האיש שזיהה את הבועה

הוא לא קנה את השטיקים של הבנקים, ידע במה להתבונן ואילו שאלות לשאול

איש צנוע, שקט, מאופק, לא מתלהם, אפרורי קמעא, המפקח על הבנקים רוני חזקיהו. כשנכנס לתפקידו לפני שלוש שנים וחצי, טענו נגד סטנלי פישר שמינוי בנקאי לתפקיד המפקח על הבנקים זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת. מהר מאוד נאלצו המבקרים לאכול את הכובע. היום, אחרי הודעת הפרישה שלו, כבר אין חולק על כך שחזקיהו הוא המפקח על הבנקים המוצלח ביותר שהיה כאן זה שנים רבות.

לחזקיהו רשם הישגים רבים בקדנציה שלו, אבל ההישג הגדול ביותר שלו הוא האירוע שלא קרה. במשבר הגדול ביותר זה 80 שנה, אף בנק ישראלי לא נזקק לסיוע מהבנק המרכזי. בשעה שבנקים ברחבי העולם התמוטטו כבמגדל קלפים, ניווט חזקיהו את המערכת הבנקאית בישראל לחוף מבטחים ללא פגע.

והנה הישג אחר, לא פחות חשוב: ניסיון להוציא את האוויר מבועת הנדל"ן. אין תהילה במניעת משברים. אבל יכול להיות שחזקיהו, בהחלטות שקיבל ובצעדים שביצע בחצי השנה האחרונה, הציל עשרות אלפי ישראלים ממשכון עתידם בהלוואות עתק, מרכישת דירה יקרה מדי לכיסם וממכה כואבת של בועה מתפוצצת.

צעד אחד לפני הבועה

חזקיהו היה מפקח מסוג אחר. כבנקאי בעל ותק של 27 שנה, לא יכלו הבנקאים למכור לו סיפורים. הוא לא קנה את הטריקים והשטיקים שלהם. הוא ידע על מה להסתכל ואילו שאלות לשאול, ולא חשש להתעמת עם קולגות לשעבר. כאיש ניהול סיכונים ותיק, הוא היה מודאג תמידית, ואת גישתו לתפקיד הרגולטור אפשר למצות בשתי מילים: פיקוח מניעתי - נפעל לפני שהבעיה מחמירה. לא נמתין לבוא המשבר, ניערך לקראתו בעוד מועד.

זו גישה שקשה לשווק. סטטוס המבוגר האחראי הוא כפוי טובה. הצעדים הנדרשים שנויים במחלוקת. אינטרסנטים נזעקים ומסבירים שהרגולטור נאחז פאניקה, שהוא נוקט מהלכים קיצוניים, מיותרים, שיפגעו בציבור. אבל חזקיהו לא נרתע - בלי רעש וצלצולים הוא נקט פעם אחר פעם צעדי מנע שקטים.

כך פעל עם פרוץ המשבר. כבר בספטמבר 2007, כשאף אחד לא העריך עדיין את חומרת הבעיות, פעל לחזק את הלימות ההון. "ענני סערה מתקדרים מעל הים", אמר. הבנקים לא הסתירו את חוסר התלהבותם מהשיגעון של המפקח. אבל חזקיהו לא ויתר. הוא הסביר ושכנע, איים ולחץ, ולבסוף השיג את מבוקשו וכפה על הבנקים לעלות להלימות הון של 12%.

כך הוביל לאורך כל כהונתו תפיסת עולם התומכת בחיזוק הדירקטוריונים בבנקים, נשא ברמה את דגל הממשל התאגידי, הטיף והסביר, חינך ולימד שדירקטורים אינם חותמת גומי ודירקטוריון אינו גוף מאשר בלבד, אלא גוף המתווה מדיניות, מבקר אותה ובעיקר מנהל את סיכוני הבנק.

וכך פעל כשזיהה סימני בועה בשוק הדיור. "נפעל צעד אחד לפני שנוכל להגיד, 'יש לנו בועה', נפעל לפני שהבעיה מתרחבת", אמר השבוע. "בשנה האחרונה ראינו תופעות מדאיגות שלא היו אף פעם. הריבית המשתנה נותנת ללקוחות אשליה של יכולת החזר גבוהה, אבל זו רק אשליה". בשורה של צעדים מידתיים וראויים ניסה לקרר את השוק. הגבלות על מימון במינוף גבוה, הגדלת השקיפות, דרישות הון. נעשה מה שצריך, אמר, ואם זה לא יספיק - נעשה עוד. עד שנשיג את התוצאה הרצויה.

רוני חזקיהו / איור גיל גיבלי
 רוני חזקיהו / איור גיל גיבלי

המשק חייב לו

לרגולטורים קל מאוד לטאטא בעיות מתחת לשטיח, להסביר שזה עניין של מישהו אחר, לא לעשות דבר, להעביר את המשמרת שלהם בלי להרגיז אף אחד ולשים עין על הג'וב הבא. חזקיהו לא נהג כך. לאורך כהונתו כמפקח על הבנקים מעולם לא פעל בדרך הקלה. הוא לא נרתע מלחצים, אלא נקט את הצעדים הנדרשים להבנתו, גם כשהם היו לא פופולריים, גם כשהותקף מכל הכיוונים. המשק הישראלי חייב לו המון, אנחנו עוד נתגעגע אליו.

eran-p@globes.co.il