1. משפחה היא ארגון עסקי
כמו כל עסק אחר, משפחה היא תא כלכלי מובהק. יש הוצאות ויש הכנסות, יש הלוואות והתחייבויות, ויש גם השקעות וחסכונות. כמו בכל ארגון מצליח המנוהל ומכוון על-ידי דירקטוריון - כך גם משפחה מצליחה מנהלת את ענייניה באמצעות תכנון ובקרה. בני המשפחה, ההורים והילדים הבגירים הם "דירקטוריון המשפחה" שאמור להתכנס, לגבש מדיניות ולהוביל את "העסק המשפחתי להצלחה".
2. התנהלות איכותית
רוצים להצליח? הפתרון טמון בהבנה שמשפחה המתנהלת ללא תקשורת איכותית, שיתוף-פעולה, עזרה והבנה - תתקשה לרוב לייצר תוצאות איכותיות. ממש כמו שכל חברה או ארגון עסקי תלויים במערכות יחסים ושיתוף-פעולה בין חברי הארגון, כך גם משפחה.
אם אינכם מסוגלים לנהל שיחה מעמתת וקשה באופן איכותי ותוך כדי כבוד הדדי - כיצד תובילו את המשפחה להצלחה?
3. ילדים הם שותפים
מהרגע שבו ילדיכם מסוגלים להבין, חובתכם להסביר. התפיסה שאין לערב ילדים בנושאים כלכליים מוטעית מיסודה. כיצד ילמד הילד וירחיב את יכולותיו ללא שיחה ושיתוף? זאת ועוד, ילדים לא מעורבים אינם יכולים לעזור, להשתתף ולתמוך. חוששים משיחה שכזו? זה בסדר, למדו והתייעצו כיצד - במקום לוותר.
4. הרגלים מנהלים אותנו
רוב בני האדם חיים על-פי הרגלים שהוטמעו בהם בגיל צעיר. משפחה המתנהלת ללא סדר, תכנון ובקרה, תתקשה לשנות הרגלים וליצור איכות. הפתרון טמון במוכנות להתעמת ולהתאמן. הקניית הרגלים חדשים מחייבת נחישות, וכרוכה בשלב הראשון באי-נוחות.
5. פרגון, פרגון, פרגון
יציאה לשינוי ויצירת פריצת דרך הם נקודות זמן רגישות ולא פשוטות, שבהן מחויבים בני המשפחה להוקיר ולשבח כל התקדמות או תנועה לכיוון הנכון.
6. אחריות ופתרונות
שיחה על אשמים ואשמה היא שיחה מבוזבזת. האשמות והלקאות עצמיות גורמות לעייפות, בזבוז ותחושת כישלון. ביציאה מציניות משפחתית השיחה הרלוונטית היחידה היא "מה עושים עכשיו". אדם אחראי הוא אדם היוצר פתרונות, מכוון לעתיד, ושואל עצמו כיצד הוא יכול לשנות את המצב.
7. האמינו בעצמכם
כיצד תדרשו תנאים איכותיים במקום העבודה אם אינכם בטוחים באיכות האישית שלכם? כיצד תנהלו שיחה על שיפור תנאים בבנק לפני שתכירו בזכותכם להתחשבות ושותפות? כיצד תרחיבו את העסק שלכם ללא אמונה ביכולתכם להצליח?
8. אז מה אם "כולם עושים"
זה "שכולם עושים ככה" לא הופך את זה לנכון. בדיוק להפך. יש סיבה לכך שכל-כך הרבה משפחות חיות במצב של הישרדות ובינוניות, והסיבה היא מערכת אמונות וגישות מקובלות שאינן תומכות בתהליכי צמיחה. דוגמאות? בבקשה: כמעט כולם חושבים "שבכל מקרה - עדיף לקנות בית מאשר לחיות בשכירות". טעות! במקרים רבים עדיף לשכור בית באזור איכותי יותר והוצאה נמוכה יותר עד שיתאפשר אחרת.
9. הישגיות - לא רק חומרית
רוב בני האדם מתייחסים להישגיות דרך ממדים גשמיים, הקשורים ברובם לכסף. ארגונים ועסקים מדברים על יותר מכירות, יותר מוצרים, יותר יעילות וכדומה. בסביבה המשפחתית, הישגיות נמדדת דרך משכורת גבוהה יותר, בית גדול יותר, רכב משוכלל וחדיש יותר. ואכן, היבט חשוב של הצלחה מופיע בתחום הפיזי הכמותי, המדיד. אולם קיים צד נוסף להישגיות, חשוב לא פחות, והוא ההישגיות הערכית, כלומר: חברות, אכפתיות, שירות, שליחות, הנאה וכדומה. שניהם קשורים, שניהם חשובים והם בלתי ניתנים להפרדה.
בפועל ההיבט הערכי הוא המוביל. אם ניקח לדוגמה אדם המגיע לסביבת עבודה, החוויה הערכית שלו היא מתח וחשש שכל טעות קטנה תגרום לתגובה תוקפנית ממנהליו. באופן די טבעי אותו אדם יתעסק בחישובי סיכונים איך לא לטעות. יוזמתו תפחת ומכאן תוצאותיו יצנחו. לעומת זאת, אותו אדם, עם אותן יכולות, בסביבה אחרת שבה הוא חווה תמיכה, אנושיות, איתגור והוקרה, ייזום יותר, מעורבותו תגדל ומכאן גם תוצאותיו ישתפרו משמעותית. כלומר לאורך ציר הזמן, הצד הערכי הוא המוביל וכאשר נוצרת השגיות ערכית הסיכוי ליצור השגיות גשמית עולה משמעותית.
10. רוצים להצליח? העזו
לא ניתן "לנצח במשחק" בלי "לעלות על המגרש". המשמעות היא מעורבות, שיתוף, התנסות ומוכנות לטעות. חלק מהאנשים, כדי להימנע מתוצאות בלתי רצויות ומחוויית הכישלון, בוחרים להישאר מחוץ למשחק. הדרך שבה הם עושים זאת: הם יושבים בצד, מבקרים, שופטים ומעלים טענות כלפי כל הסביבה: הארגון, המנהלים, הלקוחו והמצב במשק, ויוצרים לעצמם תירוצים, מנומקים היטב, למה אי אפשר להשתתף במשחק.
להיות על המגרש פירושו להיות עסוק בעשייה, להשפיע ככל שרק ניתן, לקחת סיכון, להעז. נכון, לעיתים בתוך המשחק יופיעו תוצאות בלתי רצויות וייווצרו אכזבות, אולם, רק על המגרש יש סיכוי ליצור הצלחה והשגיות.
* הכותב הוא מנחה תוכנית הטלוויזיה "משפחה חורגת" של זכיינית ערוץ 2 רשת, מנכ"ל ובעלים של חברת האימון "תות תקשורת ותוצאות".