יש תאריך: רכבת קלה תתחיל לנסוע במטרופולין תל-אביב ב-2017. שרי האוצר והתחבורה, יובל שטייניץ וישראל כץ, נקבו בשבוע שעבר בתאריך תוך שהם מבטיחים שהפעם, "שנינו לוקחים אחריות אישית לביצוע הפרויקט".
ובכל זאת, מבלי להזדקק לשום סקר, קשה להאמין שרבים מאמינים להם. רוב הציבור אפילו לא מרגיש בעיה עם זה שהוא לא מאמין.
וזו הבעיה העיקרית שלנו. במדינה שבה אנו קונים דירה הכי "על הנייר" שיש, עוד לפני תוכנית והיתרים, ומוסרים כרטיס אשראי באינטרנט מבלי לדעת אם יש בכלל חברה מאחורי התמונות והמוצרים, אנו לא מאמינים לשום הבטחה ממשלתית, שהיא עצמה - עם טיפה יותר אמון - הייתה אמורה לחולל שינוי בהתנהגות הצרכנים.
ולמה שנאמין?
בחדר ההנהלה של נת"ע, החברה הממשלתית שהוקמה ב-1997 כדי לתכנן את תוואי הרכבת ולקחה על עצמה כעת גם את ביצוע הפרויקט, תלוי מכתבה של רוה"מ גולדה מאיר מ-1973 שבו היא קוראת להקמת הרכבת בתל-אביב; רוני מילוא נבחר בשנת 1993 לראשות עיריית תל-אביב בהבטחה להביא רכבת תחתית (באוגוסט 96' הוא הניח עם ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, את אבן הפינה); לפני 4 שנים זכתה קבוצת MTS במכרז להקמת הרכבת והבטיחה שב-2013 כבר לא נצטרך מכונית כדי להגיע מפתח-תקווה או מבת-ים לתל-אביב .
ועכשיו נוקבים בעוד תאריך, שגם הוא נכתב על הקרח ואפילו לא מתיימר להותיר בנו רושם ציבורי.