נדחו בקשות לייצוגית נגד רשויות מקומיות בטענה לחישוב ארנונה שגוי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה אתמול (ג') שתי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בסך של 300 מיליון שקל, שהגישה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד כלל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, בטענה לחישוב שגוי של עדכון תעריפי הארנונה ברשויות המקומיות החל משנת 2007.

עיקר הוויכוח בין הצדדים נגע לפרשנות הנכונה של המונח "מדד השכר הציבורי", המופיע בחוק ההסדרים במשק המדינה, שקובע את שיעורי עדכון תעריפי הארנונה.

בבסיס התביעות עמדה טענת לשכת התיאום כי בניגוד ללשון החוק המתבקשת, הרשויות המקומיות עדכנו את תעריפי הארנונה על פי-עליית השכר הציבורי ולא על-פי מדד השכר הציבורי. כלומר, העלאת הארנונה כללה את עליית השכר הנומינלית, במקום את עליית השכר הריאלית.

כתוצאה מכך, נטען בבקשה לייצוגית, הרשויות המקומיות חייבו ביתר את משלמי הארנונה בשנים 2007-2009.

מנגד, הרשויות המקומיות טענו כי יש ליישם את הנוסחה לפי עליית השכר הציבורי במחירים שוטפים (נומינליים).

השופטת רות רונן דחתה את טענות לשכת התיאום וקבעה כי לשתי הגישות הפרשניות, גם לזו של הרשויות המקומיות, יש עיגון אפשרי בלשון החוק. "בתוך מתחם האפשרויות הלשוניות, הן ה'טבעיות' והן יוצאות הדופן, קיימת גם האפשרות הלשונית לפיה ה'מדד' אליו התייחס המחוקק היה המדד שניתן לגזור אותו מהמחירים השוטפים", כתבה רונן.

מאחר ששתי האפשרויות הפרשניות הנטענות לפירוש החוק נמצאו נכונות, בחנה השופטת בשלב השני את הפרשנות הנכונה של החוק, לאור תכליתו. בבחינת התכלית של החוק קבעה השופטת כי הוא נועד לאפשר עדכון של הארנונה בהתאם להוצאות המשוערות של הרשות המקומית, וכי מטרה זו תושג רק אם תיושם נוסחת העדכון על-פי שיעור השינוי הנומינלי בשכר הציבורי, ולא לפי מחירים קבועים.

"פרשנות המבקשים משמעה כי שיעור הארנונה לא ישתנה אף אם תחול אינפלציה, אלא רק אם ישתנה השכר הציבורי, ופרשנות כזו איננה סבירה", קבעה השופטת.

על יסוד כל אלה קבעה רונן כי אין אפשרות סבירה שלשכת התיאום תזכה בתביעתה - ודחתה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית.

את מרכז המועצות האזוריות וכ-50 מועצות אזוריות נוספות ייצגו עוה"ד אלי וילצ'יק וגיתית שרמן ממשרד כהן וילצ'יק קמחי ושות'. עיריית ראשון-לציון יוצגה בהליך בידי עו"ד אופיר ארגמן ממשרד עו"ד אברהם בר.