גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קחו את הצמיחה בפרופורציה

שלא נתבלבל: כבר 20 שנה אנחנו לא מצליחים לצמצם את הפער ביננו לארה"ב בתוצר לנפש

אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למחצית הראשונה של 2010, מצביעים 4.1%גידול שנתי בתוצר של המשק הישראלי. תוואי צמיחה הואץ ברבעונים האחרונים, והוא מסמן חזרה לקצב צמיחה "סביר" לעת הזו - כ-2.3% צמיחה לנפש.

נראה שישראל צלחה את המשבר הכלכלי, הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, בצורה טובה יחסית. הרבה שבחים מקבלת ישראל על המדיניות הכלכלית היציבה שלה, ובצדק. עם-זאת, כאשר נקודת המבט על ביצועי המשק מתרחבת אל מעבר לתקופת המשבר, ההתלהבות מצטננת.

כדאי לשים את כלכלת ישראל בפרופורציה הראויה. התוצר לנפש בישראל הוא רק במקום ה-22 מתוך 33 המדינות המפותחות, אלו המשתייכות ל-OECD. למרות זאת, קצב הצמיחה לנפש בארה"ב ובישראל זהה כמעט במהלך ה-20 השנים האחרונות. כלומר, בטווח של 20 שנה, ישראל לא צמחה בקצב גבוה מאשר ארה"ב (תוצאה זו נכונה גם ביחס לעשור האחרון), ולא צמצמה את הפער ברמת החיים (תוצר לנפש).

והפער הוא עצום. התוצר האמריקני לנפש גדול היום בכ-70% מהתוצר הישראלי לנפש. פער אדיר זה לא הצטמצם, כאמור, ב-20 השנים האחרונות.

באופן אירוני, מעבר לקצב הצמיחה לישראל ולארה"ב יש עוד סממן דומה: התפלגות ההכנסות. התפלגות ההכנסות בישראל היא לא שוויונית, בדומה לארה"ב. אולם, בזה מסתיים הדמיון.

ההכנסה הממוצעת ברוטו של משפחה בארה"ב עומדת על כ-68 אלף דולר לשנה, בעוד שבישראל היא עומדת על כ-42 אלף דולר בשנה. בית ממוצע בארה"ב עולה כ-220 אלף דולר, לעומת עלות של כ-250 אלף דולר עבור דירה ממוצעת בישראל (כ-3.5 חדרים). מכאן, שבישראל נדרשת הכנסה ממוצעת ברוטו של משפחה במשך 6.0 שנים לרכישת דירה, לעומת הכנסה של כ-3.2 שנים לרכישת בית בארה"ב.

פער זה קיים גם בתחום הרכב. מכונית חדשה קטנה עולה בארץ כ-30 אלף דולר (9 חודשי הכנסה), לעומת 20 דולר (3.5 חודשי הכנסה) בארה"ב. דוגמאות אלו נועדו רק כדי להמחיש עד כמה ארוכה עוד הדרך. עד כמה עלינו להתאמץ, כדי לסגור את הפער. ב-20 השנים האחרונות לא הצלחנו לעשות זאת.

לדעתי, אותה אני מביע בכל פורום אפשרי כבר יותר מעשור, מצב זה אינו מחויב המציאות. אין כל סיבה כלכלית, או חברתית (השכלה, הון אנושי וכו') שמונעת מאיתנו סגירה של הפער.

כדי לסגור את הפער, אנו צריכים לצמוח בשיעור של כ-7% לשנה (5.3% לנפש) לתקופה של 25 שנה. ואז, בשנת 2035, נגיע לרמת התוצר לנפש האמריקנית, (שצפויה לגדול במהלך התקופה בשיעור של 2% לנפש בשנה).

השאיפה לסגור את הפער, עשויה להיראות כפנטזיה של בעל דמיון פרוע. אולם, ניתן לעשות זאת, וברוח הסיסמה של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, "Yes we can".

זה אפשרי ובהישג יד. עובדה: אירלנד, מדינה עם 4.2 מיליון איש, שהתמחתה בעבר בגידול כבשים, הייתה בשנת 1990 ברמת התוצר לנפש של ישראל (כ-13 אלף דולר), ונמצאת כיום ברמת תוצר לנפש שגבוהה בכ-60% מאשר בישראל.

אירלנד הקטנה והלא מתוחכמת הצליחה תוך 17 שנה (2007-1990), להגיע לתוצר לנפש שגבוה מזה של ארה"ב. אמנם, התוצר שלה התמוטט במשבר האחרון, אולם התוצר לנפש שם צפוי לעמוד השנה על כ-45 אלף דולר, לעומת 48 אלף דולר בארה"ב. בישראל, כאמור, צפוי התוצר לנפש לעמוד השנה על כ-28 אלף דולר. כלומר, פער אדיר לעומת שוויון בשנת 1990! אם רועי כבשים עשו את זה, למה לא יוכלו לכך מלכי ההיי-טק?

סימנים מדאיגים

בשנתיים שבין הרבעון השני של 2008 לרבעון השני של 2010, יצוא סחורות ושירותים מישראל לא רק שלא עלה במונחים ריאליים, אלא אף ירד בכ-3%. משק שצומח במהלך תקופה זו בכ-3.4%, עם יצוא שיורד, אינו משקף נוסחה "אידיאלית" לצמיחה בת קיימא.

נכון שגם הייבוא ירד, ואפילו יותר, ב-5%, אולם הירידה בייבוא נובעת בעיקרה מירידה במלאים וירידה במלאים הינה תופעה זמנית. צמיחת המשק בתקופה הנדונה הייתה בעיקר בענפי המסחר והשירותים.

