בפרשת השבוע, פרשת עקב, מופיע ציווי ברור. כזה שבהתייחס אליו קצת קשה להבין כיצד השר אלי ישי מקדם בימים אלו את תוכניתו הברוטאלית לגרש ילדי עובדים זרים.
הכוונה היא לציווי "וַאֲהַבְתֶּם, אֶת הַגֵּר". ציווי זה נוגע באחד ההרגלים הרעים של המין האנושי - שנאת הזר או המיעוט ורדיפתו. בתורה הנימוק לכך הוא שנזכור "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".
מי שקצת מתקשה לזכור, כי בכל זאת עברו מאז כמה אלפי שנים (וכמובן בהנחה שאירועים אלו באמת התרחשו), מוזמן לנדוד עשרות בודדות של שנים אחורה ולהיזכר כיצד יהודים נרדפו ברחבי העולם בהיותם מיעוט. התורה גם הבהירה מבחינה מספרית עד כמה חשוב הציווי הזה. הוא מופיע בה לא פחות מ-36 פעמים.
השאלה היא "מיהו גר?" בתלמוד נטען שהכוונה רק לגר צדק, כלומר אחד שהתגייר והצטרף לעם ישראל. זהו הסבר מאוד נוח ומתירני בענייני שנאה ורדיפת מיעוטים. בסך=הכל עליך להיות סבלני לקבוצה מצומצמת, אשר קל להיות סובלני אליה - כאלה שהצהירו על חיבתם אלינו, בני העם היהודי, ועל רצונם לקשור את גורלם עמנו.
האם לכך התכוון הכתוב? כשמתייחסים לחלק השני של הפסוק, הנימוק "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", משהו לא מסתדר. הרי קשה להאמין שבחלק הראשון הכוונה היא לגר מסוג אחד ובחלק השני לגר מסוג אחר.
בני ישראל בוודאי לא היו במצרים גרי צדק של בני המקום. הם לא הצטרפו אל דתם ולא הפכו לחלק מהם, אלא היו עבדיהם הנרצעים. זה סוג הגרים שהם היו ולכן גם הכי סביר שהחלק הראשון של הפסוק נוגע בדיוק לגרים כאלו, ולא כפי שנטען בטיעון המפולפל והמתחכם.
ובאמת, נמצאו פרשנים שלא התחכמו, דוגמת אבן עזרא. עם תחילת הציונות רבנים בולטים, כמו הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יצחק אייזק הלוי הרצוג (לשעבר הרב האשכנזי הראשי ואביו של הנשיא לשעבר חיים הרצוג), דרשו כי דין הגר בהחלט תקף לגבי ערביי ארץ ישראל. מעניין שדברים אלו נאמרו בהתייחס לדיני מקרקעין, תחום בו קיימת ביחס לערביי ישראל מדיניות מפלה מזה שנים רבות. גם פה רוב הפוליטיקאים היהודים הדתיים תומכים לרוב במדיניות זו, שלכאורה, או אולי ממש, עוברת על הציווי "לא תונה את הגר".
בינתיים אנו בעיצומו של תהליך להורדת מספר העובדים הזרים בישראל. בנימה סרקסטית משהו ניתן לומר שגם זו דרך למנוע את הפרת הציווי. הרי אם לא יהיו גרים, אין חשש שיונו אותם...
ובחזרה לשר אלי ישי. הסברים מפולפלים למיניהם כמובן אפשר לספק: גר הוא רק גר צדק, לאהוב אפשר גם מרחוק וכו'. אבל בסופו של דבר, סביר שמעבר לפוליטיקות, השר ישי הוא אדם מאמין באמת ובתמים.
כשהוא יקרא בשבת את הפסוק הזה, האם הציווי המפורש יסתדר לו עם סדר היום שהוא מקדם לגירוש הגרים בני ימינו? מסופקני.