העונש המקסימלי בשימוש במידע פנים יעלה לשנתיים מאסר

ועדת הכספים אישרה את הצעת חוק האכיפה המינהלית שיזמה רשות ני"ע ■ נאסר על ביטוח או שיפוי - עובד שייקנס ישלם מכיסו הפרטי ■ ח"כ גפני לזוהר גושן: "יישם את החוק באופן הגון"

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ג') את הצעת חוק האכיפה המינהלית שיזמה רשות ניירות ערך, והיא תועבר לניסוח נוסף ולאחר מכן לאישור המליאה אחרי הפגרה. במסגרת ההצעה הוחלט להעלות משנה לשנתיים את עונש המאסר על עבירה של שימוש במידע פנים.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, פנה ליו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, וביקש ממנו ליישם את החוק באופן הגון: "אנחנו הולכים לאשר חוק שהוא חסר תקדם במדינת ישראל. אני יודע שכבר הולכים ליישם אותו בחוק ההסדרים בנושא שוק ההון ובחוק הטיס. אתם מקבלים הרבה מאוד כוח וצריכים להתייחס לדברים המיוחסים בהצעת החוק ברגישות", אמר גפני.

לדברי גפני, מטרת הוועדה היא להגן על לקוחות מפני שרלטנים, אך יחד עם זאת על הרשות להבין כי דברים לעיתים נעשים בתום-לב: "אנחנו מבקשים שכאשר החוק הזה ייכנס לתוקף תתייחסו לאנשים, גם אם הם נכשלו בתום-לב, שלא בנוקשות".

יו"ר רשות ניירות ערך, זהר גושן, השיב לגפני ואמר: "הדברים שאמרת נופלים על אוזניים קשובות".

במסגרת הצעת החוק הוחלט כי הקנסות האישיים להם יהיו חשופים נושאי משרה בנוגע להליכים מינהליים יופחתו לגבי עבירות קלות וטכניות, אך באותה מידה הוחלט לאסור על ביטוח או שיפוי, כך שאם אותם עובדים ייקנסו - הם ישלמו על כך מכיסם הפרטי.

ההחלטה לאסור על שיפוי וביטוח התקבלה לאחר שמשרד האוצר הודיע כי שיפוי ימנע כל הרתעה, ולכן יש לפסול את השיפוי ולהוריד במקביל את גובה הקנסות. סעיף השיפוי והביטוח הוכנס במהלך הדיונים להצעת החוק, בעקבות הסכמות שהגיע הרשות עם איגוד הבנקים ולבקשתו.

הצעת החוק מאפשרת לרשות ניירות ערך להטיל עיצום כספי בהליך מינהלי על תאגיד, בהתאם למספר דרגות: הקנס המירבי המתייחס לעבירות חמורות, כגון שימוש במידע פנים ומניפולציה בניירות ערך, יעמוד על 5 מיליון שקל לתאגיד ועל מיליון שקל לנושא משרה ועובד זוטר.

בעבירות קלות נקבע כי הקנס הכספי המירבי לתאגיד יעמוד על 3 מיליון שקל ועל 600 אלף לעובד. במדרגה האחרונה, שכוללת עבירות טכניות בלבד, יעמוד הקנס לתאגיד על מיליון שקל, 400 אלף שקל לנושא משרה ו-25 אלף שקל לעובד זוטר.

הצעת החוק כאמור אוסרת על תאגיד או בעל שליטה לשפות או לשלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על בעל השליטה או על עובד. עם זאת, ההצעה מאפשרת לתאגידים ולבעלי השליטה לשפות או לבטח עובד בשל הוצאות שהוציא הקשורות להליך המתנהל בעניינו, כגון הוצאות שכר-טרחת עורך דין.