גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רבים סוברים שיש להימנע מלחתום על זיכרון דברים, ורבים מוצאים עצמם אחרי זיכרון דברים במלכודת מבחינות שונות כגון מיסוי, או היבטים תכנוניים וכו', שהופכים את העסקה לבלתי כדאית או לא סבירה, דבר שמתגלה להם רק אחרי שמבינים את משמעות מה שחתמו עליו. יצוין, כי אין מעמד של "זכרון דברים" - או שמדובר בחוזה, או שלא מדובר בחוזה - אין חצי חוזה.

חרף זאת, אין איש שעומד בפיתוי של חתימה על זיכרון דברים. מוכר, שחיפש זמן רב קונה עד שזה הגיע, מנצל את ההזדמנות ומבקש לקשור אותו לחוזה שמחייב, שמא אותו קונה יעבור למוכר אחר. קונה שחיפש זמן רב נכס עד שמצא, מבקש לקשור את המוכר בהסכם לפני שהמוכר יתפתה לקונה אחר.

בית המשפט העליון, בפסק דין מעניין שניתן שלא בדעה אחת, ניתח את הסוגיה מזווית של העדר לוח תשלומים בזיכרון דברים. העניין היה בע.א 7193/08 מנחם עדני נ' מרדכי דוד, שנדון בפני השופטים חיות, פוגלמן ועמית. בין הצדדים נחתם זיכרון דברים שנערך באמצעות עורך דין, כשהמערער התכוון לרכוש חנות מהמשיב.

זיכרון הדברים נקב בסכום של התמורה ונקבע כי הסכם מפורט ייחתם לאחר מכן, אך זיכרון דברים לא כלל לוח תשלומים. המו"מ בין הצדדים ובאי כוחם הביא רק לחילופי טיוטות, אך לא להסכם חתום. המערער מצדו דווח לשלטונות מס שבח על העסקה, ורשם הערת אזהרה. לכשנודע למשיב על פעולות אלו, עתר למתן פסק דין הצהרתי לפיו זיכרון דברים אינו הסכם מחייב, ולמחיקת הערת האזהרה של המערער.

בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה וקבע כי "לוח התשלומים" הינו פרט חיוני ומהותי, שבלעדיו אין הסכם (כך לפי "רשימת עציוני", מפס"ד קפולסקי נ' גני גולן). השופט גרשון מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי חרף ההלכה שמרככת את דרישת הכתב, לא ניתן לתת תוקף של חוזה לזיכרון דברים שאין בו לוח תשלומים.

ערעורו של המערער נדון בפני הרכב של שלושה שופטים, שקבעו תוצאות הפוכות. השופטים פוגלמן וחיות בדעת הרוב קבעו, כי אי פירוט לוח תשלומים משמע שלא הייתה גמירות דעת, ונעדר רכיב של מסוימות מההסכם - במיוחד שזיכרון הדברים הפנה ללוח תשלומים כנספח, אך נספח זה מעולם לא נערך ולא נחתם.

השופט עמית בדעת מיעוט הגיע לתוצאה אחרת, בהסתמכו על תורת "הביצוע האופטימלי". לפי השופט עמית, תורה זו מאפשרת לצד לחוזה להסכים לתנאים אופטימליים של כל צד שכנגד, ובכן לתת תוקף להסכם.

השופט עמית למד מהתנהגות הצדדים לאחר זיכרון הדברים כי נושא מועדי התשלום לא היה שנוי במחלוקת, ולכל הפחות המערער היה מוכן למלא אחר מועדים שהמשיב מעונין, ואשר על כן יש לתת תוקף של חוזה לזיכרון הדברים.