דרוש: בנקאי שמכיר טריקים ושטיקים

שלושה אתגרים עומדים בפני יורש רוני חזקיהו, ובשורות בנק ישראל אין מי שיוכל לעמוד בהם

נתחיל מהסוף. המפקח הבא על הבנקים צריך להגיע מחוץ לבנק ישראל. החברים הנכבדים שמרכיבים את ועדת האיתור - פרופ' צבי אקשטיין, סם ברונפלד, פרופ' מנואל טרכטנברג, עו"ד טידה שמיר ואסתר דומיניסיני - צריכים לאתר ולגייס מועמד חיצוני רציני וראוי לתפקיד המפקח על הבנקים. כל תוצאה אחרת תהיה כישלון, שיחזיר את הפיקוח שנים אחורה.

שנים על גבי שנים התנהל הפיקוח על הבנקים בעצלתיים. הפיקוח עסק בנושאים חשובים כמו באיזה חדר יישב סגן יו"ר בנק הפועלים ומה יהיה המרחק בין החדר שלו לחדר היו"ר. בדרך קרס בנק כתוצאה ממעילה, באזל 2 לא טופל והממשל התאגידי הוזנח. הפיקוח נהפך בינוני וחסר מעוף.

אחת הסיבות לכך הייתה הקיפאון המחשבתי בצמרת, כשפעם אחר פעם סגן מפקח נהיה מפקח. נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הבין את הבעיה; כשהגיע זמנו למנות מפקח התעקש כי יגיע אדם מחוץ לבנק ישראל, ומתוך המערכת הבנקאית.

מינויו של רוני חזקיהו התברר כדבר הטוב ביותר שקרה לבנקים בכלל ולפיקוח על הבנקים בפרט. חזקיהו מכיר את הבנקים היטב, לא פחות טוב מהבנקאים שמולם הוא עובד. הוא שיקם את האוטוריטה של הפיקוח, הפך אותו אפקטיבי, ויצר עם הבנקאים דיאלוג בונה אמיתי. בניגוד לקודמיו לא עסק חזקיהו בנושאי מיקרו פרטניים (rules), אלא התווה את הדרך שלאורה צועדים הבנקים (regulations).

לטיפולך, המפקח

המפקח הבא ניצב בפני שלושה אתגרים קריטיים:

הראשון הוא מעבר למודל חדש של פיקוח, פיקוח בשתי רמות - הפיקוח המיקרו יציבותי - (Micro prudential) מוכוון הסיכון. חוסן המוסד הפיננסי תוך ביצוע הערכת סיכונים כדי לזהות את רמת הסיכון של כל בנק בכל פעילות. זאת, לצד הפיקוח המאקרו יציבותי Macro prudential)) כלומר עמידות המערכת הפיננסית כולה בפני משברים, כמו זה שיכולה לגרום בועת נדל"ן.

האתגר השני הוא הטמעת כללי באזל 2, תוך ניווט המעבר הצפוי לכללי באזל 3.

ואולם האתגר השלישי הוא המורכב מכולם - שאלת הבעלות והשליטה בבנקים. לצד ההבנה שמודל גרעין השליטה פשט את הרגל, ייכנס השנה הבנק הגדול בישראל, בנק לאומי, לניסוי חדשני - בנק בלי בעלים, כשבהמשך ייתכן שגם בנק דיסקונט יצטרף. בנק בלי כתובת, בנק בלי גרעין שליטה, כשבעלי המניות בוחרים את הדירקטוריון עוד לא היה בישראל, והמפקח החדש יצטרך לנסוע בכביש הלא סלול והמשובש של חוק מראני.

אוטוריטה מספקת

בתוך מחלקת הפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים מוכשרים, דור שחזקיהו בנה, קידם וחנך, למשל סגני מפקח כמו דודו זקן ואור סופר. שניהם עשויים להיות מועמדים ראויים למפקח לאחר שיעברו קדנציה נוספת לצד מפקח חיצוני. אבל אין היום, לא בפיקוח ולא בבנק ישראל, דמות שתוכל לעמוד באתגרים שמנינו, דמות שתוכל להתמודד עם מנהלי הבנקים בגובה העיניים ותהיה בעלת אוטוריטה מספקת כדי להניע אותם לכיוון הרצוי.

לשם כך דרוש בנקאי מנוסה, אדם שנגע באשראי, התנהל עם לקוחות, מכיר את המערכת הבנקאית על בוריה, כולל הטריקים והשטיקים, ומבין את הסיכונים המקומיים והגלובליים. אדם שיוכל לעצור את מנהלי הבנקים מלקחת סיכונים מיותרים ומהיסחפות ברצון להרוויח עוד שקל ולהעלות בעוד פיפס את התשואה על ההון.

ועוד עניין - המפקח החדש יתחיל את הקדנציה שלו עם פישר, אבל יסיים אותה עם נגיד אחר. סביר להניח שהמפקח החדש לא יהנה כמו חזקיהו במשך כל כהונתו מנגיד כמו פישר, על הבנתו הכלכלית ויכולותיו הפוליטיות, נגיד שעצם התערבותו בדיון מהווה שובר שוויון.

לכן ועדת האיתור הנכבדה צריכה לשנס מותניה, לא ללכת על הפתרון הקל של מועמד פנימי, אלא למצוא מועמד חיצוני מתאים. אחרת הפיקוח על הבנקים יחזור אחורה, הרבה אחורה.