רועי ורמוס עתר לבג"ץ נגד ההסדר של הפרקליטות עם פסגות

ורמוס בעתירה: "החלטת פרקליט המדינה מעוררת שאלות ותהיות קשות, משפטיות וציבוריות" ■ טוען כי לא היה צד להסדר ולא הסכים לו, ואולם ההסדר גורם לפגיעה ישירה בו

רועי ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, עתר הבוקר (א') לבג"ץ בדרישה לבטל את ההסדר שנחתם בין קרן אייפקס לבין פרקליטות המדינה לפני כ-10 ימים, ולפיו ייגנזו האישומים הפליליים נגד פסגות - בתמורה להדחתם של מנהלי פסגות מתפקידיהם, לרבות ורמוס, ותשלום קנס בסך 150 מיליון שקל.

בעתירה דורש ורמוס גם צו ביניים המורה לכל הצדדים המעורבים - לרבות קרן אייפקס - שלא לנקוט כל פעולה לסיום כהונתו של ורמוס בחברה, עד להכרעה בעתירה. בשלב זה הורה בג"ץ לפרקליטות להשיב לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים עד לתאריך 17 בנובמבר.

בעתירה טוען ורמוס, באמצעות עוה"ד ניר כהן, דוד לשם ואמיר בן-ארצי, כי "מדובר בהחלטה פסולה וחסרת תקדים מצד פרקליט המדינה משה לדור. על מנת לסייע לתאגיד עסקי - קרן אייפקס - לרכוש תאגיד עסקי אחר - קבוצת פסגות, החליט פרקליט המדינה להימנע מהגשת הליכים פליליים נגד התאגיד האחר, וזאת בתנאי שהתאגיד הראשון יתחייב כי לאחר שירכוש את התאגיד האחר הוא יגרום לו לבצע פעולות שונות, ובין היתר להביא להפסקת כהונתו של צד שלישי - הוא ורמוס - כמנהלו".

לדברי ורמוס, "החלטת פרקליט המדינה מעוררת שאלות ותהיות קשות, משפטיות וציבוריות".

ורמוס טוען כי לא היה צד להסדר, לא הסכים לו והוא איננו יכול לחייבו, ואולם ההסדר גורם לפגיעה ישירה בו.

לדבריו, לדור חרג מסמכותו לעניין נקיטת הליכים פליליים או הימנעות מהם. "החוק איננו מקנה לתובע, זוטר כבכיר, כל סמכות להתנות הימנעות מהגשת אישום בפגיעה ישירה בזכויותיו של צד שלישי, קל וחומר כשמדובר בזכויות יסוד של העותר, ובהן חופש העיסוק".

עוד נטען בעתירה כי החלטת הפרקליטות עוקפת את ההליך שבאמצעותו מוסמכת רשות ניירות ערך להעביר מכהונתם נושאי משרה בחברות הפועלות בשוק ההון.

בנוסף טוען ורמוס כי לא ניתנה לו זכות שימוע לפני שפרקליט המדינה החליט לפגוע בזכויותיו.

באשר לטענת הפרקליטות כי העברת מנהלי פסגות מתפקידם היא "צעד וולונטרי" של פסגות, טוען ורמוס כי מדובר בטענה לא רלבנטית - מאחר שהפכה לחלק אינטגרלי מהחלטת פרקליט המדינה, ואף לא נכונה - מאחר שאייפקס היתה מעוניינת שורמוס ימשיך לכהן כמנכ"ל פסגות, ואף התנתה את הרכישה בכך שיישאר בתפקידו 18 חודשים ממועד השלמת העסקה. (בג"ץ 8137/10).