שהביטוח ישלם....

למזלה של מכבי ת"א, חברת הביטוח היא זו שתשלם את שכרו של ברק יצחקי שנפצע. אבל לא מעט קבוצות חוסכות על ביטוחים ומעדיפות את שיטת ה"לי זה לא יקרה"

בדקה ה-26 נשכב ברק יצחקי על הדשא בבלומפילד. גם אם תתאמצו לא תמצאו הגדרה יותר מוצלחת לחוק מרפי בכדורגל הישראלי: השחקן הישראלי הכי יקר אי פעם, זה שמקבל את המשכורת הגבוהה ביותר בקבוצה (600 אלף דולר נטו) וזה ששולם עליו סכום ההעברה הגבוה ביותר עבור שחקן ישראלי (2 מיליון דולר) - גומר את העונה במחזור הליגה הראשון עם קרע ברצועה הצולבת.

בשנייה אחת ראה מיטש גולדהאר איך כ-10% מהתקציב השנתי של מכבי ת"א נשרף לו אחרי רבע משחק בתוך העונה.

סוגיית יצחקי, עם כל הטרגדיה הספורטיבית שבה, מעלה לדיון נושא שלא מעט קבוצות מתלבטות בו במהלך ההכנה לעונה: העניין הביטוחי. האם, כשהתקציב גם ככה חונק, שווה לקבוצות להשקיע עוד כמה עשרות או מאות אלפי דולרים כדי לבטח את עצמן מפני מקרים כאלו; האם לאור הפרמיות היקרות שווה בכלל לבטח; ומה יהיה עם יצחקי - חלק גדול משכרו של שחקן מורכב מבונוסים עבור נקודות. האם העובדה שיהפוך עכשיו לשחקן ספסל בעל כורחו תגרום לחוזה הענק שלו להצטמק משמעותית ולהשאיר אותו רק עם שכר בסיס?

‏‏‏***

‏"החוזה של ברק יצחקי מבוטח, וגם החוזים של השחקנים האחרים בקבוצה מבוטחים בגין פציעות. מכבי ת"א למדה את הלקח בעקבות סיפור יניב עזרן, ומאז אנחנו לא לוקחים סיכונים", מסביר היו"ר (עדיין היו"ר) אביב בושינסקי. למי ששכח, מכבי הביאה את עזרן מאשדוד לפני שלוש שנים ונאלצה לשלם לו את שכרו החודשי - כ-20 אלף דולר - אחרי שהשחקן שלא היה מבוטח קרע את הרצועה הצולבת בברך. "במקרה של ברק, מדובר על פרמיה שמבטחת את הקבוצה ממקרים של פציעה ארוכה משלושה חודשים. כלומר, אם שחקן לא חוזר לשחק בגלל פציעה אחרי 3 חודשים, חברת הביטוח תשלם את שכרו באופן רטרואקטיבי מיום הפציעה". לגבי פציעות קצרות יותר, הקבוצה נאלצת לספוג את הנזק. "כמו במקרה של ניבאלדו, הקבוצה לא תקבל כסף מחברת הביטוח ותישא בכל הוצאות השכר שלו". זה עיקרון סביר ודומה למקרים של אובדן כושר עבודה בשוק הביטוחים ושווקי העבודה ה'רגילים'.

שחקני מכבי חיפה / צילום: שלומי יוסף
 שחקני מכבי חיפה / צילום: שלומי יוסף

מכבי חיפה. כולם מבוטחים (צילום: שלומי יוסף)

העניין שונה מאוד מקבוצה לקבוצה, ובדרך כלל קבוצות קטנות שגם ככה נחנקות עם התקציב מעדיפות להשאיר את גורלן בידי המזל. בבית"ר ירושלים, למשל, הוחלט לשנות את המדיניות בכל הקשור לביטוח. "לפני שלוש שנים הפסקנו לבטח את השחקנים שלנו", אומר יו"ר בית"ר איציק קורנפיין. וזו לא קבוצה שהיה חסר לה אז כסף. "בתקופת היו"ר אלי ארזי עשינו בדיקה מקיפה של שיקולי עלות מול תועלת, וראינו שבפרק זמן של שלוש שנים אחורה העלות של פרמיות הביטוח ששילמנו היתה הרבה יותר יקרה ממה שקיבלנו עבור פציעות של שחקנים. נכון להיום אנחנו נושאים בכל עלות השכר של השחקנים במקרה של פציעה".

