מה מגלות הפוזיציות על הפקיעה?

איך ייתכן שלמרות הציפיות לדשדוש סביב שער 1120 בת"א 25 אנחנו נמצאים בשער 1170?

חיים נתן הינו ראש צוות השקעות חול במנורה מבטחים פיננסים

הרי ציפיות נבנו על מפת הפוזיציות הפתוחות כפי שהסתמנה בתחילת החודש. איך ייתכן שלמרות הציפיות לדשדוש סביב שער 1120 במעוף, אנחנו נמצאים בשער 1170?

החודש נפתח בציפיות לדשדוש כפי שהצטיירו ממפת הפוזיציות הפתוחות. מפת הפוזיציות הפתוחות מציגה את כמות האופציות הפתוחות ביום מסחר אחד בסטרייק (השער ממנו מי שכתב את האופציה מתחיל לשלם, ומי שקנה את האופציה מתחיל לקבל כסף) העובדה שהתחלנו את החודש עם כמויות אופציות כתובות גדולות במיוחד (קול ופוט) על סטרייק 1120, מייצגת לכאורה מצב של של יישום "אסטרטגיית אוכף" (כתיבת קול ופוט באותו הסטרייק), אסטרטגיה המתאימה לשוק מדשדש.

הרי במקרה שבסוף החודש המדד יעמוד בשער 1120, כותבי האופציות ירוויחו את הרווח המקסימלי שיכלו להרוויח בפוזיציה שפתחו. (כדאי לקרוא את מאמרו של אלדר גנזל "תוכנית המסחר של שחקני המעוף" שמסביר את מפת הפוזיציות הנוכחית באופן בהיר ומפורט).

מכיוון שאסטרטגיית אוכף הייתה כה שכיחה החודש, שוב התפשטה בקרב קהילת המשקיעים תיאורית הקונספירציה הנודעת על שליטת שחקני המעוף בשוק. אחת האגדות הקשורות אליה וחביבות עלי במיוחד מתארת את פגישת שחקני המעוף בתחילת כל חודש במסעדת יוקרה בתל אביב שבה מוכרע לאן ילך השוק באותו חודש. פרוטוקול זקני ציון ממש. לפי התיאוריה המתוחכמת, השחקנים המקומיים החליטו לדשדש את השוק באוגוסט זה.

בחינת השוק מתחילת החודש מראה שתל אביב 25 עלה בכ-4%, בעוד מדד -S&P500 ירד בכ-2.7%, ומדד דקס ירד בכ-4.5%. (נכון ליום ב'). למעשה, השוק המקומי הוא אחד החזקים בעולם מתחילת החודש. אם צודקים חסידי הקונספירציה, ושער המדד נקבע מראש והחודש הוא נקבע ל-1120, כיצד ייתכן שאנחנו ב-1070? כיצד ייתכן שבחודש שבו בכול העולם נרשמו ירידות, ושחקני המעוף לכאורה שואפים לדשדוש מתמשך, תל אביב המשיכה לעלות?

התשובה, כמו שאמרו לי לא פעם בשבוע ניווטים בגבעות גורל, היא שצריך לדעת לקרוא מפה, אבל גם צריך להבין את השטח. מפת הפוזיציות הפתוחות יכולה להניב ערך כלשהו, אך אי אפשר להתעלם ממידע נוסף כגון תזמון הפתיחה ומצב נכס הבסיס. ואי אפשר להתעלם ממידע חסר כגון מי רכש את הפוזיציות שנפתחו.

אחת הטעויות הרווחות היא להתבונן במפה מבלי להתחשב בזהות השחקנים בשוק ובשיטות פעולתם. הטעות הזו מביאה להתעלמות מהאפשרות שחלק גדול מהשחקנים מחזיקים נכס בסיס כחלק מהפוזיציה.

והנה דוגמא: הבה נניח שאני גוף מוסדי שמחזיק במדד תל אביב 25 כנכס בסיס בכמויות גדולות ואני מנתח את מצב הכלכלה העולמית, המתאם לישראל והשילוב עם חודשי הקיץ ומחליט כי אסטרטגיית דשדוש היא האסטרטגיה הנכונה לחודש אוגוסט. ונאמר שלאור כל זאת אני מחליט לכתוב אוכף על סטרייק 1120.

השפעת התזמון: מכיוון שהפוזיציה נפתחה כל כך מוקדם בחודש הרי ששוי אוכף אחד היה כ-4500 שקלים, והפוזיציה "לא מפסידה" עד מדד 1165 (הגוף שפתח את הפוזיציה מקבל 4500 שקלים ליחידה המכסה את כל עליות עד 1165). אותו גוף מוסדי יהיה אדיש לעליות עד שלב מסוים.

השפעת נכס הבסיס: מכיוון שאותו גוף מוסדי מחזיק במדד, הרי שהעליות מניבות לו רווח, ובעצם משנות את הפוזיציה שלו מאסטרטגיית דשדוש, לאסטרטגיית שוק עולה חיובית. משער מסויים (1165 במקרה הזה), הגוף "מוותר" על הרווח הנוסף, אך לא נגרם לו כל הפסד.

גם לזה ניתן להוסיף נדבך נוסף. ייתכן שבמשך החודש ניתחתי את מצב השוק הישראלי, ולאור המדד הנמוך בצירוף הצמיחה החזקה, הבנתי שהשוק המקומי יתנתק מהעולם ומגמת העליות תימשך. לכן במשך החודש כתבתי אופציית פוט על סטרייק 1150, שהניבה לי כ-1000 שקלים (תלוי באיזה תזמון פתחתי), ולכן כעת אני לא מקריב את הרווחים מנכס הבסיס שלי עד מדד 1175.

תסכימו שאחרי קריאת דוגמא זו, וההבנה שהיא מייצגת פעילים רבים בבורסה, מפת הפוזיציות מקבלת כעת משמעות שונה לגמרי כעת.

אחת מטעויות שעושים משקיעים מתחילים במעו"ף, היא להתבונן בטבלת הפוזיציות הפתוחות בתחילת החודש, ולבנות עליה את הפוזיציה שלהם. כפי שהדגמתי, פעולה שכזו לא לוקחת בחשבון פוזיציות מגובות בנכס בסיס.

בהצלחה לפוקעים.

והרהור אחרון למבינים: אולי מה שנראה לנגד עינינו הוא כלל לא אוכפים. האם ייתכן כי העובדה שאנחנו לא יודעים מי רכש את אותן האופציות משנה את התמונה? בטוח שכן!

  1. אשמח לענות להערות ושאלות במסגרת האתר
  2. האמור לעיל אינו מהווה המלצה לפעילות פיננסית מכל סוג והנוקט בה עושה זאת על דעתו שלו בלבד