לפני קצת למעלה משנתיים קיבל לידיו עדי ויגודסקי את ניהול UBS ניירות ערך בישראל, מחלקת הברוקראז' הזרה הגדולה בארץ, שמהווה צינור מרכזי בעסקאות של משקיעים זרים בבורסה המקומית. מתוך הפוזיציה הזו, ויגודסקי רואה מקרוב את השינויים שעובר שוק ההון המקומי בשנים האחרונות.
אחת התמורות המרכזיות הייתה שינוי מעמדה של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח. שינוי הסטטוס הביא את ויגודסקי, כמו גם את יתר הבנקאים הזרים שפועלים בישראל, למצב חדש בו עליהם להציג את השוק הישראלי בפני משקיעים חדשים. בניגוד לדברים שאמרו לפני מספר שבועות חלק מהקולגות שלו ל"גלובס", לפיהם המשקיעים הזרים הפסיקו לעבוד בישראל, ויגודסקי טוען כי התמונה שונה לגמרי, ובמבט קדימה הוא אף רואה אותם חוזרים ביתר שאת.
"המשקיעים הזרים מעולם לא עזבו", מבהיר ויגודסקי בריאיון ל"גלובס". "המחזורים פה ירדו, כמו שירדו גם בכל העולם. יש פחות פעילות, אבל הזרים לא מפסיקים לעבוד. בטווח הקצר הפעילות שלהם אולי ירדה, אבל צריך לקחת בחשבון שיש פה תהליך של למידה וחשיפה לחברות. את המעבר של ישראל ממעמד של שוק מתעורר למפותח, נצטרך לשפוט רק כעבור שנה-שנתיים".
עוד הוא מציין, כי "המשקיעים הזרים פתוחים לישראל. הם מוכנים להיפגש עם חברות מקומיות וללמוד עליהן. בין החודשים מארס ויוני היו לנו לא פחות מ-10 משקיעים זרים שבאו לישראל, ואני מדבר על השמות הכי גדולים. זה הקצב הכי גבוה בפרק זמן שכזה בו נתקלנו אי פעם. כמעט כל המשקיעים הללו הם בהגדרה משקיעים של שווקים מפותחים, ולכולם הנכונות ללמוד את ישראל".
- מה בכל זאת ההשלכות של שינוי הסטטוס על החברות המקומיות?
"אם עד היום הסתכלו על כ-10 חברות מקומיות - בנקים, תקשורת, כימיה ולעיתים גם חברות החזקה - עכשיו, חודשיים אחרי המעבר, יסתכלו על פחות חברות, כשהרף להיכנס לתיקים גבוה יותר מבחינת שווי שוק".
- זה לא יביא לקיטון בהיקף העסקאות?
"אני לא אומר שהפעילות של הזרים תקטן. הם פשוט יהיו יותר מפוקסים. חברות כמו כי"ל ובזק , ואולי שני הבנקים הגדולים, יוכלו ליהנות מזה. החברות הקטנות יותר יתקשו לשווק את עצמן. יש חברות שאם ימצאו את הנישה הנכונה - יכולות גם הן להשתחל לרשימת הקניות של הזרים, כמו נייס או שטראוס ".
איך אנחנו נראים
- מה בעצם ההבדל במעבר למעמד של שוק מפותח?
"כשסווגנו כשוק מתעורר לא יכלו להתעלם מאיתנו, כי ישראל לקחה אחוז גדול מהמדדים של השווקים המתעוררים. היום כשוק מפותח אנחנו 0.45% מקבוצת הייחוס שלנו, ו-60% מתוך זה זאת טבע. כך, שמי שרוצה להיחשף לישראל יכול לעשות זאת דרך טבע, והשאר כבר נופל בטעות הדגימה".
- איך דואגים שזה לא יקרה?
"חשוב להבין שאם אין לך סיפור מעניין, המשקיעים האלו לא יסתכלו עליך. צריך לבוא אליהם עם רעיונות השקעה, להלהיב אותם. רובם לא סחרו פה ואף פעם לא היו בארץ, בניגוד לחבר'ה של השווקים המתעוררים שהיו כאן מספר פעמים בעבר. זו מכירה קשה. צריך למצוא את היתרונות היחסיים בשכונה שבה אתה נמצא.
"עד עכשיו היינו במכולת ותפסנו חלק ניכר מהמדפים הבולטים, עכשיו אנחנו בסופרמרקט ענק במדף פינתי, שלא חובה לקנות אותו ואין לו ערך מוסף".
- טבע זו לא חברה עם ערך מוסף?
"טבע היא לא סיפור ישראלי, ועיקר המסחר בטבע הוא לא בישראל. זו חברה אמריקנית בתפיסת המשקיע האמריקני. היא ישראלית בשבילנו כי ההנהלה שלה יושבת בישראל. לראיה, טבע לא נמצאת בכנסי ההשקעות של ישראל".
