חיפוש בגוגל אחר המילה "חדשנות" מעלה יותר מ-274 מיליון תוצאות. לשם השוואה, שם משפחתו של נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, יזכה לכ-300 מיליון תוצאות; והמילה "ישראל" תזכה אתכם בכ-270 מיליון תוצאות. חדשנות במאה ה-21 הפכה להיות שם נרדף לאיכות, וכל חברה שמכבדת את עצמה מתהדרת בתווית החדשנות בין ערכיה ויעדיה. חדשני הוא צעיר, חכם, שובר גבולות, ומתאים בדיוק לתדמית שהיינו רוצים לאמץ לעצמנו כהנהלת הארגון או כמנהלים מוכשרים.
הגדרת החדשנות גם היא נעה על סקאלה רחבה, החל מיצירתיות עם תכלית ועד להגדרת תהליכים עבודה מורכבים היוצרים חידושים טכנולוגיים בצורה סיסטמית ומבוקרת. מטבע הדברים, רוב הדיבור על החדשנות מתרכז בנושאי טכנולוגיה מתקדמים ומשויך אוטומטית להיי-טק.
אוניברסיטאות ומכללות הבינו את הפוטנציאל, והן מכניסות למערכות הלימוד קורסים מתקדמים, החל מחשיבה יצירתית ועד לניהול החדשנות הטכנולוגית בארגוני עתירי ידע. תאגידים בינלאומיים וארגונים גדולים מקימים מחלקות חדשנות בין-ארגוניות בניסיון לדמות תהליכי חדשנות המיוחסים לחברות סטארט-אפ צעירות.
המציאות בשטח, כרגיל, קצת יותר מורכבת. חדשנות מהווה אמנם תהליך חיוני לתעשיות עתירות ידע, אך הוא חיוני לא פחות, ואולי אף יותר, לתעשייה המסורתית. כיום מערכת ההשכלה הגבוהה והמדיניות הממשלתית לא מייחסים משקל לעידוד החדשנות בתעשיות המסורתיות. בנוסף, תעשיות מסורתיות ממוקמות לרוב בפריפריה, הסובלת ממסחור במשאבים ומהיעדר כוח-אדם מקצועי ואיכותי. תעשייה מסורתית גם ממותגת כמיושנת וחסרת אתגרים אמיתיים בתחום הטכנולוגיה.
הדרך היחידה לעודד חדשנות בתעשייה המסורתית, בעיקר על מנת לעודד חדשנות בתעשייה הפריפריאלית, היא ליצור אשכולות ידע (Clusters), הנתמכים על-ידי מדיניות ממשלתית מכוונת וניזונים אחד מהשני על בסיס קבוע. בנוסף, אשכולות אלו חייבים ליצור מערכת קשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה החיצונית ברמה הלאומית והבין-לאומית. מודל כזה עובד בהצלחה בחלק גדול ממדינות אירופה וכעת, עם הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD, ניתן, באמצעות תיווך ממשלתי, לעודד השתתפות התעשייה בתוכניות אלו. בנוסף, יצירת מערכת החלפת מידע וסינרגיה בין תעשייה ההיי-טק המתקדמת לבין התעשייה המסורתית, תביא תועלת לשתי התעשיות. "שירות מילואים" של דרג ניהול ביניים מתעשיות עתירות ידע בתעשייה המסורתית במתכונת קבועה ונתמכת על-ידי התמ"ת יסייע ליצירת אותו גוף ידע מתקדם לשתי התעשיות.
על מנת להביא לשינוי אמיתי במרקם הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל, יש לבחון שילוב סיסטמי של הוראת החדשנות וניהול החדשנות בהקשר של התעשייה המסורתית, תוך מיקוד הקצאת משאבים ועידוד לחדשנות מצד הממשלה, עם הכוונה לתעשיות מסורתיות (בין אם באמצעות סובסידיות, תוכניות חניכה ותוכניות עידוד אחרות). צעדים אלה יובילו בהכרח לפיתוח ולקידום הדדי הן של התעשייה והן של סביבתה החברתית-כלכלית. על מנת להוביל לקידום אמיתי של הפריפריה ולשבירת תקרות הזכוכית של האוכלוסיות המוחלשות, יש להתמקד בהוראה וביישום החדשנות דווקא בתעשייה המסורתית ובכך לשדרג את המפעלים הקיימים.
הכותבת מנהלת את המרכז ליזמות ולחדשנות במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון