אם לא יהיו הפתעות גדולות בועידת ראשי המדינות המתועשות שתתקיים בסוף השבוע, אנו צפויים לראות את השלב הבא ב"מלחמת המטבעות".
ארה"ב צוחקת על כולם והחלטת הפד' להציף את השווקים בעוד 600 מיליארד דולר, בחלוקה על פני 8 חודשים, היא כמו לומר לעולם אנחנו דוקרים אתכם בסכין אבל במקום דקירה עמוקה וכואבת, נדקור דקירות קטנות על מנת שתוכלו להסתגל לכאב.
שר האוצר האמריקני טימותי גייתנר ממשיך לפזר הצהרות נבובות בנוסח - "אנחנו מבינים את חשיבות הדולר החזק", אולם נראה על סמך התבטאויותיהם העצבניות של נציגי הנפגעות העיקריות מהמהלך - גרמניה כנציגת גוש האירו ונציגי מדינות השווקים המתעוררים, שאף אחד כבר לא קונה את הבלוף האמריקאי ואם לא יגיעו בסוף השבוע להסכמות במפגש G20 צפויה מלחמת המטבעות להתחדש במלוא העוצמה. את זה הבין פישר היטב כבר לפני חודש.
כותרות אתמול זעקו על היקף רכישות המט"ח של בנק ישראל בחודש אוקטובר (למעלה מ-3.3 מיליארד דולר). אתם מופתעים? אני ממש לא. כבר זמן רב שאני טוען שמה שבאמת מעניין את בנק ישראל הוא שער הדולר ולא שער הסל האפקטיבי.
זאת כי למרות מאזן הסחר שמבטא סל המטבעות, הירידה משער 3.6, לראשונה מזה זמן רב, מהווה איום רציני על הצמיחה והתוצר ועל כן בנק ישראל אינו מהסס להשתמש בארטילריה כבדה יותר ויתרה מכך הוא מדבר בגלוי על הכנות האוצר למיסוי תנועות הון ספקולטיביות.
גם על תחום הנדל"ן רומז פישר, יוטל מס. אני סבור שמיסוי שני תחומים אלו יהיה מהמוצדקים ביותר לנוכח מה שקורה בישראל בשנים האחרונות. זה מתחבר היטב גם להערכת מחלקת המחקר של בנק ישראל כי בעוד שנתיים תידרש העלאת מס בגובה של אחוז מהתוצר הלאומי על מנת למנוע חריגה מתקרת הגירעון. הגיע הזמן להפסיק להטיל מסים חדשים או להגדיל קיימים על כלל האוכלוסייה.
תנועות ההון הספקולטיביות תרמו לאחוזים ניכרים מהתחזקות השקל, הרבה מכפי שניתן היה לצפות מהעודף השוטף במאזן התשלומים. מחלקת המחקר של בנק ישראל בדקה עוד ומצאה כי תיסוף 10% בשער השקל משמעותו אבדן 2% תוצר.
בשלב זה, כשהמצב מבחינת השחקנים הפעילים - הן הזרים והן המקומיים, לא משתנה והם ממשיכים לכוון למטרה של 2.9-3.3 שקלים לדולר (תלוי את מי מהם אתה שואל), רק מיסוי אפקטיבי ישיג את כל המטרות - הוא יעצור את התחזקותו המוגזמת של השקל, יגרום לפיחות, יגדיל את רווחיות החברות וימנע אובדן תוצר וכמובן יהווה מקור הכנסה הוגן הרבה יותר מהטלת מס נוסף על הציבור הרחב בהמשך.
במקביל, יש לפעול לביטול פטורים ספציפיים מהם נהנים הזרים בשוק המט"ח ולהגדיל את דרישת הביטחונות מהבנקים לפעילות בשוק המט"ח.
כנ"ל בתחום הנדל"ן. נכון שיש לפעול נמרצות בצד ההיצע - המינהל והועדות המקומיות והמחוזיות, אולם על מנת לעצור את התנפחותה של בועת הנדל"ן יש למסות דירות להשקעה (מגבול מסוים כמובן), יש למסות דירות שעומדות ריקות ולא מושכרות,שכן עם כל הרצון להיות קיבוץ גלויות ובית חם לעת מצא ליהודי העולם-כשיש מחסור כה חמור בדירות , לא ייתכן שיוקמו בערים רבות שכונות רפאים (שכונות בהן נרכשו דירות רבות על ידי זרים והן עומדות ריקות).
וכמובן יש להוסיף לכך מיסוי של מגרשים שהופשרו לבניה אולם בעליהם מצפים לעליה אינסופית של ערך הקרקע ומסרבים למכרם או לבנות עליהם. זו זכותם המלאה אולם כשיש מחסור כה חמור בקרקעות זו גם זכותה המלאה של המדינה למסות מגרשים אלו.
בדיוק כמו שממסים את כולנו עקב המחסור החמור במים. בדיוק כמו שימסו את כולנו אם חלילה ייווצר מחסור בדלק. מיסוי שני תחומים אלו בשעה זו הינו מהמוצדקים ביותר שידעה מדינת ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