- איזה רושם עושה השוק המקומי על משקיעים שמגיעים לכאן?
"הפידבק הוא חיובי. הנהלות החברות מפתיעות אותם לטובה. הן מאוד מקצועיות. ברוב החברות, להרגשתם, השקיפות טובה, וזה מאוד חשוב להם. יש לקוחות שיוצאים מפה ואחרי שבוע מקבלים הוראת קנייה, ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן. יש לנו יכולת לארגן נגישות למנהלי החברות ואפילו לשרים, כמו שר התקשורת".
- איך ייראה השוק המקומי מבחינת הזרים בעוד מספר שנים?
"נורא קשה לקבוע אם יהיה יותר טוב או פחות טוב. בטווח הארוך, זה יעשה יותר טוב מרע. יש פה חברות טובות, עם הנהלות טובות וביצועים טובים. כשהתהליך יבשיל ויכירו את השוק טוב יותר, ואנחנו נדע יותר טוב למי לפנות ולהבליט את היתרונות היחסיים בהשוואה לחברות בשווקים המפותחים, השוק ירוויח. קיבלנו את המעבר כמצב טבע, ואנחנו צריכים לדעת להתמודד איתו. אלו חוקי המשחק, ואנחנו צריכים לשחק לפיהם".
איך מוכרים את דיסקונט למשקיעים הזרים
ויגודסקי ו-UBS התמודדו לאחרונה עם אתגר לא קטן - הפצת 5% ממניות בנק דיסקונט שהיו בידי המדינה, בשווי של 560 מיליון שקל. "ההפצה בדיסקונט הייתה גדולה. היו כמובן גדולות ממנה, כמו ההפצה של בזק (שלוש הפצות של מניות גד זאבי בבזק, בהיקף של מיליארדי שקלים, ר.ב.), אך זו הייתה מאוד מאתגרת", אומר ויגודסקי.
פקס אחר הצהרים
"צריך להבין איך זה עובד", הוא מתאר את התהליך. "אתה מקבל בחמש וחצי אחר הצהריים פקס ממשרד האוצר, וצריך לבנות הצעה מהיום למחר. עכשיו, אתה בתחרות מול שבעה ברוקרים זרים, ואתה צריך להיות אגרסיבי, אבל לא אגרסיבי מדי כדי לא להיתקע עם הסחורה. המחיר שאיתו לקחנו את המכרז היה נמוך ב-2% ממחיר הסגירה של המניה ביום הקודם".
- ואיך משווקים את דיסקונט למשקיעים הזרים?
"מעבר להיקף ההפצה הגדול, שמקשה על המלאכה, דיסקונט הוא סיפור שונה לעומת הבנקים האחרים. גם מבחינת תמחור הוא נמצא במקום אחר, עם מכפיל הון של 0.7 מול מכפיל 1 אצל המתחרים. כנראה שיש סיבה לתמחור הזה, אך זה עלול להיתפס כבעייתי בעיני המשקיעים.
"תוסיף לכך את העובדה, שמאז שעברנו לשווקים המפותחים רמת העניין בבנקים ירדה. הבנקים הם אתגר גדול. ניירות כמו כי"ל ובזק נורא קל להבין, כי זה תעשייה וסחורות. כי"ל נסחרת ביחס לקבוצת הייחוס שלה, שכוללת למשל את פוטאש, ובזק והחברות הסלולריות השונות זה סיפור פשוט של דיבידנדים ותמחור. בנקים זה תמיד יותר מסובך, בין היתר בגלל שזה סיפור מאוד מקומי.
"כשהיינו בשווקים המתעוררים, הבנקים הישראליים סיפקו משהו אחר מבנקים טורקיים ורוסיים למשל - הם נתנו רגולציה טובה יותר ויציבות גדולה יותר. זה היה מוצר אולי יותר יקר, אבל התנודתיות פה הייתה נמוכה והבנקים מבוקרים ומסודרים. ועכשיו, יש למשקיעים שמולנו עוד 1,000 בנקים כאלה, במקומות שהם מכירים הרבה יותר טוב מישראל".
מכרנו את הסיפור של דיסקונט כבנק זול
- ובכל זאת, הצלחתם להפיץ את המניות די במהירות.
"מכרנו להם את הסיפור של דיסקונט, כבנק זול ביחס לאחרים. יש פה אולי סיכון אבל גם סיכוי לאפסייד משמעותי, אם הוא יעלה למכפיל הון של 1, כמו המתחרים. מספיק שיהיו לך 5-6 משקיעים זרים גדולים, וסגרת את ההפצה. צריך משקיעים שמוכנים לקחת קצת סיכון ומכירים את השוק הישראלי, שהיו פה ופגשו את הנהלת הבנק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