‏אבל מתברר שגם כשיש החלטה עקרונית, תמיד יש יוצאים מהכלל. "בכל זאת, החלטנו שיהיו כמה שחקנים שיוגדרו כ'שחקנים מיוחדים'. אלו השחקנים עם החוזים הגדולים ואותם אנחנו כן מבטחים", אומר קורנפיין. הכוונה היא לשחקנים כמו עמית בן שושן, אבירם ברוכיאן ועידן טל.

במכבי חיפה מבטחים את השחקנים לפציעות "קשות", כלומר כאלו שאורכן משלושה חודשים ומעלה, כשמעשית מהחודש הרביעי ואילך הביטוח משלם את שכרו של השחקן הפגוע. בעבר נהג המועדון לבטח שחקנים "עד השקל האחרון", כלומר לכל חודשי החוזה. כיום זה כבר לא קיים אצל הירוקים, כיוון שבקבוצה הבינו שהעניין לא משתלם: עלות הביטוח בסצנריו הזה היא גבוהה יותר מהוצאות השכר של הקבוצה, ונדירים המקרים בהם שחקנים נפצעים ליותר משלושה חודשים.

הסיבה שלא מעט קבוצות מעדיפות שלא לבטח את עצמן במקרה של פציעות שחקנים היא העובדה שהפרמיות האלו מאוד יקרות. העלות של ביטוח כגון זה יכולה להגיע ל-2% מעלות השכר של שחקן. אם תקחו קבוצה כמו מכבי ת"א, שסעיף שכר השחקנים שלה מגיע ל-50 מיליון שקל, אז בחשבון פשוט מדובר על הוצאות ביטוח של בסביבות רבע מיליון דולר. רונן קצב, סוכנו של ברק יצחקי, אומר כי "עלות הביטוח עבור חוזה כמו זה של ברק יכולה להגיע ל-10,000 דולר".

‏‏גם בכדורסל ההיסטוריה מראה שמערכת השיקולים אם לבטח שחקנים היא מורכבת. המקרה המפורסם האחרון הוא של מכבי ת"א עם מרקוס פייזר, השחקן היקר ביותר של הקבוצה בעונת 2007/08 שהחזיק חוזה של כמיליון דולר בעונה, שנפצע בברך ולא היה מבוטח בגין פציעה והחזיק בפוליסה ל'אובדן קריירה' בלבד. במועדון מתייחסים לנושא הביטוח בכל הרצינות ומחזיקים איש מקצוע מומחה שמשמש כמנהל תחום הביטוח (שמוליק שדה). כל השחקנים בקבוצה מבוטחים על פוליסת 'סיום קריירה', וגם כאן על פי הערכות של סיכונים, נטייה של שחקנים לפציעות, וגובה חוזה - הקבוצה מבטחת את עצמה רק לחוזים של שחקנים מסוימים למקרה של פציעה. "כל מקרה אצלנו נבחן לגופו, ומדי שנה בודקים את האפשרויות ומעדכנים את הפוליסות בהתאם", אומרים במועדון.

יו
 יו

קורנפיין. רק שחקנים בכירים מבוטחים (צילום: תמר מצפי)

