קלקלת טלוויזיה

למה ללמד איך לנהל את הכסף טוב יותר, כשאפשר להזניק לאולפן את פנינה רוזנבלום?

בימים אלה עובדים בזכיינית ערוץ 2 קשת במרץ על פורמט חדש למהדורה חדשותית בעלת אוריינטציה כלכלית בהגשת טלי מורנו ובהפקת "קסטינה הפקות". התוכנית הלילית החדשה אמורה לתת תשובה להצלחה של "לילה כלכלי" עם שרון גל בערוץ 10.

על פניו, מדובר בתופעה מבורכת. הטלוויזיה המסחרית לוקחת על עצמה את המשימה החשובה להקנות לציבור הרחב את הכלים להבין מה קורה עם הכסף שלו, ואת היכולת לפקח על האנשים והמוסדות שאמורים לנהל אותו, וכן להתמודד טוב יותר כצרכן בכלכלה דורסנית ומסובכת.

בפועל, מדובר בקרקס. אחיזת עיניים שמוסווית מהקהל על-ידי קונפטי מצופה זהב, שמחובר לתקרה בשקיות זבל. אחרי יותר משנה ש"לילה כלכלי" נמצאת באוויר, סביר להניח שגם היום צופיה הנאמנים של התוכנית אינם יודעים (בהנחה שהם לא ידעו קודם) את ההבדל בין תמ"ג לתל"ג; האם הם מחזיקים בכלל במסגרת קרן הנאמנות שלהם באג"ח או במניות של אפריקה ישראל; ואיך, לעזאזל, זה ישפיע על הפנסיה שלהם.

מה שהם ודאי יודעים, זה שיעל בר-זוהר קמה באמצע ראיון כשמדברים איתה על כסף; שבר רפאלי מהממת גם בסרטון היוטיובי של פוקס; ושהתחביב החדש של האלפיון העליון הוא לוליינות.

כששוק המניות עולה, בוחרים להביא לאולפן את פנינה רוזנבלום כפרשנית; וכשמנסים לנתח את הפרופיל האישיותי של בעלי ממון, מעלים לשידור את דוגמנית העבר קארן דונסקי.

קשה להאמין שמישהו באמת מתכוון לשרת את הצופים. הפקתן של מהדורות כלכליות על-ידי זכייניות הערוצים המסחריים (בניגוד ל"תוכנית חיסכון", שמופקת על-ידי חברת החדשות) מטרתן לשרת חשבון בנק אחד בלבד - את זה שלהן.

רק לאחרונה החליטה הרשות השנייה להמשיך ולהכיר במהדורות הכלכלית כהפקות תעודה. אם הציבור באמת רוצה לקבל שיעור בחשבונאות נבונה, הוא מוזמן להסתכל דווקא מאחורי הקלעים של מופע הלהטוטנות, וללמוד איך הופכים צהוב לזהב, ואחר-כך - בחסות החוק - לכסף.

בניגוד לתופעה המבורכת של העומק המחודש של היצירה המתוסרטת בישראל - תוכניות האולפן ממשיכות להצדיק את הסברה שטלוויזיה יודעת רק לרדד נושא, ולא להעמיק בו.