"אוי-בידיבום-בידיבם, הינשאו פתחי עולם, אוי-בידיבום-בידיבם" - סלסוליו החסידיים של הזמר הרעידו את גג המכונית, והחרידו את הציפורים מצמרות העצים.
צמד החוליגנים חסרי הנימוס שישבו במכונית, שרבבו את זרועותיהם מבעד לחלונות וחבטו על דלתותיה חבטות קצובות, מצטרפים כמיטב יכולתם לזמרה השוצפת שבקעה מהרדיו שלהם. "רדיו קול מבשר" נקראת תחנה קדושה זו, ותרועות קולו המייבב של הזמר ניקבו ככברה את דממת אחר-הצהריים של העיירה הגרמנית הקטנה.
לכאורה, אמורים היו תושבי העיירה להזעיף פניהם נוכח הנוכחות היהודית המתחדשת בעירם, ולהצניח את מחירי הדירות באזור. אך הם רק העיפו בנו כמה מבטים סקרניים ומשועשעים.
לא המוזיקה שעשעה אותם, וגם לא צמד החוליגנים המתופפים, אלא רק המכונית. כזאת הם טרם ראו.
זוהי ב.מ.וו מיני-קאנטרימן. הבת החדשה למשפחת המיני המצליחה. אחות למיני-ONE, מיני קופר, מיני קופר S, ומיני קלאבמן.
ומה עושה "רדיו מבשר טוב" במכונית בווארית השועטת לה בצפון גרמניה? נקדים קמעה את המאוחר ונספר כבר עכשיו שהמיני הזאת - בעצם, כמו רבות מאחיותיה - מקפידה מאוד להיות עדכנית. עכשווית. מחוברת. מרושתת. דהיינו - ערוכה ומוכנה לכל גאדג'ט אלקטרוני, שמיצ'יק חברתי ושטיציק אופנתי; חיבור לאייפוד, מעגן לסמרטפון, שקע לנטבוק ותקע לבלוטות'... אומרים כי אפשר גם להזמין תוספת מיוחדת המשליכה מהמכונית כל נוסע שאין לו אייפון, טוויטר, פייפר, אייפד או קוקפייס... (אינני יודע אם כבר יש גאדג'ט שכזה, אבל ראוי שיהיה).
מאליו מובן אפוא שקאנטרימן גם מצוידת ברדיו אינטרנטי יעיל ומשוכלל, וזה מצא חיש-קל את תחנת "קול מבשר", והחל מנעים לגרמניה את זמירותיו הנלהבות. לנו נדמה היה שאנחנו מחזירים עטרה ליושנה. תושבי הכפר הקטן רק ראו שני פרחחים חסרי-תרבות, המחללים את קדושת השלאף-שטונדה שלהם בסוללת תותחי-דציבלים ברוטלית, שצריכה הייתה להיות אסורה בשימוש על-פי אמנת ז'נווה.
מכמנים של קסם אישי
בניגוד לדעה המקובלת, קאנטרימן זו אינה ממשיכת דרכו של מיני-מוק (MOKE) - ג'יפון קטן וחמוד על בסיס המיני המקורית, שיוצר מ-1964 ועד ל-1993 - אלא של קאנטרימן המקורית, שיוצרה בשנים 1961-1969. מין מיני-סטיישן שהתהדרה בעיטורי עץ נאים ובממדים קצת גדולים יותר. כמו הקאנטרימן ההיסטורית, גם הנוכחית מבקשת להעניק פתרון לבעיית הממדים המצומצמים-משהו של המכונית המקורית, מבלי לחרוג יתר על המידה מעקרונות היסוד העיצוביים שלה.
כידוע, את הצלחתה המסחררת חבה המיני המתחדשת לשתי תכונות מסתוריות קמעה: מכמנים של קסם אישי וחווית נהיגה על גבול הסם המשכר. כל האוחז בהגה של מיני, ולא חשוב איזו מיני זו, הופך חיש-קל ל"סמיילי". חיוך לא-נשלט מפציע על פרצופו, ולא נמוג עד אשר הוא מוצא חניה ויוצא מהמכונית.
לא קל לשמור על חיותן של מעלות שכאלה. איש הרי לא מבין בדיוק כיצד הן נולדו, וממילא איש גם אינו יודע בדיוק כיצד לשמרן. בעיקר לא כשמדובר בשינוי לא מבוטל בממדיה של המכונית, במשקלה, במרכז הכובד שלה, ובכל שאר האלמנטים היוצרים יחדיו את נתוניה האסתטיים והמוטוריים.
ובכל-זאת הם הצליחו. המכונית עבתה, כבדה, גבהה והתארכה, אבל נשארה מיני. היא בעצם די גדולה - אבל נשארה מיני. היא ארוכה מארבעה מטרים ומשקלה מתקרב אל גבול הטון-וחצי - אבל היא נשארה מיני. היא שימושית והגיונית כמו מכונית משפחתית - אבל נשארה מיני. טהרנים ודקדקנים אוהבים לבכות את ממדיה החדשים. על אפם ועל חמתם - היא נשארה מיני.
