הביומד הישראלי בארה"ב: 14 חברות, 6 שעות, 60 משקיעים

חברות ביומד הנסחרות בת"א פתחו אתמול את המסחר בנאסד"ק עם מנכ"לית הבורסה הישראלית, לרגל כנס שמטרתו חיבור החברות ומשקיעים זרים

משקיעים מ-60 המוסדות המובילים בארה"ב בתחום הביומד - כמו UBS, אופנהיימר, נידהאם ו-JPMorgan - נפגשו אתמול (ב') עם חברות הביומד הישראליות בכנס שנערך לכבודן בבורסת נאסד"ק בניו יורק, בשיתוף הבורסה התל אביבית.

בכנס לקחו חלק החברות כלל ביוטכנולוגיה, קמהדע, פרוטליקס, אבוג'ן, קומפיוג'ן, מזור, די מדיקל, איתמר מדיקל, ביוליין, הדסית-ביו, פרולור, אפוסנס, די פארם ובריינסווי, שהשתתפה אמנם בפגישות אך לא הציגה דבר משום שהיא נערכת להנפקה.

רשימה זו כוללת 14 חברות מבין ה-17 שאליהן פנתה הבורסה, שלפי שווי השוק שלהן הן החברות הגדולות בסקטור הביומד. רובן פועלות בתחום התרופות ורק מעט מהן במכשור רפואי; לרובן יש פלטפורמה של מוצרים פוטנציאליים ואינן מתמקדות במוצר יחידי; וכמעט לכולן יש מזומן בקופה לשנה וחצי הבאות לפחות.

הכנס אורגן על-ידי הבורסה בתל אביב, במסגרת תוכנית למשוך כסף זר לחברות הטכנולוגיה והביומד, וכחלק מכוונה שאפתנית אף יותר של מנכ"לית הבורסה, אסתר לבנון, לגרום לבורסה באחד העם להוות מוקד משיכה של חברות זרות בתחום הטכנולוגיה - גם כאלה שבוחרות להיסחר בה ללא אף קשר לישראל.

מנהלי בורסת הנאסד"ק, בורסת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, מעוניינים במהלך זה לאותת לחברות הישראליות כי מקומן בבורסה זו בהמשך דרכן. זאת, למרות חוסר ההצלחה בהנפקות ביומד בנאסד"ק בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בשבועות האחרונים.

מצבה של הבורסה המקומית לא שונה - הנפקות ביומד מתבטלות גם בתל אביב - אך ההערכה היא כי תהיה התאוששות בתחום בשתי הבורסות ב-2011.

"חברות נותנות יותר מדי, מוקדם מדי"

סטיוארט ברייץ', האחראי על תחום הביוטק והפארמה בבנק ההשקעות אופנהיימר, מכיר היטב את החברות הנוכחות. "הן טובות, וחשוב שייפגשו עם אנשים שאכפת להם מישראל. כשהן יגיעו לנאסד"ק, השווי שלהן יעלה, כפי שקרה לפרוטליקס שנסחרת ב-AMEX", הוא אומר. יש לזכור, שהנפקת חברות בנאסד"ק היא מקור פרנסתו.

ברייץ' לא מתרגש מכישלון ההנפקות האחרונות: "הנפקות אינן ספציפיות לסקטור, אלא לחברה. עבור החברות הישראליות שכאן, זו לא תהיה הנפקה ראשונית משום שיש להן כבר שווי שנקבע בישראל - סוג של רצפה מבחינת משקיע הביומד".

ברייץ' לא ממליץ להירשם למסחר בארה"ב בלי לבצע הנפקה ראשונית, שכן לדעתו במצב זה החברה תשקע מתחת לרף תשומת הלב של המשקיעים.

- האם חברות תרופות ישראליות צריכות ללכת לבורסה רק אחרי גושפנקא שקיבלו מחברה גדולה?

"ישראלים אוהבים עסקאות רישוי, אני אישית פחות אוהב אותן. לעיתים, העסקאות נותנות יותר מדי בשלב מוקדם מדי, עד שמאבדים את הסיפור. לפעמים עדיף לחכות עד לקבלת אישור ולהביא שותף רק להפצה - גם אם זו הפצה רחבה ולא במוצר נישה. אחרת, שווה לעשות את זה לבד".

מייקל פלדמן מקרן MSF, כבר השקיע בחברת ביוקנסל: "אנחנו ממוקדים בחברות כמוה, חברות שהן יותר מתקדמות ויש להן שווי שוק קצת יותר גבוה", הוא אומר. פלדמן מייצג קרן שמשקיעה 5-50 מיליון דולר בחברות אמריקניות בשלב הניסויים הקליניים והלאה, ובחברות מחוץ לארה"ב רק אחרי אישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקנית).

מגמות דומות מאפיינות את תחום המכשור הרפואי, שם, לדברי לאנס אלסטודט, האחראי על התחום בבנק ההשקעות אופנהיימר, פעילות המיזוגים והרכישות תופסת תאוצה בחודש-חודשיים האחרונים. לעומת זאת, בוצעה אולי הנפקה משמעותית אחת בשנתיים וחצי האחרונות - ובכל זאת, חברות המכשור הרפואי מקוות לבדוק בתחילת 2011 אם המומנטום חזר.

הוא מוסיף, כי "החברות שיגיעו לשוק ב-2011 הן האיכותיות יותר שהגישו טיוטות תשקיף ב-2010 כגון Tornier ו-BioHorizons". אלו הן חברות עם מכירות של עשרות עד מאות מיליוני דולרים שהן כבר רווחיות. זהו הסטנדרט שאיתו יצטרכו להתמודד כנראה המנפיקות הישראליות.

לגבי חברת מזור אומר אלסטודט כי המנכ"ל שלה, אורי הדומי, צדק כאשר עבר להתגורר בחו"ל. "זה מהלך שהגיוני לבצע אותו בשלב שבו החדרת המוצר לשוק הופכת להיות האתגר העיקרי של החברה. יש לכך השלכות רבות, כמו למשל רמת האמון של הלקוחות שאוהבים לפגוש את ההנהלה הבכירה".

אין סל, וחבל

באירוע התאפשר לחברות להיפגש עם משקיעים איכותיים, בלי לשלם דמי תיווך.לדברי ד"ר גיורא ירון, יו"ר איתמר מדיקל, "המשקיעים בכנסים הללו זוכרים את החברות למשך יום אחד. בעוד שבוע הם כבר יתבלבלו בינינו, אפילו אם יישארו עם הרושם הכללי שהביומד בישראל מוצלח. לו הייתה תעודת סל של הביומד, פעילות השיווק של הסקטור לארה"ב הייתה יותר אפקטיבית".

ראובן קרופיק, מנכ"ל כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, אמר גם כי אין בכוונת כת"ב לפנות לנאסד"ק בטווח הנראה לעין, אך האירוע העצים את מותג הביומד הישראלי, ו"יש לכך השלכות מעבר למימון נקודתי של חברה זו או אחרת".

נציג אחד מגופי ההשקעה שנכחו בכנס העריך, כי 90% מהמשקיעים היו יהודים. ואם נכון הדבר, הרי שלמרות הדרך הארוכה, יש עוד אתגר: עדיין לא הגענו למצב שבו רוב המשקיעים שמגיעים לפגוש חברות ישראליות עושים זאת רק כי מגולמת בכך הזדמנות עסקית טובה.