גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו זוכים בקקטוס כל יום, פשוט לא מקבלים גביע"

זיו קורן וניב חורש, המשנים למנכ"ל ראובני-פרידן, מסבירים איך אחרי תקופה לא פשוטה קיבל המשרד 4 תקציבים, למה הם מעדיפים תוצאות בשטח על פרסים, ולמה נכנסו לדיגיטל באיחור

זיו קורן בכלל רצה להיות רופא. ניב חורש הגיע מהפלחה של קיבוץ דביר בדרום. שני החבר'ה האלה, שלרגע נראים כאילו הם לא שייכים לעולם הפרסום, הם המנוע הצעיר של משרד הפרסום ראובני-פרידן.

שנים לא פשוטות עברו על משרד הפרסום, ובמחצית האחרונה אף נרשם קיטון של 17% בתקציבי הפרסום שלו, לעומת המחצית המקבילה ב-2009, מ-77.6 מיליון שקל ל-64.7 מיליון שקל.

ואולם, בחודשים האחרונים נראה כי המגמה משתנה, ולמשרד הצטרפו 4 תקציבי עוגן חדשים, בהם מי עדן, עוף טוב, אלבר וסמינר הקיבוצים. לכך יש להוסיף את אחד הקמפיינים המרשימים והמוצלחים של המשרד לבנק מזרחי-טפחות תחת הסלוגן "להעביר את דביר".

* ההתרוממות הזאת מגיעה אחרי כמה שנים רזות. איך מתחזקים את המוטיבציה והרעב בתקופות ארוכות של יובש, ולא מתייאשים?

ניב: "יש לנו כאן אפשרויות שלא קל למצוא במקום אחר. כשהגעתי לראיון העבודה עם אודי פרידן שאלתי מה גובה התקרה, כי אני רוצה 'לעוף'. אודי אמר 'אין תקרה, לא נעצור אותך'. כאן גם אם תקציבאית תביא רעיון טוב - הוא יכול לקרות".

זיו: "יש במקום הזה ווינריות, ומי שהוא ווינר ב-DNA שלו והוא יצירתי - זה לא נעלם לו, זה חוזר. כמו לאנס ארמסטרונג".

* מה המנוע היצירתי שלכם והמקור להשראה הקריאטיבית שלכם?

ניב: "הבסיס להצלחה בתחום שלנו זה להיות מעודכנים. אני למשל הייתי גם מכור ל'אלופה', ובאחת בלילה הייתי מחפש את התוכנית ב-VOD. מצד שני, פעם בחודש אני עושה סיבוב גלריות. אני טיפוס של סרטי איכות - אבל גם של סרטי אקשן אמריקניים. זו הקוטביות בין מדור הרכילות של רייטינג לבין ספר של הרוקי מורקאמי שאני קורא לפני השינה. אבל מה שהכי מרגש אותי זה הילד שלי, הוא מעורר בי עוצמת רגשות שלא ידעתי שקיימת. התחלתי לעשות סדרה ב-iPhone של צילומים שלו כשהוא מביע רגשות. ממנו למדתי את הכוח של הפשטות. כשהוא שמח אז הוא 100% שמח, וכשהוא עצוב הוא 100% עצוב".

זיו: "אני התחברתי להשראה דרך סבתא שלי והרגעים האחרונים של חייה. המחשבות שלה על העבר, החרטות. הפרויקט שאני הכי גאה בו הוא פרויקט אינטרנטי שעשיתי שנקרא 'הלו סבתא', והמטרה שלו הייתה לעודד נכדים לצלצל לסבא וסבתא שלהם. לא היה כאן שום קונספט מסחרי או מטרה להרוויח כסף, רק לגרום לנכדים לשמח את סבא וסבתא שלהם".

* גישת הפשטות היתה גם זו שהנחתה את קמפיין "להעביר את דביר"?