ללא תעשייה צומחת, אין לצמיחה סיכוי להחזיק מעמד לאורך זמן. התוצר התעשייתי עלה במצטבר בשנתיים אלה בכ-4%, בדומה לתוצר ענפי המסחר והשירותים.

אפילו יוון לפנינו

סימנים מדאיגים אף יותר עולים מכיוון ההשקעות בענפי המשק (דוגמת מכונות וציוד, ולא השקעות פיננסיות של משקי הבית, שמהוות חיסכון). ההשקעות בנכסים קבועים ירדו בשנתיים האחרונות בכ-10%, כאשר ההשקעות במכונות וציוד ירדו ב-17%.

במילים אחרות, כושר היצור והתחרות העתידי של כלכלת ישראל, נפגע באופן משמעותי. חמור מכך, כבר בשנת 2008 הוא היה במצב קשה, אולם תוצאות הירידה הדרסטית בהשקעות, מתבררות רק לאחר מספר שנים.

שיעור ההשקעות מהתוצר, ללא בנייה למגורים, ירד בחצי הראשון של 2010 לרמה נמוכה ביותר של 11.5% בלבד. זאת, כאשר בשנת 2008 עמד שיעור זה על 13.5%, ובשנות ה-90, בהן נבנה כושר היצור עליו נסמך המשק עכשיו, שיעור ההשקעות מהתוצר היה מעל 16%.

זוהי ירידה חדה של כ-30% בשיעור ההשקעות מהתוצר. לשם ההשוואה, בסין שיעור ההשקעות מהתוצר עומד על כ-30%, בקוריאה על יותר מ-23% ואפילו ביוון הוא עומד על יותר מ-20%.

ירידה בהשקעות, פירושה אובדן הדרגתי בכושר התחרות של התוצר ביחס לעולם. יצוא אלקטרוניקה (בניכוי אינטל), "הקטר של הצמיחה", קפוא כבר 4 שנים.

גם יצוא שירותי תוכנה נתקע כבר מעל 3 שנים. בינתיים, יצוא התרופות, ובעיקר יצוא תרופת הקופקסון, מחזיקים את כל הצמיחה של הייצוא הישראלי. אולם, ברור לכולם, שאי אפשר לבנות את כלכלת המדינה על חברת טבע, מופלאה ככל שתהיה.

ישנם המעודדים מכך ששיעור האבטלה יורד, אולם במקביל לירידה בשיעור האבטלה, יורד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. אם לא הייתה נרשמת ירידה בשיעור ההשתתפות, שיעור האבטלה היה עומד על 6.8%. עם זאת, זהו החלק הקל של הסיפור. החלק הקשה יותר הוא ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל הינו הנמוך ביותר מבין המדינות המפותחות - רק 58% מבין בני ה-15 ומעלה.

בנוסף, השכר הריאלי היום נמוך בכ-3.5% מהשכר שהיה בשנת 2000. כלומר, לאחר 10 שנים, לא רק שהשכר לא עולה (והפריון כן), אלא הוא נסוג. גרוע אף מכך הוא, מה שהשכר הממוצע אינו מראה: פערי ההכנסות במשק גדלים והולכים. מדד אי השוויון בארץ הינו כמעט הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות. מדד ג'יני עומד על 38.4%, בדומה לארה"ב ולעומת פחות מ-30% ברוב מדינות אירופה. בנוסף, כ-20% מהמשפחות בישראל חיות מתחת לקו העוני.

הפער רק יגדל

וההישגים של תלמידי ישראל במבחני "פיזה" הם כמעט בתחתית של המדינות המפותחות (ה-OECD). הסיכוי שהדור הצעיר יוכל לצמצם פערים, כאשר נוצרים פערי השכלה גדולים, נמוך מאוד.

מצב זה, יחד עם העובדה ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה כה נמוך, מקטינים עוד יותר את הסיכוי לצמצם את אי השוויון והעוני. עם מצרפים לכך את שיעור ההשקעות הנמוך, הכיוון הוא פתיחת פערים מול העולם, ולא סגירתם, כפי שיכול להידמות, בטעות, מהנתונים על תקופת המשבר.

המצב, בו לא מורגשת עדיין הבעיה, אינו מפתיע. נזכור, כי גם בשנת 2008 בארה"ב, כמעט שלא היה מי שהרגיש במשבר המתקרב. אפילו יו"ר הבנק המרכזי לא חשש בסוף 2007 שבעיית המשכנתאות תהפוך למשבר ריאלי כלל עולמי וכל-כך חמור.

הנפילה בוא תבוא

האם ייתכן שהמצב הנוכחי הוא סביר ואין מקום לדאגה? הרי יש עודף במאזן התשלומים, התעסוקה עולה, האבטלה יורדת ובעיקר רמת החיים עולה. בהתחשב בכל אלו, הייתכן שהפסימיות הזו מוגזמת?

ובכן, אין זו פסימיות, אלא התרעה, וכיוון שניתן לעבור באופן מיידי למדיניות השקעות אגרסיבית, הרי שניתן למנוע משבר. הבעיה היא, שהתוואי המסתמן בפועל הפוך מהתוואי הרצוי.

לכן, גם אם הנתונים ברבעים הבאים ימשיכו להיות עדיין מעודדים, הנפילה בוא תבוא. ייתכן שבמכה וייתכן שבשחיקה איטית של קצב הצמיחה. כיוון שאנו מאבדים את כושר התחרות, וכיוון שלמערב יש עודף כושר יצור, רק במקום שבו יהיה לנו יתרון ברור, נצליח לייצא.

הכותב הוא יו"ר מדלים כלכליים ומודלים שוקי הון

22

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

4,500 אנשי צוות וכ־75 כלי טיס: נושאת המטוסים היקרה בעולם בדרך למזרח התיכון

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים