העסקה המשולשת טאו-רילון-אלדן טק - וריאציה מורכבת של "כלב תמורת שני חתולים" - נועדה על פי הערכות לאפשר לצמד בעלי השליטה בחברות המעורבות בה לחלץ את החברות שבשליטתם מסיטואציה לא מלבבת. רק התערבותה של רשות ני"ע להפחתת שווי קרקעות ברומניה מנעה פגיעה אפשרית בבעלי המניות ומחזיקי האג"ח בחברה השלישית, רילון, שאמורה הייתה לרכוש את הקרקעות.
איך זה אמור היה לעבוד? בצד אחד של העסקה ניצבת טאו של אילן בן-דב, מי שמורווח יפה על עסקת פרטנר אותה ביצע לפני שנה, אך עדיין אוכל מרורים בחברת ההשקעות טאו, שביצעה השקעות אגרסיביות בנדל"ן וני"ע טרם המשבר הגדול.
בעסקה המדוברת אמורה הייתה טאו להנזיל קרקעות שרכשה ברומניה קודם למשבר הכלכלי, וכעת אינן ניתנות ככל הנראה לפיתוח או למימוש במחיר סביר. זאת, באמצעות קבלת תמורה במניות סחירות של רילון ואלדן טק (לפי שווי הגבוה משמעותית מערך השוק).
כעת מתברר, כי גם השווי שלפיו ביקשו הצדדים להעביר את הקרקעות מטאו לרילון היה גבוה משמעותית - כמעט כפליים - מערכן האמיתי (אם אכן נכונה הערכתו המחמירה של דירקטוריון רילון, שפורסמה בעקבות דרישת רשות ני"ע).
עסקה על גבם של מחזיקי האג"ח
בצידה השני של העסקה עומד יוסי בודנשטיין, יזם נדל"ן שכמו רבים אחרים נכנס לעסקאות במזרח אירופה ונכווה בעקבות המשבר שם. בודנשטיין, שאלדן טק שבשליטתו איננה מצליחה לשלם את חובותיה למחזיקי האג"ח, אמור היה לקבל בעסקה את המזומנים שמיועדים כנראה לשרת את החוב למחזיקים, שמחכים לפירעון תשלום הקרן מאז מארס האחרון. בכך, עשויה הייתה להיחסך ממנו לכאורה הגעה למצב של הסדר חוב, ואולי אף של אובדן השליטה באלדן טק (ובמילא גם בחברה הבת שלה, רילון).
ובכל מקום שיש מרוויחים, יש גם מפסידים. בעסקה הנוכחית אלו בעלי המניות ומחזיקי האג"ח של רילון, שעל גבם כמעט בוצעה העסקה. רילון בעצמה סוחבת חוב לא קטן של כ-40 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, אותו תידרש לפרוע ב-3 תשלומים החל ממאי 2011. זאת, בזמן שבקופת המזומנים שלה 16 מיליון שקל בלבד.
כנגד הקרקעות של טאו, אמורה הייתה רילון לשלם כמעט מחצית מקופת המזומנים שלה. כעת מתברר, כי הקרקעות הללו אינן שוות את המחיר שנדרש. איפה ההיגיון בעסקה מבחינתה של רילון? לבודנשטיין ולבן-דב פתרונים.