"בישראל פותרים בעיות כשיש משבר. מזלנו שהמשבר הכלכלי הגדול בתחילת העשור הקדים את מה שקרה בעולם ב-2008, והרבה מדינות מעתיקות היום את מה שעשינו ב-2003", כך אמר היום (ו') ד"ר יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט, שדיבר בפני צעירים יוצאי ברה"מ בפסטיבל לימוד נובל בירושלים.
"אני סבור שישראל עברה את המשבר הכלכלי טוב יותר ממדינות אחרונות הודות למדיניות ממשלתית והמשבר הכלכלי שפרד אותנו ב-2003", המשיך בכר. "2003 היתה שנה משברית במדינת ישראל, שהוציאה הרבה יותר ממה שהכניסה. אז הגעתי למשרד האוצר. זו הייתה תקופה שבאמת הצלחנו לשנות דברים. אם אתה רוצה לקדם משהו במדינת ישראל, חשוב שיהיה לך מצב פוליטי מתאים ומשבר. ב-2003 היתה ממשלה עם עוצמה פוליטית שהוביל שרון, וכלכלית, שאותה הוביל בנימין נתניהו.
"התכנית להבראת המשק היא התכנית שעל בסיסה אישרו מדיניות מאקרו כלכלית ועל בסיסה עובדים עד היום. ממשלה צריכה להיות כמה שפחות מעורבת וליצור את הצמיחה במשק באמצעות הסקטור הפרטי", גורס בכר.
מדד טוב להאטה כלכלית על פי בכר, הוא כאשר יש האטה בגביית המיסים כמו שאנו עדים לה בימים אלה. "עמדתי האישית שקיצבאות זה דבר נורא כי הן מנציחות את העוני. זוהי סיטואציה איומה למשק וגם לאלה שלא מקבלים את הקיצבאות. לכן ב-2003 חתכנו את נושא הקיצבאות וזה העלה את אחוז המשתתפים בכוח העבודה. המשק הישראלי חייב לעשות הכל כדי להוציא ערבים וחרדים לעבודה".
"ישראל צריכה להבין בעתיד הקרוב שמרכז הכובד של הכלכלה עובר למזרח. המשקים האלה הופכים ממשקים יצרניים שמספקים ביקושים לשווקים צרכניים. בעשור האחרון למדנו להתמודד עם משברים. אין לזה אח ורע בעולם. יש לנו יכולת לחזור מהר לתיפקוד כלכלי", אמר בכר בסיום ההרצאה.
יו"ר ועדת ההיגוי של לימוד הוא איש העסקים מתיו ברונפמן, מבעלי בנק דיסקונט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.