גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אירלנד ושברה

הכול דיברו בשבח 'המודל האירי'. מה היו אומרים עליו נתניהו ופרץ, עיני וברוש השבוע?

מתישהו בסוף 2005, לקראת הבחירות שבהן הוביל ח"כ עמיר פרץ את מפלגת העבודה, הפך צמד המילים "המודל האירי" לנישא בפי כול. פרץ אימץ אותו שנה קודם לכן ודיבר בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" על הצורך לאמץ את המודל ביחסי העבודה בישראל.

באופן מפתיע, גם שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הביע נכונות כזו. עם הזמן הובילו את הקמפיין הזה הזוג המוזר שרגא ברוש ועופר עיני, הראשון יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, והשני יו"ר ההסתדרות. לימים, ראש הממשלה נתניהו איפשר לצמד עיני-ברוש להוביל מהלך מסורס של "שולחן עגול", שמתבסס על הרעיון האירי, תוך הסתייגות נחרצת של שר האוצר שלו, יובל שטייניץ.

נראה, שאיש ממהללי המודל האירי לא היה חוזר היום על הדברים, בשבוע שבו אירלנד נאלצה לבקש סיוע מקרן המטבע הבינלאומית ומהאיחוד האירופי בסכום של כ-85 מיליארד אירו. אם המודל היה כה מוצלח, איך זה שהאירים הפכו לסוג של יוון ולנתמכים מבחוץ?

המודל המדובר, ששמו "השותפות החברתית", אומץ על-ידי הממשלה, המעסיקים וארגוני העובדים באירלנד ב-1987. מדובר במנגנון של תיאום בין כל הצדדים במשק באמצעות המועצה הלאומית לחברה ולכלכלה, שהיא חלק ממשרד ראש הממשלה האירי.

המטרה: סביבה עסקית יציבה, קיצוץ בהוצאות הממשלה ואינפלציה יציבה. למהלך נוספו גם סוכריות למשקיעים: הפחתת מס חברות ל-12.5%, מערכת תמריצים למשקיעים והכשרת כוח-אדם ייעודי. הממשלה התחייבה על שמירה נוקשה של מסגרת תקציבית, בין היתר באמצעות הקפאת שכר, ובתמורה כוננה מדיניות מוניטרית מקילה ומדיניות פיסקלית מקילה מאוד, שמשכה לאירלנד חברות רב-לאומיות רבות.

אירלנד עוני קבצנים הומלס דאבלין / צלם: רויטרס

הרעיון נשמע פשוט, והתוצאה המרשימה וזיכתה את המדינה בתואר "הנמר הקלטי". בזכות המודל נרשם שיפור עצום בביצועי הכלכלה האירית: גידול בתעסוקה וצניחה באבטלה מ-17.5% ל-4%, צמיחה ממוצעת של 6% לשנה, ירידה דרמטית באינפלציה ועלייה מסחררת ברמת החיים.

נתניהו מצא באירלנד את הפחתת המסים שהוא כל-כך מחבב, תוך ניסיון למשוך לארץ משקיעים זרים. עיני מצא כאן הזדמנות להחזיר את ההסתדרות למוקד ההשפעה, וברוש ראה באפשרות להשיג "הידברות" פתרון קסם שיעלים את אופציית השביתה מסדר היום הציבורי.

מניעים ציניים

מה שקרה עם הזמן הוא, שמשקיעים זרים אכן נהרו לאירלנד בזכות ההקלות במיסוי, ויצרו סחרור של ביקושים לנדל"ן, מה שניפח בועה וגרם לבנקים האיריים להיסחף למימון של השקעות כאלה, בדומה לסאב-פריים בארה"ב.

החברות הרב-לאומיות אכן באו, אבל המניעים שלהן היו ציניים. השכר באירלנד היה נמוך והמודל הבטיח להם הגנה משינויים בנושא הזה לטובת העובדים. ה"תיאום" בין המעסיקים לעובדים שחק באופן טבעי את יכולת העמידה של האיגודים המקצועיים.

האיגודים באירלנד הבינו את הטעות שלהם ב-2005, כשהתברר ש-140 אלף עובדים ממזרח אירופה מאיישים מקומות עבודה בשכר שלפעמים ירד לחצי משכר המינימום החוקי. ציניות כבר אמרנו?

גישת הגלובליזציה שהביאה את ההשקעות לאירלנד הייתה גם זו שאפשרה למשבר הכלכלי העולמי להכות בחוזקה באירים: ההשקעות פחתו ב-15% בשנת 2008, וב-30% ב-2009. רמת החיים צנחה לאחר שהשכר קוצץ ב-20%, והקצבאות ספגו קיצוץ של 10%. התמ"ג האירי איבד 3% ב-2008, וירד אשתקד ב-11%.

במילים אחרות, המודל "החברתי" הביא לצמיחה ולשגשוג שבהמשך הדרך היכו בעובדים, אחר-כך פגעו בבנקים, ובסוף חיסלו את העצמאות הכלכלית של המדינה. אצלנו בישראל התחילו באימוץ המודל עם כינון "השולחן העגול" והניסיון לעבור למשטר קבוע של תקציב דו-שנתי.

