גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקרת שכר

הדירקטוריון צריך לקבוע תקרה לשכר הבכירים - אך עדיף שסכום זה לא יפורסם מראש

בחודש החולף התפרסמה טיוטת מסקנותיה של ועדת נאמן לרגולציה של שכר הבכירים במשק בצורת תזכיר חוק הכולל מגבלות שונות על הליך קביעת שכר הבכירים בחברות הציבוריות.

על-פי העיתונות, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', שהובילה בעבר מהלך משלה להגבלת שכר הבכירים, הגדירה את ההצעה כמעמיקה וכמרחיקת לכת, על אף שאין היא מספקת לטעמה. לעומתה, היו שהגדירו את ההצעה, עוד בטרם התפרסם נוסחה הסופי, כריקה מתוכן וכאילו אין בה כדי לשנות דבר מהמצב הקיים.

עיון בהצעה עצמה מלמד כי הצדק עם חברת הכנסת יחימוביץ'. אלה שמיהרו לבטל אותה כנראה לא עיינו בה לעומק או שהם פשוט מנותקים מהמציאות של קביעת שכר הבכירים בישראל. לו יאומץ תזכיר החוק, מציאות זו תעמוד בפני שינוי ממשי.

אני מקווה גם שתגובתה של יחימוביץ מבטאת את הסכמתה לכך שהרגולציה של שכר הבכירים צריכה להתמקד בהליך קבלת ההחלטות בחברה, ושהיא זונחת את תוכניתה הישנה להגביל בחקיקה את השכר שניתן לשלם לבכירים.

גם אם היו למחוקק כלים לקבוע את התגמול האופטימלי, הרי שאופייה הקשיח של רגולציה הקובעת סכומי מקסימום לתגמול אינה מתאימה כאן. החברות במשק שונות זו מזו בגודלן (שוני של מאות ואלפי אחוזים), במורכבות הנדרשת לניהולן וכמעט בכל פרמטר רלבנטי אחר. גם המנהלים שונים במאפייניהם ובהזדמנויות התעסוקה החיצוניות שלהם.

אם נקבע בחקיקה את הרף המקסימלי של התגמול שיהלום את החברה המורכבת והגדולה ביותר ואת המנהל הנחשק ביותר - לא נפתור דבר, שכן ידובר בסכום כה ניכר עד שהוא לא יהווה מגבלה רלבנטית לשאר החברות.

לעומת זאת, אם נקבע רף נמוך יותר כמקסימלי - סכום זה לא יהלום את החברות שלהן דרוש מנהל עם כישורים מוגברים. בשל התקרה, החברות האלה לא יוכלו להתחרות על כישוריו של המנהל המתאים ביותר, והתחרות במשק תיפגע.

הקושי מתעצם יותר כאשר זוכרים כי חבילת התגמול של הבכירים כוללת מרכיבים רבים, כגון שכר, מענקים שנתיים, פנסיה, מניות ואופציות, אשר נדרשת התאמה ספציפית שלהם לגופו של כל מקרה.

בנוגע לתזכיר החוק שהציעה ועדת נאמן, עיקר תשומת-הלב של המבקרים הופנתה לכך שתזכיר החוק מותיר את ההכרעה הסופית בדבר שכר הבכירים בידי דירקטוריון החברה, כל עוד אין מדובר בבכיר שהוא בעל השליטה או שלבעל השליטה יש עניין אישי בהעסקתו. רוב מקרב המיעוט של בעלי המניות נחוץ על-פי ההצעה כדי לאשר את התגמול, אך זו היא הצבעה מייעצת, והדירקטוריון יכול בהצבעה חוזרת להחליט לאשר את השכר על אף התנגדות המיעוט.

לא מתעלמים מהמיעוט

ניתן להתווכח על מידת האפקטיביות של המסלול המוצע, אך זו שטות לומר שלא תהיה לו כלל השפעה. קשה לי לראות, למשל, דירקטוריון של בנק או חברה משמעותית אחרת במשק שמתעלם באופן גס מהצבעה של המיעוט נגד חבילת השכר המוצעת, לפחות לא התעלמות עקבית.

