בכירים במשרד האוצר החלו שוב לשקול הקמה של קרן ממשלתית ליצוא הון כפתרון להיחלשות הדולר. כך נודע ל"גלובס". לפי יוזמה זו, שפיתחו בתחילת השנה פרופ' נתן זוסמן ופרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, הקרן הממשלתית תנפיק אג''ח שקליות לטווחים ארוכים לטובת קרנות הפנסיה המעוניינות להחזיק נכסים שקליים.
הקרן תשקיע את הכספים שתגייס בהנפקות השקליות בחו''ל, וכך ייווצר תזרים הון לחו''ל כנגד עודפי היצוא. כדי להשקיע בני"ע זרים, יהיה צורך ברכישה מאסיבית של דולרים, דבר שיתרום לבלימת היחלשות הדולר מול השקל.
"לא צריך להציג את המכשיר הזה ככזה שמציל את היצואנים בטווח הקצר, אלא יותר כמכשיר שפותר בעיה מבנית וארוכת טווח: היעדר פיזור של נכסי הפנסיה של אזרחי ישראל. כמובן שלמכשיר הזה יש גם השפעה משנית חיובית לטווח הקצר בשוק המט''ח", אמר פרופ' זוסמן.
משקל ני"ע הזרים בתיק הפנסיה של אזרחי ישראל (כ-12% בקרנות הכלליות וכ-6% בקרנות הוותיקות) הוא מהנמוכים ביותר בעולם המערבי במונחים מוחלטים ונמוך משמעותית יחסית למדינות בעלות מאפיינים דומים, כגון בלגיה, אירלנד, הולנד, ספרד ופורטוגל, שם השיעורים נעים מ-20% עד יותר מ-40%.
"הממשלה חייבת לעשות את הצעד הראשון ולרכוש נכסים מחו''ל תוך ניצול השקל החזק. אני מניח שמנהלי הקופות יעשו אותו דבר לבד, בלי הקרן", הסביר זוסמן והוסיף: "מבחינת הספקולנטים, עצם הידיעה שכמות כל כך גדולה של כסף עומדת לצאת החוצה, כבר תשנה את המצב. זה כבר לא פישר לבד עם הרכישות, אלא מאסות של כסף שייצאו ובאופן מתמשך".
החשכ"ל מתנגד
המתנגד העיקרי ליוזמה זו הוא לא אחר מהחשב הכללי, שוקי אורן, שבין תפקידיו גם ניהול החוב של מדינת ישראל שעמד בתחילת 2009 על כ-110 מיליארד שקל, כאשר 89% מהם נקובים בדולר.
"אורן מפחד מזינוק חד של הדולר שיטיס את החוב הדולרי במונחי שקלים לשמיים", מסביר בכיר באוצר לשעבר שהיה מעורב בדיונים. ואמנם, אחד החסרונות העיקריים של יוזמת הקרן הוא הסיכון המטבעי אליו נחשפים לא רק החשכ''ל, אלא גם העמיתים בקרנות הפנסיה. "המדינה יכולה לגדר חלק מהסיכון תוך התחייבות לשמור על שער מסוים: אם הדולר יירד מתחתיו, המדינה תשלם ותשלים את הפער. אם הדולר יעלה, המדינה תרוויח את ההפרש", מסר הבכיר.
על אף ההתנגדות של אורן, לאחרונה ביקשו כמה בכירים באוצר, לרבות סגן השר, יצחק כהן, לשקול שוב את הרעיון של ספיבק וזוסמן. גם יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, צפויים להביע תמיכה ביוזמה.
הצניחה החדה של הדולר גרמה לקברניטי הכלכלה לשקול שוב את האפשרות להתערבות ממשלתית שלא תגרום לעיוותים. לפי הערכות, ההצעה של זוסמן וספיבק תובא אל שולחנו של שר האוצר עם חזרתו מארה''ב.
הבעיה השלישית
להיחלשות של הדולר ולהיעדר פיזור הסיכונים בתיק הפנסיה, מצטרפת בעיה נוספת שקרן ממשלתית צפויה לפתור: ההשלכות השליליות מגילוי נפט וגז בטווח הבינוני, המוכרות בספרות הכלכלית בשם "המחלה ההולנדית". לפי מונח זה, העלייה בהכנסות המדינה מניצול משאב טבעי תגרום לייסוף חד של המטבע המקומי, דבר שהופך את הסקטור היצרני לפחות תחרותי בהשוואה למדינות אחרות. הפתרון הנפוץ למניעת "המחלה ההולנדית" הוא הקמת קרן ממשלתית שמייצאת הון (רוכשת נכסים במט''ח).
"יש שלוש בעיות טווח ארוך שהקרן יכולה לפתור", מסביר בכיר באוצר לשעבר ומוסיף: "מה שחשוב הוא שהאוצר, בנק ישראל ורה"מ, ידונו על הפתרון ברצינות, דבר שטרם קרה".