לא במקרה ההבטחה הגלומה במודל האירי יצרה קואליציות מוזרות. באפריל 2005, אמר שר האוצר דאז, נתניהו, כי "דווקא מדינות קטנות מאיתנו, זינקו ורצו במדרון, טיפסו כמו נמרים והגיעו לפסגה. אחת מהן היא אירלנד - המדינה השלישית העשירה ביותר בעולם בהכנסה לנפש".

אירלנד / צלם רויטרס

קואליציות מוזרות

בדצמבר באותה השנה, חודש לפני הבחירות, אמר יו"ר מפלגת העבודה ויריב אידיאולוגי מר של נתניהו, ח"כ עמיר פרץ: "אני מתכוון לממש את המודל האירי של שותפות בקבלת ההחלטות. נקים מועצה לאומית לחברה ולכלכלה, שיהיו בה ארבעה גורמים: ממשלה, ארגוני עובדים, מעסיקים, וארגונים חברתיים. המועצה תציע תקציב תלת-שנתי ותציב יעדים לממשלה. אחת לחצי שנה יוגש דו"ח שינתח את מצב המשק ואת העמידה ביעדים שייקבעו".

בהזדמנות אחרת אמר אז פרץ, כי הוא "רואה באנשי שוק ההון, הפנסיה והפיננסיים שותפים מלאים לתהליך. אני מאמין שנצליח להקים מודל משופר דומה למודל האירי עם שיפורים ישראליים". פרץ הסביר אז, כי צריך להוסיף למשוואה גם את הארגונים החברתיים ולא רק את ארגוני העובדים.

יורשו של פרץ בהסתדרות, עופר עיני, ושותפו בקרב התעשיינים, שרגא ברוש, המשיכו להוביל את הרעיון. השניים אף נסעו לאירלנד כדי ללמוד את המודל לעומק. בהודעה משותפת שלהם לקראת הביקור, שנערך בשלהי 2007, אמרו עיני וברוש, כי "התאמת המודל האירי לישראל עשויה להביא לקצב צמיחה שנתי של כ-6%, לצמצם את שיעור האבטלה במשק ולשפר את תנאי עבודתם של העובדים, ואף להביא למפנה במשק ובחברה הישראלית".

אפילו השופט סטיב אדלר, עד לאחרונה נשיא בית-הדין לעבודה, סיפר בעבר שהוא המליץ על המודל. ביולי 2004 אמר אדלר כי בתקופת השביתה הגדולה במשק, הוא הציע ליו"ר ההסתדרות, פרץ, ולשר האוצר, נתניהו, לאמץ את המודל. "הסכמה כזו חילצה את המשק האירי ממשבר שבו היה נתון עד 1986, והעלתה אותו על פסי צמיחה מהירה", אמר אדלר, והוסיף, כי נתניהו מרבה להשתמש במודל האירי כדוגמה ראויה לחיקוי בישראל.

מי שהתנגד לרעיון, לא עשה זאת בהכרח מנימוקים ענייניים מההיבט הכלכלי, אלא בגלל מאבק על יוקרה והשפעה. שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, התנגד נחרצות ואמר שמדובר ב"ניסיון לייצר חיץ בין רצון הבוחר לממשלה" וש"לא מדובר פה בהצעה למהפכה, אלא בהצעה להפיכה".

על הדברים האלה הגיב ברוש: "כנראה, שר האוצר לא יודע מה ההבדל בין שתי המילים. טוב היה אם הוא היה בוחן את ההצעה שהעברנו לממשלה השנה אחרי ביקור באירלנד. מדובר בשיתוף-פעולה ובשותפות, שיוצרים פלטפורמה לדיונים. אני חושב שבר-און לא יודע. הוא אומר שהמודל טוב כשאין בעיות, ושכשיש בעיות אז תוכנית אירלנד לא טובה".

ברוש טען עוד, שעדיף ליישם את ההצעה שלו במקום "לשבת במקלט ולחטוף על הראש". אלא שחייבים להודות שלפחות בעניין ההתמודדות של המודל עם "בעיות", היה משהו בדברי בר-און. ברגע שהכלכלה האירית חשפה את עצמה מאוד לכלכלה העולמית, הצמיחה הייתה ההתחלה, אבל צמיחה ושגשוג מתאפיינים במחזוריות. אין כלכלה שצומחת בלי הפסקה, כמו שאין הידברות שתמיד תיגמר בהסכמות או בהחלטות קונצנזוס.

אירלנד משלמת עכשיו, וביוקר רב, על עשור וחצי של צמיחה מואצת. האם המחיר היה שווה? האם מישהו יכול עוד לטעון שמדובר במודל ראוי לחיקוי?

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

העליות בתל אביב מתמתנות; דוראל מזנקת בכ-6%, אלביט במעל 3%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע