הליך "גילוי מרצון" אינו חדש בעולם עבירות המס, ומטרתו היא עידוד נישומים, עוסקים, בעלי תפקידים בתאגידים לתקן דיווחים ולדווח נתוני אמת במקום בו עברו עבירות על חוקי המסים. ב-2005 פירסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון, דרכו היא פונה לנישומים ומפרטת את הנהלים והתנאים להחלתו.
במסגרת נוהל זה רשות המס מטפלת בעבירות של השמטת הכנסות ונכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. לשם עידוד דיווחי אמת, רשות המסים, בתיאום עם הפרקליטות, מעניקה חסינות מפני הליך פלילי בגין אותן עבירות, אם מתקיימים התנאים הקבועים בנוהל.
התנאים היסודיים להליך הינם:
1. הגילוי מרצון - מקורו בפנייה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על-ידי רשות המסים או רשות שלטונית אחרת, כגון המשטרה, רשות ניירות ערך, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר, בית משפט ועוד.
2. אין בידי רשות המסים או כל רשות שלטונית אחרת מידע קודם הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות ובתיקי שותף.
3. רשות המסים לא החלה בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
4. לא פורסם מידע קשור באמצעי התקשורת. פרסום מידע באמצעי התקשורת ייחשב כאילו הוא נמצא בידי רשות המסים.
5. המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.
עוד מציינת הרשות בנוהל כי החסינות בהליך פלילי תחול רק בתחום עבירות המס, ורק לגבי המידע שנמסר.
מקלטי מס
התוכנית החדשה שרשות המסים יוזמת (לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית) בנוגע לגילוי מרצון מכוונת לתושבי ישראל המחזיקים פקדונות ישנים בחו"ל. הכוונה כפי הנראה היא לפיקדונות עוד משנות ה-70 וה-80, וככל הנראה בעיקר לפיקדונות שהגיעו לתושבי ישראל בירושה, אך לא רק.
לרשות המסים אין גישה למידע על חשבונות בנק של ישראלים בחו"ל, במיוחד אם מדובר במדינות מקלטי מס ומדינות המקפידות על סודיות בנקאית.
לפי התוכנית החדשה, שככל הנראה תוגבל לתקופה קצרה, רשות המסים מציעה דיווח ותשלום מס על רווחים בחשבונות בנק של ישראלים בחו"ל, תוך הענקת הקלות בשיעור הריבית וההצמדה על אותם רווחים.
במקביל להקלה זו רשות המסים פותחת חזית חדשה, הבאה לידי ביטוי בכוונה לחשוף את החשבונות הזרים הסודיים, דרך ניסיון חתימת הסכמים בין מדינת ישראל ומדינות מקלטי המס להעברת מידע ביניהן.
על אף כוונה זו, לא נראה כי הסכמים אלה ייחתמו בפשטות, בשל העובדה שלמדינות מקלטי המס יש אינטרס שלא "להבריח" את הנישומים ועסקיהם מתחומיהן.
ואולם, לנישומים עדיין יש סיבה לדאגה. אמצעי תקשורת זרים דיווחו לאחרונה על העברת מידע אודות לקוחות בנק HSBC בשווייץ לרשויות המס בארה"ב, שסירבו לספק מידע על חשבונותיהם במדינות זרות. ישראל חתומה על הסכם למניעת כפל מס עם ארה"ב, שבין היתר כולל הוראה בדבר התחייבות הדדית להחליף ביניהן מידע הנוגע לעבירות מס.
לאור האמור, ייתכן כי רשויות המס בארה"ב יעבירו לרשויות המס הישראליות מידע על פרטי לקוחות הבנק השווייצרי שקיבלו לידיהם.
* הכותב בעל משרד עורכי דין העוסק בדיני מסים, עובד לשעבר ברשות המסים. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.