איך שגלגל מסתובב לו. לפני 5 שנים לערך, כאשר יעקב גלברד כיהן כמנכ"ל בזק ודב וייסגלס כיהן כיו"ר החברה, קיימו השניים דיון מעניין.
זה היה בתקופה שגלברד הצליח להגיע להסכם עם העובדים לשינוי ארגוני שאפשר את צמיחת החברה שנים קדימה, ובמקביל גרם לחברי ההנהלה שלו להיות צמודים למסכי המחשב במשך חצי מהיום, כדי לראות מה המניה של בזק עושה (והיא עשתה הרבה בזכותו), ומה שווי האופציות שלהם.
באותו דיון מעניין עלתה השאלה האם בזק מחויבת למכור את תשתיותיה למפעילים אחרים, ומה יקרה אם תחליט שהיא מסרבת. חלק מהנוכחים בדיון חשבו שמדובר בהפגנת כוח מסוכנת שעלולה לגרור תגובה אלימה של רשות ההגבלים ומשרד התקשורת.
מה שמדהים בסיפור הזה הוא שבזק בתקופתו של גלברד כמנכ"ל בכלל העזה לעלות לדיון בפורום רחב אפשרות כזו. אבל הדיון אכן התקיים ובין הנוכחים בו הייתה גם היועצת המשפטית של בזק באותם ימים.
החיים מעניינים
היום, כאשר גלברד מנהל את פרטנר, הוא מבין שדברים שרואים משם לא רואים מכאן, כמו שאמר ראש הממשלה אריאל שרון כאשר נכנס לתפקידו בקדנציה הראשונה ושינה דעתו לגבי הצורך בצעדים כואבים ובהתנתקות מהפלסטינים.
ובהשאלה לגלברד, דברים שהיה מוכן להיאבק בהם עד כלות כמנכ"ל בזק, נראים לו כהפקרות מצד בזק כיום, כשהוא בכסא של מנכ"ל פרטנר.
אין ספק, החיים בשוק התקשורת מעניינים במיוחד.
צריך קצת הומור
אגב, כדי לסגור את מעגל הסיפור נזכיר שבזק הזמינה שתי חוות דעת בנושא מכירת שירותים למתחרותיה, ומשתיהן עלה שהיא אינה יכולה לסרב למכור שירותים. זה עלה לה כמה מאות אלפי שקלים אבל השכל הישר ניצח, וגם גלברד, שלא התפתה לנקוט צעדים כה קיצוניים.
ועוד אנקדוטה באותו עניין. כאשר גלברד כיהן כמנכ"ל בזק, מה לדעתכם הייתה התשובה שלו לסלקום כאשרש ביקשה לחשוף את לוח תעריפי התמסורת של בזק לפני מכרזי החשכ"ל? ניחשתם נכון.
בקיצור, מותר ולגיטימי לדרוש דרישות כמו אלה שגלברד ופרטנר דורשים, זה בהחלט לגיטימי. רק צריך לקחת את זה עם קורטוב של הומור.