ניב: "בהחלט. זו היתה חשיבה פשוטה. בעבודה המשותפת עם הלקוח הבנו שהבנקים משקיעים מיליונים בלהעביר אליהם לקוחות, בעיקר על-ידי זה שהם מבטיחים שהם טובים יותר וחדשניים יותר. ועדיין, אנשים לא עוברים. לכן, הקונספט שלנו היה נורא פשוט: לדבר על הבעיה עצמה, על הקושי לעבור בנק. לזה אנחנו מוסיפים את התשוקה הגדולה שלנו לעבודה, ולא רק שלנו, של כל העובדים. את יכולה לראות אצלנו במשרד ב-3 לפנות בוקר לפני פרזנטציה אנשים עובדים ולא מרירים. הם רוצים להביא לקוחות, למרות שהם לא מקבלים על זה אחוזים. הם רעבים כמונו. ויש תוצאות. ב-8 חודשים הבאנו 4 תקציבים חדשים גדולים, במכרזים קשים מול משרדים טובים".

קופירייטרים מאולפים

חורש (35) וקורן (30) הם לא רק המנהלים החדשים במשרד, שמשמשים כיד-ימינם של הבעלים. הם מסמלים את הדור החדש שמוביל את עולם הפרסום. אנשי הדור הישן מפנים את הבמה למי שגדלו לתוך עולם דיגיטלי שבו השיווק הופך לחלק אינטגרלי מהפרסום, וקד"מ הוא כבר לא רק חלוקת דוגמיות. גם אם לעתים זה לא קל, הרי שהם מבינים שאין ברירה אלא להעביר את המושכות.

חורש וקורן מצטרפים לשורה של מנהלים צעירים ומוכשרים כמו איריס בק במקאן-אריקסון, אורי עיני ואמיר גיא באדלר-חומסקי, יוסי לובטון בבאומן-בר-ריבנאי - והרשימה עוד ארוכה.

קורן, במקור מאלפי-מנשה ("אבל בלי רקע אידיאולוגי"), החל את דרכו כקופירייטר בזרמון-גולדמן, עד שלפני 4 שנים עזב ופתח חברה לרעיונות וחדשנות ועבד בין היתר עם חברת אורנג'. כך הכיר את אודי פרידן ומשה ראובני. הפרסומאים הוותיקים זיהו את הפוטנציאל של חורש, הצטרפו למיזם שלו ובהמשך מיזגו את החברה לתוך המשרד. הוא, כאמור, בכלל רצה להיות רופא, אבל "על הדרך" נרשם ללימודי קופי ייטינג בתור חוג פנאי ונשאב אל עולם הפרסום.

חורש גדל בקיבוץ דביר בדרום, ליד באר-שבע. בגיל 13 הוא קרא את ספרו של דוד פוגל "אימא שלי היתה אומרת ששום דבר לא יצא ממני אז החלטתי להיות פרסומאי" - והחליט שהוא רוצה להיות פרסומאי. הוא התחיל כקופירייטר בגליקמן-נטלר-סמסונוב, עבר להיות מנהל הקריאייטיב בבאומן-בר-ריבנאי ומשם עבר לראובני-פרידן, שם הוא נמצא כבר 4 שנים וחצי. כיום שניהם משמשים בתפקיד משנה למנכ"ל. את הסמכויות ביניהם הם מחלקים לפי החוזקות של כל אחד מהם ו"מה שנוח לנו יותר".

* איך מתמודדים עם האגו בחלוקת הסמכויות בניהול?

זיו: "אני לא יודע להסביר בדיוק למה החלוקה בינינו כל-כך קלה. אולי זה האופי שלנו, אבל אין אצלנו אגו, אנחנו לא נתקלים בזה. אנחנו רואים את הדברים המהותיים עין בעין".

* עד כמה ראובני ופרידן משחררים סמכות?

ניב: " משחררים יפה. הם עדיין מנטורים ומשמשים כסמכות מקצועית להתייעץ איתה, אבל הם בהחלט מפנים את הבמה".

* איך עוברים מלהיות אנשי קריאייטיב לפוזיציה של אנשי ניהול?

זיו: "זה נכון, היום אנחנו לא אנשי קריאייטיב אלא מנהלי לקוחות. בכל משרדי הפרסום בעולם המנהלים הם אנשי קריאייטיב. כשאנחנו באים ללקוח אנחנו עדיין רוצים להביא את הדבר הנכון מבחינה קריאטיבית, אבל הלקוחות מחפשים שותף, פרסומאי שיהיה גם חלק מהחשיבה השיווקית, וכשאתה מבין את זה - זה נותן לך כלים ניהוליים".

