די זהבית, די, מספיק

די, זהבית כהן, מספיק. אם תתעקשי עוד ועוד - תחזור ותישאל השאלה: מה היא מתעקשת להסתיר? ותדמית הסופר-מנהלת שלך עלולה להיפגע.

רכשת את תנובה בעסקת חבילה עם אינטרס פוליטי-בולשביקי קדמון, לשמור על חשאיות הדו"חות הכספיים של תנובה: בעיקר כדי ש-620 צהקיבוצניקים והמושבניקים, בעליה משכבר הימים, לא יידעו מה באמת יש להם ולא ידרשו, חלילה, מעט כסף - בדיבידנד או בתמורה למכירת המניה - לרווחה, לפנסיה או לכיסוי חובותיהם.

הפכת את תנובה לנכס אדיר ומשגשג. ניסית, התאמצת, להשאיר אותו חשאי, אבל זה לא הולך. הכול הולך ומסתבך. ובעיקר: הסכנה המתפתחת מתוך החשאיות הזו הולכת וגדלה.

האמת: אין גם שום דבר שמצדיק את המשך החשאיות. לא הטיעון שעלה בבית המשפט כאילו תצטרך תנובה להשקיע 56 מיליון שקל (לא הגזמתם?) כדי לפרסם דו"ח כספי; בוודאי לא הטיעון שמשה טרי, מי שהיה מנהל רשות ניירות ערך, נתן באותה עת התחייבות בעל פה לאנשי מאיר שמיר שתנובה לא תידרש לחשוף נתונים כספיים. זה נכון, אבל הדגש הוא על "באותה עת".

תנובה הייתה אז חברה מדוכאת, שבעלי המניות שלה, רובם ככולם בקשיים כספיים גדולים, לא נהנו ממנה. בפני טרי עמדה הברירה שמאיר שמיר ירכוש חלק בתנובה באמצעות חברה פרטית שבבעלותו, ואז החברה הציבורית "מבטח שמיר" תספק לו את הערבויות הנדרשות למימון הרכישה (גם שמיר יודע להעביר עסקת בעלי עניין...), או שהחברה הציבורית היא שתבצע את הרכישה - וכך גם הציבור בבורסה יוכל ליהנות מהבוננזה העתידית הצפויה. טרי חשב על ציבור המשקיעים הרחב. לא חשב, לא התכוון, ולא התחייב, למסתורין וחשאיות לעולמי עולמיא.

יותר מזה, כבר אז היה ברור שפני טרי לכיוון לגמרי אחר, שהרי שזמן לא רב לפני כן דרש טרי להחיל את חוק ניירות ערך על כל הקואופרטיבים הגדולים, תנובה, אגד, דן ואחרים, בטיעון שריבוי בעלי המניות שלהם מגדיר אותם כגופים ציבוריים לכל דבר, לכן הם מחויבים בדיווחים כספיים סדירים.

מי שעצר אז את המהלך, בהבטחה החמקמקה והנדושה של "נחשוב ונגבש הצעה", הם רשם האגודות השיתופיות, אורי זליגמן, הנושא בתפקיד הבכיר והמסתורי הזה כבר עשורים, ומשרד המשפטים דאז. היום, טרי, בדיוק כמו זוהר גושן, היה דורש דיווחים סדירים לבורסה.

גם היום תנובה היא חברה ציבורית. ולו רק מהנימוק הפורמלי שמחזיקים בה יותר מ-35 משקיעים, לא כולל מוסדיים. סעיף 15 א (א) (1) לחוק ניירות ערך קובע כי בכל מקרה של פחות מ-35 משקיעים, לא כולל מוסדיים, לא מוטלת חובה לפרסום תשקיף לציבור; מעל 35 - חובת תשקיף וחובת דיווח.

אז מספיק עם הבלגן, בעיקר מפני שעכשיו הוא הופך לבעייתי ביותר עד כדי חשש לפגיעה בציבור ובמשק. במשחק המתפתח לנגד עינינו, בנק לאומי, הבנק הגדול במדינה, הולך לבצע עסקת ענק שאליה יכניס כשותפים ונהנים (שכן שותפות עם זהבית כהן מבטיחה הצלחה ודיבידנדים), רק את אלה שנושאים חן וחסד בעיני קומץ, קמצוץ: מקבלי ההחלטות החשובות בבנק, החברים שלהם, החברים של החברים שלהם, או האינטרסים שלהם.