בשנים האחרונות נפגשתי עם עשרות דירקטורים מחברות מרכזיות בישראל, ולגבי רובם הצבעה כזאת תהווה גורם שהם לא יוכלו ולא ירצו להתעלם ממנו. בפרט נכון הדבר כאשר את הטון בהצבעות שכאלה יתנו המשקיעים המוסדיים.

אולם מעבר לנקודה זו, הביקורת מחמיצה הוראות אחרות שבתזכיר החוק, כדוגמת האיסור להעניק בונוס לבכירים לפי שיקול-דעת לאחר בחינת ביצועי הבכיר. דוגמה נוספת להוראה קריטית היא החובה לקבוע ולפרסם מראש (ללא קשר לחוזה עבודה ספציפי) את הרף העליון שהחברה רואה כסביר לתשלום לבכיר בה, בנוגע לכל רכיבי השכר המשתנים.

במצב הקיים מעניקה החברה לעיתים קרובות בונוס או מענק למנהל על דרך של הערכת התפקוד שלו מנקודת הראות של סוף השנה. תזכיר החוק יוצא נגד הפרקטיקה הזאת, ודברי ההסבר גורסים כי "מוצע לחייב את החברה לקבוע מראש שיקולים למתן בונוסים ומענקים כך שיהיו ניתנים למדידה באופן אובייקטיבי". זה שינוי מהותי לעומת המצב הקיים כיום. לקביעה מראש של מדד אובייקטיבי שלפיו ייקבע הבונוס יש יתרונות, אולם קשה לי לקבל את הפתרון הזה כפתרון אופטימלי בכל מקרה ומקרה.

סוד שמור במשא-ומתן

הדירקטוריון מקבל מידע עשיר לגבי תגמול המנכ"ל, שאי-אפשר או קשה לקבע אותו בנוסחה. כשם שלא היינו רוצים לפטר את המנכ"ל על-פי נוסחה שנקבעה מראש, כך גם לא ברור שצריך למנוע מהדירקטוריון לתגמל את המנכ"ל על-סמך התמונה המלאה של ביצועיו. נוסף על כך, מדד שנקבע מראש חייב להיות מדד נוקשה וגס, שבדיעבד יתברר לעיתים כי הרלבנטיות שלו מוטלת בספק והרגישות שלו לביצועי הבכיר נחותה.

יש גם יתרונות למדדים כאלה - אלה מדדים שקופים אשר מצד אחד לציבור קל לבחון אותם, ומצד שני הם מציבים בפני הבכיר יעד ברור שאפשר לחתור אליו. מכל מקום, אני סבור כי לא ניתן באופן אפריורי לאזן בין היתרונות לחסרונות, כך שאיני בטוח כי ההכרעה באיזה סוג מענק לבחור - מראש או בדיעבד - צריכה להיות מסורה למחוקק.

הוראה משמעותית אחרת דורשת מהחברה לפרסם מראש, במסגרת מדיניות התגמול שלה, את התקרה או הרף העליון שהיא רואה כסביר לכל רכיבי השכר המשתנים כדוגמת הבונוס השנתי.

אני חסיד גדול של קביעת תקרה לבונוס השנתי, אך יש להבדיל בין קביעת תקרה על-ידי הדירקטוריון לטובת העסקתו של בכיר כלשהו, לבין פרסום מראש של התקרה שאותה רואה הדירקטוריון כסבירה באופן כללי ועקרוני.

קשה לי לחשוב על משא-ומתן להעסקתו של מנכ"ל חדש כאשר המועמד יודע מראש את הגבול העליון שהחברה פרסמה כתקרה לתגמול "סביר" של נושא המשרה. אחד הסודות השמורים בדרך-כלל במשא-ומתן הוא הערך המקסימלי (Reservation Value) שכל צד מוכן לספוג, ואת הזכות הזאת צריך לשמור גם לחברה.

אני מציע אפוא להבהיר בנוסח הסופי של תזכיר החוק כי הדירקטוריון יצטרך לקבוע תקרה לתגמול הסביר בעיניו, ועם זאת להימנע מדרישה שהסכום יפורסם מראש.

* הכותב הוא פרופ' למשפטים וסגן הדיקן של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, מומחה לדיני תאגידים וניירות ערך וחבר מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי