בית משפט המחוזי בתל-אביב גזר 15 שנות מאסר בפועל על אלי חפץ, שהורשע על-פי הודאתו ב-33 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וגניבה בידי מורשה. בנוסף, חויב חפץ לפצות את המתלוננים בסכום מצטבר של למעלה מ-7 מיליון שקל וכן לשלם קנס בסך מיליון שקל, או לרצות 3 שנות מאסר במקומו.
מכתב האישום עולה כי חפץ גנב ממכריו, בעיקר בני משפחתו וחבריו הקרובים, 29 מיליון שקל, לאחר שהציג את עצמו בכזב כמנהל תיקי לקוחות פרטיים וחברות בבנק קרדיט סוויס, בארץ ובציריך, כבעל תואר שני בכלכלה, וכמי שעתיד לסיים לימודי דוקטורט בלימודי הכלכלה. חפץ אף ציין כי הנו בוגר יחידת חילוץ והצלה בצה"ל (יחידת 669) וסוכן של שירות הבטחון הכללי.
בפועל, חפץ נעדר השכלה אקדמאית, אינו מועסק בעבודה כלשהי ולא שירת בצבא, עקב מחלת הסכרת, אלא שימש כמתנדב במשך חודשיים בחיל האוויר.
בגזר הדין צוין כי חפץ הציע ל-55 אנשים להשקיע באמצעותו סכומי כסף גבוהים, תוך הבטחות-שווא כי הכספים יושקעו באפיקי השקעה המניבים תשואות וריביות גבוהות, לרבות אפיקי השקעה הניתנים כהטבה לעובדי הבנק, כשהוא מציג את עצמו בכזב כיועץ פיננסי ואורגן של החברה. הנאשם הציג את עצמו בפני הנפגעים כברוקר, נהג ברכבי פאר, התגורר בדירות יוקרה, ורכש עבור חלק מהם מתנות יקרות-ערך באמצעות כספים שקיבל במירמה מאחרים.
בגזר הדין נכתב כי באחד המקרים "המזעזעים" גנב חפץ 1.5 מיליון שקל מקרובת משפחתו, אם לילד הסובל בשיתוק מוחין, שהבהירה לו כי כל הכספים שהיא מעבירה להשקעה נועדו לשיקום הילד ולביסוס עתידו, כיוון שלאחר מותה לא יהיה לו כל תומך.
השופט צבי גורפינקל הוסיף כי "המירמה גם מזדקרת לעין כשהיא מבוצעת כלפי אנשים שלקחו הלוואות או מכרו את ביתם מתוך אמונה שיזכו ברווחים גדולים, לאור דברי הרהב של הנאשם; או אנשים ששברו קופות גמל וקרנות השתלמות או מסרו כספי פיצויים המגיעים להם כנפגעי הנאצים, ונותרו חסרי כל לאחר שהכספים שנועדו לשמש אותם לזקנתם הלכו לאיבוד אצל הנאשם".
בית המשפט ציין כי עד מועד מתן גזר הדין החזיר חפץ 14 מיליון שקל למתלוננים. השופט גורפינקל הוסיף בסוף גזר דינו כי מאחר שהמטרה העיקרית בתיק הנה החזרת הכספים למתלוננים, ולאור הצהרת התביעה שגם לאחר גזר הדין ולפני הערעור שיוגש יחזיר הנאשם את מלוא הסכום שגנב - 15 מיליון שקל - היא תסכים לחזור להסדר הטיעון המקורי של 5 שנות מאסר - אז ניתן יהיה להסכים כי בערעור יופחת עונשו בהסכמת הצדדים, והקנס והפיצוי נגדו יבוטלו.
"אם לעומת זאת יחליט הנאשם שלא לפתוח את דלת תא הכלא שלו לאחר 5 שנים, ואם לא יפקיד את מלוא הסכום של 15 מיליון שקל, למרות שביכולתו לעשות כן - הרי במו-ידיו הוא מטיל על עצמו מאסר של 10 שנים נוספות וכן מאסר נוסף של 3 שנים, החל מיום 1.4.11 בגין אי-תשלום הקנס והפיצויים, וזאת בנוסף ובמצטבר למאסר של 10 שנים. הברירה היא אפוא בידי הנאשם, והוא יחליט אם להשתמש במפתח שניתן בידיו", קבע גורפינקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
