נוהל חדש: חקירה מניעתית במשרדי עו"ד המנהלים כספי לקוחות

מעילה באמון הלקוח מצד עורך הדין היא אחד החששות הגדולים של המגזר הבנקאי והמסחרי בארץ. רק באחרונה הרשיע בית המשפט את עורכת הדין לשעבר ירדנה נילמן, במסגרת הסדר טיעון, בגניבה שיטתית של 7 מיליון שקל מקשישים רבים, חלקם חולי נפש, ששימשה להם אפוטרופוסית. המקרה של נילמן הוא רק אחד מאותם מקרים שבהם עורך הדין, המנהל או גובה כספים בנאמנות עבור לקוחות, מחליט לפעול בהם כבשלו.

"החשש ממקרים דומים הוביל בשנה האחרונה חברות רבות, כחלק מנוהל מסודר, לבצע ביקורות חקירתיות במשרדי עורכי הדין המנהלים עבורן בנאמנות כספי לקוחות", אומר רואה החשבון והמשפטן שי מדינה, שותף ומנהל מחלקת ביקורת חקירתית בחברת פאהן-קנה ניהול בקרה Grant Thornton. אלא שבניגוד לגופים גדולים הנעזרים ברואי חשבון לביצוע ביקורת - אנשים פרטיים, כמו במקרה של נילמן, מתקשים לבקר את עורך דינם.

"אנשים פרטיים צריכים להיכנס לנעלי המבקר, והכלים שעומדים לרשותם הם יחסית שוליים. לא ניתן לכפות על עורך דין לפתוח חשבון נאמנות, ואין מנוס אלא לשבת על הזנב של עורך הדין ולבקש אסמכתאות מצד שלישי כדי לאמת כי הכספים אכן מנוהלים באופן הולם", מסביר מדינה.

קושי בבקרה

מדינה, המנהל ביקורת עבור מוסדות ממשלתיים, חברות מסחריות ורוב הבנקים בישראל, מספר על מקרים שנתקל בהם באחרונה במסגרת ביקורות שערך. "במהלך ביקורת שערכנו גילינו כי לפי החשד עורך דין הפקיד בחשבונו הפרטי מיליוני שקלים, שאותם גבה בנאמנות מחייבים במקום להעביר את התקבולים לחשבונות הלקוחות. הוא השתמש בכספים אלה לכיסוי חובות הימורים שבהם היה מעורב. כדי להסתיר זאת, 'גילגל' עורך הדין סכום כסף בין חשבונות החייבים, כדי ליצור את הרושם שישנה תנועת מזומנים. שיטה זו נקראת בשפה המקצועית 'Lapping', וחוקרי מעילות מנוסים מזהים אותה בנקל", מספר מדינה.

לדבריו, הונאות מסוג זה מתאפשרות כתוצאה מהעצמאות הרבה שניתנה לאותם עורכי דין בניהול כספים ונכסים. "ברוב המקרים לא קיימות בקרות, אשר יכולות לאתר מצב של אי-קבלת כספים, והארגונים מתבססים בעיקר על הדיווחים המתקבלים מעורכי הדין ללא כל בדיקה של נכונות הנתונים שעליהם מבוססים הדיווחים. כמו כן, ההיקף הגדול של החייבים, הסכומים הנמוכים של כל חייב והעובדה שפעילות הגבייה מתבצעת אצל עורכי הדין - כל אלה מקשים מאוד על הארגונים בבקרה על הגבייה".

"הבלגן חוגג"

מדינה מבדיל בין המגזר הבנקאי, המקפיד על ביקורות במשך שנים, לעומת המגזר המסחרי. "רוב הבנקים בישראל משתמשים בביקורת חקירתית מונעת במשך שנים אצל עורכי דין העובדים איתם. במרוצת הזמן, ועם התגברות התופעות השליליות של מעילות על-ידי עורכי דין שסרחו, החלו גם גופים עסקיים, ממשלתיים ורשויות מקומיות, השוכרים את שירותיהם של עורכי דין לצורך גבייה מלקוחות, להשתמש בכלי הביקורת החקירתית המונעת", אומר מדינה.

המשרדים שבהם נמצאו אי-סדרים, מציין מדינה, הם בעיקרם משרדים קטנים המתרכזים בגבייה ממספר רב של חייבים באמצעות הוצאה לפועל. "במשרדים קטנים תהליכי העבודה פחות סדורים, ולמרות ההתמחות שלהם בפן המקצועי, האי-סדר והבלגן חוגגים. מספר מועט של משרדים גדולים עוסק בגבייה עבור לקוחות, שהם בעיקרם בנקים - ושם ההליכים סדורים ומפוקחים".