‏‏***

‏ומה קורה אצל מועדונים קטנים יותר? במכבי פ"ת יש הסבר פשוט לגבי מי מבטחים מי לא. "בסופו של דבר זה כמו עם רכב", מסביר הבעלים של הקבוצה, עמוס לוזון. "כשיש לך אוטו זול ששווה כמה אלפי שקלים, אתה עושה לו רק ביטוח צד שלישי. כשיש לך אוטו במיליון שקל אתה עושה לו ביטוח מקיף. במכבי פתח תקווה אנחנו מבטחים בכל פעם 3-4 שחקנים. אלו לא בהכרח השחקנים היותר יקרים מבחינה חוזית, אלא לפעמים השיקול הוא לבטח את השחקן שאתה חושב שיש לו סיכוי גבוה יותר להיפצע, או שחקנים שיותר חלשים פיזית ונוטים לפציעות. שחקן שלאורך זמן אנחנו רואים שהוא לא נפצע ויודע לשמור על עצמו, גם אם יש לו חוזה יקר יחסית, נשים אותו בעדיפות נמוכה. גם שחקנים שפוטנציאלית יש סיכוי גבוה שנמכור אותם, אנחנו דואגים לבטח אותם. לפעמים אתה מפספס - כמו לדוגמה במקרה של עומר גולן, ששיחק אצלנו ונפצע קשה וכמעט גמר את הקריירה, הוא לא היה מבוטח".

‏‏לוזון אומר שהמועדון מוציא בשנה "סכומים שמגיעים לעשרות אלפי דולרים על פוליסות ביטוח. אבל לא מדובר רק על שחקני הקבוצה הבוגרת. יש לנו 1,000 שחקנים במחלקות הנוער ולפי חוק הספורט אתה חייב לבטח את כולם".

בבני יהודה מעדיפים לעשות את המינימום. "השחקנים שלנו מבוטחים בביטוח חובה על-פי חוק הספורט", אומר המנכ"ל משה דמאיו. "הם לא מקבלים את כל גובה החוזה במצב הזה, אבל הם זכאים לתבוע השלמה מביטוח לאומי".

חוק הספורט הוא למעשה הדבר היחיד שהקבוצות מחויבות אליו ברמה הביטוחית. והוא גם הדבר היחיד שהרוב המוחלט של הקבוצות מסתפקות בו, בשל מגבלות תקציב. העניין הוא שמדובר בסכומים די מגוחכים.

‏סוכן הביטוח עופר אלדרוטי, שעובד עם ארגון שחקני הכדורגל, מפרט כי במקרה של מוות, מבטיחה הפוליסה של "חוק הספורט" 100 אלף שקל למשפחת הספורטאי, עבור הוצאות אשפוז וטיפולים רפואיים ההחזר עומד על 10,000 שקל בלבד, ו-2,000 שקל לחודש בגין חוסר יכולת השתכרות למשך שנתיים. עבור ביטוח כזה משלמת קבוצה כ-2,000 שקל בלבד לשנה.

דרק שארפ, מכבי ת
 דרק שארפ, מכבי ת

מכבי ת"א. בוחנים כל מקרה לגופו (צילום: מינהלת הליגה)

‏‏***

‏עניין נוסף שנכנס כמרכיב משמעותי בכל הקשור לפציעה הוא מה קורה לשכרו של השחקן. אחוז ניכר מהמשכר ניתן כבונוסים עבור נקודות ליגה ("פרמיות"), ומשתנה בהתאם לעובדה אם השחקן משחק או יושב על הספסל.

‏סוכנו של ברק יצחקי, רונן קצב, אומר ש"במקרה של ברק אין משמעות לעניין הזה כי כמעט כל החוזה שלו הוא פיקס, והבונוסים הם חלק קטן יחסית". אבל גם כאן יש מערכת ביטוחית שדואגת לשחקן. איציק קורנפיין מסביר ש"בחוזה של השחקנים יש מנגנון שבודק 3-4 משחקים לאחור, בכל תקופת זמן, מה היה מעמד השחקן בזמן הפציעה. אם בראייה של כמה משחקים לאחור הוא היה שחקן הרכב, אז במקרה של פציעה הוא יקבל את כל השכר שלו, כולל הבונוסים והכל, כאילו שיחק בהרכב".

‏‏במכבי חיפה העניין מעט שונה. במידה והפציעה מוגדרת כ"פציעה מקצועית", כלומר כזאת שהתרחשה במהלך משחק או אימון של הקבוצה, זכאים השחקנים לא רק לשכר ה"פיקס" שלהם, אלא גם לפרמיות בגובה 50% מהמעוגן בחוזה שלהם - כמו שמקבלים שחקנים שיושבים על הספסל במהלך המשחקים, אך לא משתתפים בהם בסופו של דבר.