ניב: "אנחנו נמצאים בנקודה שבה אין בידול בין משרדי הפרסום - פעם יהושע עושים סרט טוב, פעם אדלר ופעם אנחנו. למעשה אילפו את הקופירייטירים לעשות את אותו הדבר לפי פורמט קבוע: כך צריכה להיראות מודעה, ככה סרט וככה תשדיר רדיו. כך נוצר מצב שאיש קריאייטיב מנצל רק 10% מהיכולות שלו. אנחנו לא רוצים לעבוד ככה, אלא להיות חלק ממערך השיווק. אם יש ספינה שנקראת פרטנר ועליה עומדים מנכ"ל וסמנכ"ל שיווק - אנחנו רוצים לעמוד שם ביחד איתם ולהיות שותפים לחזון השיווקי. זה מה שנקרא קריאייטיב מרקטינג וזה מייצר קמפיינים כמו הפרויקט ההתנדבותי שליווה את ההופעה של ריהאנה בארץ. למה שמשרד פרסום לא יביא רעיונות כאלה? אנחנו רוצים להסתכל מחדש על התפקיד של משרד הפרסום ולהביא מודלים שיכניסו אותנו לחשיבה השיווקית. לא לשבת במשרד ולחכות לבריף. זה יכול להיות אפילו יצירה של מוצרים חדשים לחברה, לא רק סרטון טלוויזיה".

זיו: "התפקיד שלנו הוא לא רק להעביר את המסר השיווקי. זה היה אתמול, וברוב המשרדים זה מה שעדיין קורה. בפונקציות הקודמות אין אפשרות להוביל שינוי".

ניב: "התפקיד שלנו הוא להיות יצירתיים, בכל מקום, בכל קטגוריה. גם שיחת המסדרון ליד הקולר צריכה להיות על יצירתיות. ולא רק יצירתיות בברייק הפרסומות, כי שם היכולת שלנו להיות יצירתיים היא מוגבלת. אנחנו מאמינים ביצירתיות פרקטית. לכן אנחנו מקפידים לחבר את הצוות לתוצאות. קופי שעשה קמפיין מקבל דיווח על התוצאות שהוא הביא. אנחנו לא אמנים, אנחנו צריכים להיות אפקטיביים".

* זה לא מסרס את היצירתיות?

ניב: "לא, זה מחדד. וזה לא עומד סתירה לקריאטיביות. קחי למשל את הקמפיין לתכשיר 'פרופסיה' נגד התקרחות, שנקרא 'קמפיין הסקפטיות', בו לא מזכירים את המילה 'התקרחות'. הוא סופר קריאטיבי וגם סופר אפקטיבי".

* אתם עושים הרבה קמפיינים קריאטיביים. למה אתם לא משתתפים בתחרות קקטוס הזהב?

ניב: "יש לנו במשרד מה שנקרא אחריות קריאטיבית. בגלל זה אנחנו לא משתתפים בקקטוס. התחרות הזאת הפכה להיות כזאת שמשתתפים בה קמפיינים שאיש לא ראה. אנחנו מפרגנים למי שהולך על זה, אבל בפוקוס שלנו אנחנו מעדיפים לשים דגש על אפקטיביות. לכן למשל בתחרות האפ"י אנחנו כן משתתפים, ואנחנו גם המשרד המוביל בה. אני מעדיף לשלוח את הקופירייטר שלי לפיצוצייה לבדוק אם אנשים קונים 'קליק' ולא לשלוח מודעה לקקטוס.

"הפסלונים לא מדליקים אותי. מדליק אותי קמפיין שעשיתי לזיתא שהביא לעלייה של 10% במכירות המותג בשנה. יותר מרגש אותי למקסם את הכסף של הלקוח ולהביא לו תוצאות".

זיו: "אנחנו זוכים בקקטוס כל יום, פשוט לא מקבלים גביע אלא קרדיט אצל הלקוח כך שנעשה את הקמפיין הבא".

* יצא לכם לקנא בקמפיינים שעשו משרדים אחרים?