גם עיצוב הפנים שומר על רעננות המקור, ואפילו השתפר קמעה. לא עוד פיסות פלסטיק בצבע מתכת מלאכותי, אלא מרחב פנים הרמוני ואיכותי, ואפילו נוח לשימוש. צמד מושבים אחוריים שחדלו להיות דרגשי הובלה לחיות-מחמד בתרדמת, ונעשו מושבים ראויים למגורי אדם, ואפילו אדם די מגודל.
לכך ראוי להוסיף ארבע דלתות, תא מטען מפתיע בגודלו, מרחב ראש משופר, מרחב מרפקים נדיב... בקיצור, המיני הפך לאוטו. אך האוטו נשאר מיני.
אינה מושלמת, חלילה
לאירוע ההשקה הגיעה קאנטרימן בתצורה אחת בלבד: קופר S, מנוע 1.6 ליטר טורבו, 184 כ"ס, 24 קג"מ, הנעה 4X4, גיר ידני, דיפרנציאל חכם, וכל סוללת עזרי היציבות, הנהיגה והבלימה המתבקשת.
עם כל הארסנל הזה, היא הצליחה לשמור על מידה לא מבוטלת של הקסם המוטורי המאפיין את אחיותיה. למרות ממדיה - עדיין יש לה את זה. גם היא משגרת את שפתיו של הנהג אל אוזניו, ומעלה נצנוץ אינפנטילי בעיניו. אכן, לא כמו בקופר S הרגילה, גם לא לגמרי כמו בקופר הרגילה, בוודאי שלא כמו במיני ג'ון-קופר-וורקס (המככבת בחלומותיי מאז זכיתי לנהוג בה לא מכבר, אך על כך בפעם אחרת). אכן, המשקל, הממדים ובעיקר ההגה ותגבורו החשמלי, פוגמים באותה "חוויית קארטינג" מפורסמת. אבל לא הורגים אותה. רק פוגמים. ואני, בכל אופן, חייכתי כשנהגתי בה, והמשכתי לחייך גם דקות ארוכות לאחר שנאלצתי להשיב אותה לבעליה.
האם אמשיך לחייך גם כאשר אנהג בגרסאות החלשות יותר? נטולות ההנעה הכפולה והדיפרנציאלים החכמים? לא יודע. לא ברור.
קאנטרימן אינה מושלמת, חלילה. אפשר להדק בה את ההגה, לרכך את המיתלים, לשפר את המושבים הקדמיים, ולחדול - למען השם - מהתרגיל המשונה של הזרקת דלק לתוך הבוכנות בתזמון שגוי בכוונה, כדי להפיק מהאגזוז קולות פיצוץ של מכונית מרוץ.
אך כל אלה לא פוגמים בעובדה אחת מכרעת: קאנטרמן היא - מעל לכל - מכונית חכמה. מתכנניה הצליחו לעשות את הבלתי אפשרי: לייצר אוקסימורון. גמד ענק. כבד ראש ומלא חן. שימושי ומלבב. חייכני ורציני. מבוגר וילדותי.
מכונית זו ניחנה בכל התכונות המבטיחות לה הצלחה. כמה חבל שבישראל יוצמד לה, כנראה, תג-מחיר המבטיח לה כישלון.
מתחרות
אאודי A3
ב-253 אלף שקל מציעה אאודי את גרסת TFSI, 2 ליטר טורבו של A3 חמש דלתות (ספורטבק). במודל 2011 המכונית מציעה נוכחות כביש נאה ואופנתית, אך לא בדרגת הקאונטרימן ובממדים חיצוניים שגדולים רק במעט מאלה של המיני המקבילה. מנוע 2 הליטר מייצר 200 כ"ס ובשילוב עם תיבת DSG מאיץ ל-100 קמ"ש ב-7 שניות
אלפא ג'ולייטה
ב-230 אלף שקל מוצעת בארץ הגרסה הבכירה של אלפא ג'ולייטה החדשה, היישר מהמכבש. לאחות הגדולה של מיטו יש הרבה מאוד סטייל איטלקי, פרופיל מסובב ראשים ותא נוסעים שמשלב טכנולוגיה מתוחכמת עם איכות ייצור גרמנית. לגרסה הבכירה יש מנוע 1.75 ליטר טורבו, עם לא פחות מ-235 כ"ס ונתונים מכובדים כמו תאוצה ל-100 קמ"ש ב-6.8 שניות
מרצדס B קלאס
גם למרצדס יש בארץ מכונית פנאי-קומפקטית-יוקרתית ושמה B קלאס. היא נמתחת לאורך 4.27 מטר בלבד, רוחבה 1.78 מטר וגובה 1.6 מטר. יש לה בסיס גלגלים יוצא דופן של 2.78 מ' ותא מטען מרשים בנפח 544 ליטר. ב-285 אלף שקל מקבלים את דגם 2 הליטר טורבו, עם 193 כ"ס ורמת אבזור גבוהה