכה לבין הקלטת שבה הוא מככב, וכן ראוי שיתמודד עם טענותיו השקריות כי היה לו אישור לבקר במפעל בספרד - מול טענותיי כי עסק בריגול תעשייתי במפעל מתחרה ללקוחותיו".
עורך הדין המורשע עצמו אמר בבית הדין: "עשיתי טעות בתום-לב מוחלט, ואני מתחרט עליה. אחרי 20 שנות עבודה, אני חושב שאם עורך דין שוגה, אז הסקנציה צריכה להיות פרופורציונלית".
סנגורו של עורך הדין המורשע אמר לשופטים: "מבחינתו, העונש הכי גדול שיכול להיות זה ההרשעה. עבורו, להיות מורשע אחרי 20 שנה של עבודה נקייה ומכובדת - ויש לו שם בקרב עורכי הדין ובקרב החברים למקצוע ובקרב השופטים - ההרשעה עצמה היא בעלת משמעות". (בד"מ פ/201/09).