המדינה עירערה על גזר דין שאימץ הסדר טיעון עם נאשם בעבירות מס, שהיא עצמה חתמה עליו - כך עולה מפסק דינו של המחוזי בתל-אביב בערעור שניתן באחרונה ודחה את רוב טענות המדינה.
"איננו רואים לנכון להתערב בתקופת המאסר שנגזרה על הנאשם, מוחמד סקחפי, וזאת בעיקר משום שמדובר בהסדר טיעון", כתבו השופטים דבורה ברלינר, ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב.
המקרה החריג הגיע למחוזי לאחר שבשנים 2006-2008 הגישה הפרקליטות נגד סקחפי ונגד שתי חברות גינון שהיו בבעלותו שני כתבי אישום בגין העלמת מס בהיקף של 5.5 מיליון שקל. כתבי האישום אוחדו למשפט אחד שהתנהל בפני שופטת השלום בתל-אביב, דניאלה שריזלי.
במארס השנה הגיעו באי-כוחם של הצדדים, עו"ד יובל מעוז ממשרד משה שקל ושות', שייצג את הנאשם, ועו"ד רחל גור-אריה מפרקליטות מיסוי וכלכלה, להסדר טיעון בתיק המאוחד, בנוגע לטווח העונש שיוטל על הנאשם.
במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי ההגנה תבקש מבית המשפט לגזור על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, ואילו הפרקליטות תעתור ל-16 חודשי מאסר בפועל. כן נקבע כי הסנגור יוכל לטעון לענישה בחופף של שני התיקים שהוגשו נגד הנאשם, ואילו המדינה תטען לענישה במצטבר. עוד הוסכם כי יוטל על הנאשם קנס כספי, ששיעורו הושאר לשיקול-דעת בית המשפט.
שופטת בית משפט השלום, דניאלה שריזלי, אימצה את הסדר הטיעון וגזרה על סקחפי 10 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בחופף, וקנס של 60 אלף שקל.
בערעורה טענה המדינה כי בחפיפת עונשי המאסר יש משום הקלה בלתי נסבלת בעונשו של הנאשם, וכי הקנס שהוטל הוא נמוך, בהתחשב בחומרת העבירות שאותן ביצע.
המחוזי, שדחה את ערעור הפרקליטות בנוגע לתקופת המאסר, ציין כי המדינה היתה ערה לכך ש"בית משפט השלום לא סטה מהסדר הטיעון עליו חתמה, ואפילו לא אימץ אותו ברף הנמוך".
עם זאת, המחוזי קיבל את ערעור המדינה בכל הנוגע לקנס הכספי שהוטל על הנאשם, למרות שבהסדר הטיעון עליו חתמה, הוסכם כי שיעורו ייקבע על-ידי בית משפט השלום. המחוזי הגדיל את הקנס ל-100 אלף שקל בנימוק שהקנס המקורי אינו מבטא את חומרת העבירות ואת היקף העלמות המס.
בתגובה לפסק הדין מסר ד"ר משה שקל, שותף בכיר במשרד שקל ושות' שייצג את סקחפי, כי "כסנגור יש לך את הציפייה החוזית שברגע שחתמת על הסדר טיעון עם המדינה, שאומץ בידי בית המשפט, היא תעמוד בהתחייבויותיה ולא תערער עליו, כשם שעורכים חוזה עם כל אדם אחר".