ניב: "יש קמפיינים מצוינים שראינו בענף, למשל קמפיין AXE של מקאן-אריקסון שהיה מהלך אינטראקטיבי מעורר קנאה. הם לקחו מותג, נתנו לו אפיון ברור, ומוצר אחרי מוצר הם מציגים תוצאות אפקטיביות מדהימות".

זיו: "הקמפיין של גולדסטאר, גם של מקאן-אריקסון. זאת עבודה יפה לאורך זמן, נועזת".

* אם לא הייתם אנשי פרסום, מה הייתם עושים?

ניב: "הייתי הולך להיות במאי של סרטי תעודה ולמצוא את הסיפור אצל אנשים שנראה כאילו אין להם סיפור. אני סקרן אובססיבי, וזה גם מחבר אותי לחזון שלי: לספר את אותו הסיפור רק בכל מיני דרכים, לא רק במדיה אחת. כמו שעשינו בקמפיין 'להעביר את דביר', פעלנו בכל החזיתות - בקד"מ, באינטרנט, אפילו בפיצוצייה שברחוב, בכל פלטפורמה".

זיו: "אני הייתי רוצה להיות פעם בחודש נהג מונית, בשביל הסיפורים. ואם לא הייתי פרסומאי או רופא הייתי הולך להיות מורה. אני רוצה להותיר חותם על אנשים, לחנך, להשפיע ברמה של אחד על אחד".

פעילות דיגיטל באיחור אלגנטי

לאחר שבמשך שנים פעילות הדיגיטל של המשרד בוצעה על-ידי חברות חיצוניות, הוחלט לשנות את המודל ולפעול "אין האוס".

אחד ממנועי הצמיחה של המשרד הוא כמובן הדיגיטל. בראובני-פרידן שינו את קונספט הפעילות הדיגיטלית ו"הכניסו פנימה" לתוך המשרד את פעילות הדיגיטל, שבמשך שנים נערכה על-ידי החברות החיצוניות נקסט אין ואייקון. לפני כחצי שנה המודל השתנה, והוקמה חברת דיגיטל בשם RP, אותה מנהלים שי נטע וחנן כהן, לשעבר מגריי אינטראקטיב.

* לא עשיתם את זה קצת באיחור? משרדי פרסום אחרים כבר הבינו לפני שנים שהאינטרנט צריך להיות "אין-האוס".

זיו: "היום כולם רוצים להיות ראשונים, כמו בטוקבקים: 'אני ראשון'. אבל הרצון הזה הוא שטחי. היום צריך קודם כל לדעת לעשות את מה שאתה רוצה לעשות. חברות הדיגיטל הראשונות התגלחו על הלקוחות שלהם. אנחנו, לעומתם, יודעים כיום בדיוק יודעים איך עושים את הדברים נכון".

ניב: "החזון שלנו הוא לא דיגיטל, דיגיטל הוא כלי בדרך להשגת החזון. כך למשל מה שעשינו עם קסטרו. פתחנו להם עמוד בפייסבוק בו אנחנו מייצרים תוכן אטרקטיבי, כמו תצוגת האופנה שלהם - ששעה אחרי שהיא התקיימה שלחנו אותה בפייסבוק לחברים. גייסנו כבר 100 אלף חברים בתוך 3 חודשים ".

* עדיין, זה מאוד מאוחר. פתחתם את העמוד רק לפני 3 חודשים כשחברות אחרות פעילות ברשתות חברתיות כבר שנים.

זיו: "היה לחברה עמוד כבר מזמן, אבל אנחנו שדרגנו אותו. היום אנחנו עושים בו עבודה נכונה כמו שהיא צריכה להיות וזה יותר חשוב בעינינו מלהיות ראשונים בפלטפורמה".

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בת"א; מניות הנדל"ן מזנקות, מניות התוכנה שוב נופלות

מדד הבנייה מזנק ב-3.5% ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● אופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● מהפכת ה-AI מטלטלת את מניות התוכנה, בגולדמן סאקס מסמנים את המנצחות והמפסידות ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מתיחות שיא: משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז

הטליבאן הצהירו: איראן תותקף? אנחנו נעזור לה ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● שר החוץ של איראן נחת בז'נבה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● נתניהו: "טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת. אמרתי לו: האיראנים משקרים" ● עדכונים שוטפים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב