הכלכלה העתידית של אזורנו צריכה להיות כלכלה המבוססת על תעשיה עתירת ידע, טכנולוגיה וחדשנות. ככזו, היא עשויה להגיע לשיעורי צמיחה העולים על 10% בשנה, ואולי אף להפוך את אזורינו לבעל שיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם. ישראל ושכנותיה יכולות וצריכות להיות הגרעין שמוביל את השינוי.
הכלכלה הגלובלית ניצבת בפתחו של עידן חדש, שבו השינויים הטכנולוגיים הולכים ומואצים ועתידים לשנות את אורח חיינו באופן מהותי, בפרקי זמן מתקצרים והולכים. שווקים עצומים עוברים שינויים מהותיים. יכולות האדם מועצמות באמצעות הטכנולוגיה, והאבולוציה הכלכלית-חברתית של מדינות ושל אזורים תיגזר מיכולתם המדעית והטכנולוגית, אך לא רק - יהיה עליהם לגלות יכולות להתאים עצמם לקצבי השינוי שכמותם לא ידענו, ולהטמיע את השימוש בכלים חדשים.
כדי להשתלב בכלכלה אזורית עתידית, עלינו להיערך ולפעול בשלושה ממדים שונים, השלובים אחד בשני: הממד המקומי, הממד האזורי, והממד הגלובלי.
בממד המקומי, מתוך הכרה שהמשק הישראלי קטן בגודלו, דל במשאביו, וסובל מהיעדר שוק אזורי משותף פתוח ודינמי, ישראל נוקטת בגישת יזמות גלובלית, מוטת חדשנות וייצוא, הפונה לשווקים הבינלאומיים. הישראלים מפתחים ומייצאים מוצרים ושירותי היי-טק, יוזמים השקעות בנדל"ן ובמשאבים בחו"ל, ואפילו מייצאים בהצלחה רבה "פורמטים" של סדרות טלוויזיה מקומיות.
מכיוון שכוחנו באיכות אנשינו, על מנת להמשיך לצמוח, ולהתחרות בעולם משתנה, תוך כדי שמירה על החברה הישראלית בשלמותה, עלינו להתמקד ברמה הלאומית בשלושה נושאים: הראשון הוא "הכללה", כלומר שילוב כל מגזרי החברה בכלכלה העתידית, ובהם מגזרי המיעוטים הלא יהודיים והמגזר החרדי, ורתימתם לתנופת צמיחה של המשק והשתלבות טובה יותר בשוק האזורי.
השני הוא העצמת מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, כדי שנוכל להתמודד בעולם טכנולוגי מדעי, המציב תחרות הולכת וגוברת ממזרח וממערב, והשלישי הוא הגדלת ההשקעות במחקר ופיתוח, באופן שישמר את מעמדה של ישראל כמעצמת מדע וידע.
בממד האזורי, עלינו להגדיל את שיתופי הפעולה בין מדינות האזור, ולקחת בחשבון את השינויים באופי הפעילות העסקית אצל שכנינו הקרובים, למשל תחום האינטרנט בעולם הערבי מהווה הזדמנות עסקית עצומה, וזרז לפעילות יזמית במדינות שכנות כמו ירדן. רכישתה של חברת מכתוב.קום על ידי יאהו תמורת 85 מיליון דולר, והשקעתה של אינטל קפיטל בחברת האינטרנט הירדנית ג'ירן הן רק סימנים ראשונים לבאות.
אנו עדים להקמת קרנות וגיוסי הון להשקעה ברשות הפלסטינית. יתכן ובמדינות האזור נראה עוד גופי השקעה מיועדים לטכנולוגיה ולא רק לנדל"ן ואנרגיה. קרן אל-באוודר"("נבטים" או "ניצנים ראשונים" בערבית) שהוקמה בישראל בשנת 2010 ביוזמת הממשלה, משקיעה במגזר הערבי בישראל, והיא עשויה לסלול את הדרך לחברות ישראליות שיפעלו בשוק המקומי והאזורי, לפני שיפעלו בשוק הגלובלי.
אין סיבה שערביי ישראל, בהם מהנדסים, מדענים ויזמים מצוינים, לא יובילו, למשל, בהקמת חברות שיפעלו בתחומי האינטרנט בשפה הערבית.
במישור הגלובלי, ארצות הברית וסין עשויות לספק לכלכלה האזורית העתידית עוגנים להמשך הצמיחה. לצד ארצות הברית, מרכז היזמות והחדשנות הגלובלית, המוטמעת היטב בתרבותה ובערכיה, כלכלת ההיי-טק בישראל מקיימת קשרים ענפים עם סין, יותר ויותר חברות סטארט-אפ ישראליות מרחיבות את פעילותן בה ורבות מהן רושמות את עיקר הכנסותיהן מיצוא אליה.
חברות סיניות בוחנות השקעות ורכישות בישראל, ואף הקמת מרכזי פיתוח בישראל - ממש כפי שעשו למעלה מ-100חברות אמריקניות בעבר ובהווה.
על האזור שלנו להשתלב בכלכלה הגלובלית ולא להיות אי אזורי מבודד. אנו נמצאים בתקופה בה ניתן להתחיל עידן חדש בכלכלת האזור - יותר השקעות ביזמות, יותר חדשנות וטכנולוגיה, יותר צמיחה, ושינוי אקלימי לטובה.
אם ישראל היא מדינת סטארט-אפ, על פי דן סינור וסול זינגר מחברי הספר "Start Up Nation", אז אולי הגיע הזמן לכתוב את הפרק הכלכלי הראשון באזורינו, הפרק הראשון של "Start Up Region".
הכותב הוא שותף-מנהל בקרן הון סיכון פיטנגו, ויו"ר קרן אל-באוואדר להשקעות במגזר הערבי בישראל. מחר יתקיים כנס מוטו תקשורת לכלכלה אזורית עתידית