הביקוש העולמי לתשתיות - 3 טריליון ד'; מעבר ליכולת ממשלות

דו"ח הפורום הכלכלי העולמי: "התפקיד של המגזר העסקי במימון תשתיות קריטי, בכך שהוא מבטיח כי תשתיות לקויות או חסרות לא נהפכות 'צוואר בקבוק' של צמיחה כלכלית וחברתית"

ממשלות יוכלו להיענות לביקוש הגואה לתשתיות לאומיות, המגיע ל-3 טריליון דולר בשנה, רק באמצעות הגדלת ההשקעות של המגזר העסקי בתחום המסתכמות בטריליון דולר בלבד - כך עולה מדו''ח עב-כרס שחשף הפורום הכלכלי העולמי, לרגל מושב הקיץ שייפתח ב-13 בספטמבר בטיאנג'ין שבסין.

לפי הדו''ח "סוללים את הדרך: מקסום ערכו של המימון הפרטי בתשתיות", הפער בין הביקוש להיצע בתחום התשתיות לאומיות יגדל וילך, על רקע המשבר הפיננסי העולמי הקשה שאילץ את הממשלות לצמצם באופן משמעותי את ההוצאה הלאומית, על מנת להפחית גירעונות.

"התפקיד של המגזר העסקי במימון תשתיות קריטי, בכך שהוא מבטיח כי תשתיות לקויות או חסרות לא נהפכות 'צוואר בקבוק' של צמיחה כלכלית וחברתית", נכתב בדו''ח. "השקעות פרטיות בתשתיות נחשב עדיין, במידה רבה, 'נישה', או הזדמנות חד-פעמית", מסביר קבין שטיינברג מהפורום הכלכלי העולמי. השקעות בתשתית מתאפיינות בהיותן עתירות הון ומניבות מזומנים רק בטווח הארוך.

אווירה של השקעות

עוד עולה מהדו"ח כי מדינות אשר הצליחו לפתח את שוק המימון הפרטי מתאפיינות ביצירת אווירה כלכלית, פוליטית ומשפטית המובילה להשקעות; הכנת תוכניות לטווח ארוך; מיסוד של מסגרות רגולטוריות וחוזיות המסדירות את כל הסוגיות האפשריות בצורה אפקטיבית וצודקת; תמיכה רחבה של מחזקי המניות, ולא רק של בעלי השליטה של החברה המממנת; ושקיפות ושיתוף הציבור בכל השלבים. מחברי הדו"ח מציינים גם כי מדינות אשר הסתמכו אך ורק על הון זר נכשלו יותר מאלו שדאגו לפתח יכולות מימון מקומיות או אזוריות, ומחפשות כל העת מקורות מימון נוספים.

בין השאר ממליצים המחברים לממשלות להרכיב ולטפח צוותי מומחים מיוחדים בנושא, ולתמרץ אותם להישאר במגזר הציבורי כדי לשמר את הידע, את הכישורים ואת הניסיון שרכשו בתחום.