קראנו על המחיר, מה עם השירות?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני שבועיים נתונים עגומים על חלוקת ההכנסות בישראל. לפי נתונים אלו, ההכנסה של החמישון העליון בישראל גבוהה פי 7.5 מההכנסה בחמישון התחתון. במדינות האיחוד האירופי, לשם השוואה, עומד פער ההכנסות על פי 4.9 בלבד. ההסברים לנתונים לא איחרו להגיע: שמענו על שכר הבכירים בחברות הציבוריות, וגם על "מדינת תל-אביב" או "מדינת ההיי-טק". הסברים מלומדים, חלקם יותר, חלקם פחות.

השבוע קיבלנו תזכורת איפה התחיל אי-השוויון בחלוקת ההכנסות בישראל, ומי בעצם המציא ומשמר אותו עד היום: המדינה שלנו. גם השנה, דו'ח הוצאות השכר של עובדי המדינה חשף את הפערים העצומים, הבלתי נסבלים והבלתי מוסברים.

הפערים הם הזויים: 126 מורים בעלי שכר נמוך השתכרו 6,973 שקל בממוצע לעומת 272 בכירי חברת החשמל שקיבלו כל חודש 45,459 שקל, "רק" פי 6.5 יותר. למה? הסיפור הידוע: ועדים חזקים שיודעים איפה ללחוץ, על מי לאיים ובעיקר איך להוריד ולהעלות יו''ר הסתדרות. זה נורא מתסכל. לפחות בשוק הפרטי קיים עקרון ה"מריטוקרטיה" ויש סיפורי הצלחה לא מעטים של אנשים שהגיעו מעוני וצמחו לעמדות השפעה, כי הם למדו, עבדו קשה, והתמורה בהתאם. במקרים שהזכרנו הקשר בין השכר לתרומה למשק אבד לגמרי.

אלא שפערי ההכנסה קיימים לא רק "בין הקבוצות", אלא גם בתוך הקבוצות עצמן. כ-1,700 עובדי חברת החשמל הארעיים מביאים הביתה סכום קרוב לשכר מינימום וגרוע מזה; 231 רופאים מוסמכים, שמקבלים רק 7,151 שקל לחודש, קראו בעיתון כי מחצית מ-100 שיאני השכר במגזר הציבורי משתייכים למערכת הבריאות ומרוויחים לא פחות מ-60 אלף שקל. כן, לעיתים אנשי אדמיניסטרציה שחולפים לידם במסדרונות, מרוויחים כמעט פי 10 מהם.

לכן בניתוח הדוח החשוב הזה צריך להתרכז ולהסתכל דווקא על קבוצות ולא על הפרטים. במשך שנים רבות עסקה התקשורת הכלכלית בשכר הנתב מנמל אשדוד ובספרן מבנק ישראל. ההתעסקות ב"קוריוז" הביאה עמה דה-לגיטימציה של הדו'ח עצמו. הדוח מציג בעיה מאוד חמורה: קומץ לא קטן של עובדי ציבור אשר משתכרים סכומי עתק, לצד קבוצה לא קטנה, שהולכת וגדלה, שמרוויחה סכומים שאינם ראויים. הבעיה האמיתית היא, שאין לאף אחד מה לעשות: לא הממונה על השכר ולא המנהל הישיר יכולים להעביר כספים מאלו לאלו. הכול מעוגן בהסכמי עבודה, ולמחוק פסיק קשה יותר מאשר לכנס סנהדרין. יחד עם זאת, אי אפשר לתת תוספות שכר לכולם כל שני וחמישי.

לכן, כדאי לעזוב לרגע את השכר ולהתרכז באיכות השירות שהאזרח מקבל מאותם עובדים. בשבוע הבא יגיע המו''מ בין האוצר להסתדרות לרגע קריטי, ותיקבע תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי. כדאי לנצל את ההזדמנות ועל הדרך, להתחיל לגבש רפורמה אמיתית בשירות הציבורי, שתייעל אותו, תאפשר לעודד עובדים מצוינים, להעניש את הגרועים, ותאפשר למנהלים קצת יותר גמישות ויכולת לניהול המשאב האנושי.

 טרמפ / איור: טל אביב