המדינה תציע לבית החולים ביקור חולים בירושלים לחדול מלהתקיים באופן עצמאי ולהתנהל תחת חסותם של בתי החולים הדסה ושערי צדק, הממוקמים גם הם בבירה, או תחת חסותה של אחת מקופות החולים, כך נודע ל"גלובס". המסר הזה הועבר יום אחד בלבד אחרי שהנהלת ביקור חולים הציבה אולטימטום למדינה, לפיו בית החולים יקרוס אם בתוך חודש ימים הממשלה לא תעביר לידיו 30 מיליון שקל לכיסוי חובות שהצטברו.
משרד האוצר הוא שמחזיק בעמדה חד משמעית זו, ואילו משרד הבריאות מצוי בסיטואציה מורכבת ואפילו מביכה: הדרג המקצועי במשרד כלל אינו בטוח שלביקור חולים יש זכות קיום אמיתית במתכונתו העצמאית, אולם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה), תומך בהצלת בית החולים גם במתכונת זו.
גורמים במערכת סבורים שהדבר קשור לזיקתו של ביה"ח לקהילה החרדית בעיר. כך קורה שבתגובה רשמית של משרד הבריאות פורטו מכלול הבעיות של ביה"ח, ממחדלים של אי-מינהל תקין שהתגלו בעבר ועד הפסקת התמיכה השוטפת מצד הבעלים ארקדי גאידמק, ואילו בסופה של אותה תגובה נאמר: "סגן שר הבריאות קורא למשרד האוצר לקבל את תוכנית ההבראה של ביקור חולים".
באוצר לא מתרגשים
גורמים במערכת סבורים כי בתי החולים הדסה ושערי צדק יבקשו לקלוט אליהם לפחות חלק מהמחלקות של ביקור חולים, ולא מן הנמנע כי מחלקות אחרות ייסגרו. קופת חולים מאוחדת ביקשה בעבר לרכוש את ביקור חולים, אולם ספק אם המדינה תאפשר לה לעשות זאת הפעם לאור הדו"ח החמור שפרסם לאחרונה בעניינה מבקר המדינה.
מה באשר לחובות הכבדים של בית החולים? במשרד האוצר לא מתרגשים מהאפשרות שבתקופת הביניים עד להעברת הבעלות במקום, ייכנס ביקור חולים להליך של פירוק או כינוס נכסים - הליך שמוכר לו היטב מהתקופה שקדמה לארקדי גאידמק כבעלים. אבל מצבו הקשה של ביקור חולים צריך להביך דווקא את משרד האוצר: במשך שנים הוא מטיף לניהול עצמאי של בתי החולים שלא תחת חסותה של המדינה, ודווקא המודל הזה, לפחות במקרה של ביקור חולים, פושט את הרגל שוב ושוב בשל בעיות ניהול.
מבי"ח ביקור חולים נמסר בתגובה: "בעבר הועלו הצעות מעין אלה שנפלו עוד לפני שדנו בהן, בגלל סירובם של שני בתי החולים לקחת חלק בדבר. אם בכלל קיימת הצעה כזו, מטרתה למשוך זמן ואין לה שום היבטים קונסטרוקטיביים. אנו משוכנעים שלבית החולים יש זכות קיום בפני עצמו תוך פיתוח ושגשוג לטובת התושבים באזור".